שבת, ראש השנה, ומה עם ראש חודש?

ישיבה
בית המדרש

בית המדרש

שבת ומועדים
ראש השנה
ענינו של ראש השנה

קטגוריה משנית

שבת ומועדים
חגים וזמנים
ראש חודש

100

4 דק' קריאה

לחץ להקדשת שיעור זה

שיעור לדרך אזור שורטים שיעורים לנשים פרשת השבוע סדרות ספריה פסקי דין בחן את עצמך

בשנים בהן א' דראש השנה חל בשבת ישנו צירוף נדיר של שלושה מועדים בו זמנית - שבת, ראש חודש וראש השנה. בעוד שאת השבת וכמובן את ראש השנה אנו מזכירים בתפילות ובברכת המזון את ראש חודש איננו מזכירים כלל. ולא רק בתפילות שחרית מנחה וערבית אלא אף בתפילת מוסף שנתקנה לזכר קרבנות המוספים איננו מזכירים את ראש חודש למרות שקרבנות ר"ח בודאי היו קרבים בראש השנה. נעסוק בתעלומה זו ובעז"ה גם ננסה ללמוד ממנה גם ענין עקרוני יותר במהותו של יום ראש השנה. בשאלת הזכרת ראש חודש בר"ה נחלקו כבר תנאים במשנה (עירובין ג, ו): רבי דוסא בן הרכינס אומר: העובר לפני התיבה ביום טוב של ראש השנה אומר: החליצנו ה' אלהינו את יום ראש החדש הזה אם היום אם למחר, ולמחר הוא אומר: אם היום אם אמש, ולא הודו לו חכמים. לכאורה דעתו של ר' דוסא נראית, לציין כל מועד בתפילה כשם שמציינים את השבת. מדוע לא הודו לו חכמים? הגמרא (מ, א) מתלבטת האם יש לנהוג כדעת ר' דוסא משום שאכן מקריבים בר"ה גם את מוספי ר"ח או שמא 'זכרון אחד עולה לכאן ולכאן' כלומר גם ראש חודש וגם ר"ה נקראו בתורה 'יום זכרון' (זכרון תרועה/ והיו לכם לזכרון שנאמר לגבי ראשי חדשים בעניין זמן תקיעה בחצוצרות) ולכן אין סיבה להזכיר גם את ר"ח. למסקנת הגמרא 'זכרון אחד עולה לכאן ולכאן' ואם כן בכלל אזכור ר"ה גם אזכור ר"ח. ואכן הנוסח בחתימת הברכה הוא 'מקדש ישראל ויום הזכרון' ולא 'יום זכרון תרועה' כדי לחדד שהאיזכור עולה לכאן ולכאן. בירושלמי (שבועות פרק א הלכה ד) מובא בפשטות: ר' יעקב בר אחא בשם ר' יסא: העובר לפני התיבה בר"ה אין צריך להזכיר ר"ח. בהמשך הדברים הירושלמי מקשה על כך ומתרץ, ומסיים במעשה רב: חד ברנש עבר קמי תיבותא ולא אדכר דריש ירחא וקלסוניה (אדם אחד עבר לפני התיבה ולא הזכיר את ר"ח וקילסוהו). נשים לב שבין הירושלמי והבבלי יש הבדל. בירושלמי קלסו את שליח הציבור שלא הזכיר ר"ח בתפילה, משמע שלא ראוי להזכיר את ר"ח בראש השנה ואילו בבבלי עולה שאין צורך להזכיר, אך אין בעיה להזכיר. מדוע שתהיה בעיה להזכיר את ר"ח? התורה מכסה את עניינו של ראש השנה, הוא לא מוזכר בתואר זה אלא בתואר אחר: יום תרועה, זכרון תרועה אך לא כיום בו מתחילה שנה חדשה (אדרבה, בתורה ר"ח ניסן מוזכר כתחילת השנה) ולא כיום דין. המקור בו מוזכר א' בתשרי כיום דין הוא בתהלים (פא, ד-ה): תקעו בחדש שופר בכסה ליום חגנו, כי חק לישראל הוא משפט לאלקי יעקב. יום הכסה הוא יום הדין. מדוע מכונה יום זה כיום 'כסה'? הגמרא (ח, ב) מסבירה: איזהו חג שהחדש מתכסה בו? הוי אומר זה ר"ה. החג היחיד שחל בתחלת חודש הוא ראש השנה. מלבד ההסבר הפשוט, שהלבנה אינה נראית בראש חודש מביאים התוספות (ר"ה ח, ב ד.ה החודש) הסבר נוסף שמדגיש שראש החודש מתכסה תחת עניינו המיוחד של ראש השנה: והר"ר משולם מפרש שהחדש מתכסה בו שאין חטאת ר"ח קרב בראש השנה כדכתיב מלבד עולת החדש ומנחתה ולא כתיב מלבד חטאת ועולה. ר"ת הקשה על הסבר זה של רבינו משולם: והקשה לו ר"ת דבריש תוספתא דשבועות תניא: ל''ב שעירים מקריבים ישראל בכל שנה וחשיב י"ב בראשי חדשים. ובאופן דמוסף דר"ה (פיוט למוסף) 'וחיות אשר הנה מרובעות' יסד ר"א הקלירי 'מוספי חדש עשתי עשרה' דהיינו פרים בני בקר שנים ואיל אחד כבשים בני שנה שבעה ושעיר לכפר. משמע שבכל ראשי החודשים כולל תשרי מקריבים מוסף! והשיב לר"ת שלא אמר שאין בו מוסף אלא מתכסה שלא הזכיר הכא חטאת בקרא ד"מלבד (עולת החודש)" כמו שהזכיר עולה. כלומר התורה עצמה מכסה את הקרבת קרבן החטאת בר"ה. והוסיף עוד רבנו משולם פירוש - שלא מזכירים בתפילת מוסף את מוספי ר"ח. עד כאן מובן למה לא מזכירים את פסוקי ר"ח בתפילת מוסף, אבל מדוע לא להזכיר ראש חודש בראש השנה כלל, לא בשאר התפילות, לא בברכת המזון ולא בשום איזכור שהוא. בספר 'הערוך' כתב מפורשות שעניין הכסה שבראש השנה עניינו שלא להזכיר ראשי חדשים 'לא בתפילה ולא בזולתה' וזאת מפני שבכוונה ראו לכסות את עניין ראש חודש, ולכן לא רק שאין חובה להזכירו אלא אף לא נכון להזכירו. וזאת למה? מפני קדושת ראש השנה לא נכון לצרף עמה קדושה נוספת, בבחינת 'כל המוסיף גורע'. קדושת ראש השנה מאפילה על קדושת ראש חודש. בתוספות הנ"ל מובא: מוטב שיבא זכאי ויכפר על החייב ואל יבא חייב ויכפר על הזכאי פירוש ההוא דר"ח קרוי חייב. מדוע ר"ח נקרא חייב? משום שעצם עניין שעיר החטאת הקרב בר"ח הוא עניין בעייתי משום שהוא מוקרב ככפרה על חטא 'אמר הקב"ה הביאו כפרה לפני שמיעטתי את הירח'. בתוספת ביאור, ראש השנה הוא זמן 'מסוכן'. תחילת השנה, יום דין, הכל נקבע ביום הזה ומעיינים בדינו של העולם. מכיוון שזהו יום דין יש מקום לקטגור להופיע ולחפש היכן יש מקום להרשיע. לכן נעשה מאמץ 'לבלבל' את השטן ולא 'להודיע לו' מתי החג חל. לכן, מסבירים הראשונים, שאפילו לא מכריזים בשבת שלפני ר"ה מתי הוא יחול. לא 'מברכים את החודש'. ולכן גם לא מזכירים את עניין החודש ביום הזה. אפילו התורה לא מגלה מה קורה ביום הזה, אלא ברמז: יום תרועה. ומתי מריעים? בזמן סכנה. משום כך ביום ראש השנה אנחנו מעדיפים שלא להזכיר חטאים, מפחד המקטרג. לכן, לפי המובא בזוהר הקדוש, לא מזכירים כלל חטאים פרטיים בר"ה. לא אומרים 'חטאנו לפניך' ולא 'סלח ומחל לכל עוונותינו' וכו'. וכשם שלא מזכירים חטאים פרטיים כך לא מזכירים אפילו חטאים קוסמולוגיים כחטא הלבנה. יוצא מדברינו שר"ה הוא לא יום של תשובה, לא יום של מחילה סליחה וכפרה. זהו יום של התחדשות הבריאה וזה מאורע משמח ומתוך כך זהו יום של המלכת ה' על העולם שברא, שזהו ודאי מאורע משמח. ליום כזה איננו 'מזמינים' את השטן, ואם הוא מגיע - אנחנו מעדיפים שישתוק וישמח גם הוא על עצם הבריאה וההמלכה!

הרב אסף מישור

ר"מ בישיבת הגולן בחספין

ענינו של ראש השנה
שבת, ראש השנה, ומה עם ראש חודש?
אלול תשפ"ו

ענינו של ראש השנה

47 דק'
ענינו של ראש השנה
לאחל שנה טובה
הרה"ג שלמה דיכובסקי | כ"א אלול תשס"ז
1:34
ענינו של ראש השנה
ערב התעוררות הכנה לראש השנה תשפ"א
הרב ראובן ששון | כ"ז אלול תש"פ
44 דק'
מבואות ללימוד התורה
'גדול המצווה ועושה'
שיעור פתיחה לשיעור א' לפתיחת זמן אלול
הרב אלקנה ליאור
בראשית
נעשה אדם בצלמנו כדמותנו
הרב אליהו ממן | תשרי תש"ע

ענינו של ראש השנה

סרטונים קצרים

שיעורים פופולריים

נוסחי תפילה
תפילת הדרך - עדות המזרח
הסידור המהיר | תשרי תשע"ז
ספר שופטים
סוד השערות
פרק ט"ז
הרב אלחנן בן נון | סיוון תשס"ט
המתח שבין רועי הבקר והצאן
המתמטיקה של רועי הבקר והצאן
הרב מרדכי הוכמן | שבט תשס"ח
ספר שופטים
סוד השערות
פרק ט"ז
הרב אלחנן בן נון | סיוון תשס"ט

שיעורים פופולריים

שיעורים חדשים

קרוב אליך
קרוב אליך – נח
עלון מספר 622
רבנים שונים | תשרי תשפ"ז
43 דק'
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א
עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | ד' חשוון תשפ"ז
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש
פרפראות פרשת נח תשפז
רבנים שונים | תשרי תשפ"ז
46 דק'
נח
משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הרב יצחק בן יוסף | תשרי תשפ"ז

שיעורים חדשים

שיעורים באתר ישיבה

ניווט מהיר

הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א
הרב אורי שרקי
הרב אליעזר מלמד
הרב יוסף צבי רימון
הרה"ג חיים שטיינר
הגאון הרב שלמה גורן זצ"ל
הרב עוזי קלכהיים זצ"ל
הרה"ג זלמן נחמיה גולדברג זצ"ל
הרב דוב בערל ויין זצ"ל
הרב מרדכי הוכמן

43 דק'
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א
עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | ד' חשוון תשפ"ז
40 דק'
יסודות הש"ס
ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
הרב דוד ניסים זאגא | ד' חשוון תשפ"ז
30 דק'
אורות ישראל ותחייתו
תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
הרב משה גנץ | ד' חשוון תשפ"ז
נח
מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
הרב חיים בן שושן | ד' חשוון תשפ"ז
עין אי"ה - הרב משה גנץ
משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
הרב משה גנץ | כ"ח אלול תשפ"ו
44 דק'
עין אי"ה - הרב משה גנץ
שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
הרב משה גנץ | ה' חשוון תשפ"ז
קרוב אליך
קרוב אליך – נח
עלון מספר 622
עלון מספר 622
רבנים שונים | תשרי תשפ"ז
46 דק'
נח
משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
הרב יצחק בן יוסף | תשרי תשפ"ז
רביבים
חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
הרב אליעזר מלמד | תשרי תשפ"ז
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש
פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
רבנים שונים | תשרי תשפ"ז
נח
מאמר נח פז
הרב נתנאל יוסיפון | תשרי תשפ"ז
47 דק'
תפילות, קידוש וסעודות
הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
הרב משה בר ציון | ב' חשוון תשפ"ז
39 דק'
בבא מציעא
מבוא למסכת בבא מציעא ועמל תורה
שיעור פתיחת זמן חורף תשפ"ז
הצורך ביראת ה' בלימוד תורה | אדם צריך לפתח בעצמו אהבת תורה | המעלה והזכות שבלימוד תורת ארץ ישראל | יגיעה בתורה | הלכות בין אדם לחבירו במסכת בבא מציעא
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | ב' חשוון תשפ"ז
1:04
קול צופיך - הרב שמואל אליהו
פרשת נח תשפז – בחירות על פי ההלכה
הרב שמואל אליהו | תשרי תשפ"ז
38 דק'
אורות התחיה - הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א
גדלות עם ישראל
אורות התחיה - פסקה ה'
השיעור עוסק בפרק ה' מתוך "אורות התחיה" של הראי"ה קוק ומבאר את גדלותו הייחודית של עם ישראל, אשר נשמתו הכללית מקיפה ומאחדת את הבריאה כולה. מתוך כך מודגשת החשיבות של אימוץ מבט אמוני ורחב על המציאות וההיסטוריה, הרואה בכל ירידה ומשבר שלב הכרחי בדרך לעלייה ולגאולה שלמה.
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | ג' חשוון תשפ"ז
45 דק'
נח
פרשת נח – איזון לאומי
מה פשר ההפקה אלוקית של המבול? למה להכחיד את חוטאי דור המבול על ידי מים דוקא? סוד האיזון שבין שאיפת האחדות למאבק הציבורי
הרב יצחק חי זאגא | תשרי תשפ"ז
25 דק'
בכורות
בכורות דף כ"ו
הרב אלי סטפנסקי | ג' חשוון תשפ"ז
34 דק'
מידות הראי"ה
תיקון המידות כמפתח לדבקות אלוקית
הקדמה למידות הראי"ה
השיעור עוסק במרכזיותן של המידות והרגשות בנפש האדם כיסוד הכרחי לדבקות בה' ולהליכה בדרכיו, כפי שמבואר במשנת הרמב"ם. מתוך כך נבחנת הדרכת הראי"ה והרצי"ה קוק בספרים 'מוסר אביך' ו'מידות ראיה', המבחינים בין מידות בסיסיות השייכות לכל אדם לבין הנהגות המיועדות לבני עלייה.
הרב ש. יוסף וייצן | א' חשוון תשפ"ז