ישיבה
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- מצוות התלויות בארץ
- חלה
- הלכה מחשבה ומוסר
- הלכה ומנהג
- מצוה גדולה
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
גילה בת רחל
מצות עשה להפריש חלה מעיסה וליתנה לכהן, שנאמר: "ראשית ערִסֹתכם חלה תרימו" (במדבר ט"ו)
סיפורה של מצוה
לאחר ימים רבים של טלטול בעגלה, בדרכו לרבו הצדיק ר' מרדכי מליכוויטש, שמח ר' זיסל להגיע למקום ישוב, ולהתארח בפונדק יהודי למשך הלילה. כשהגיע לפונדק ראו כי לפניהם הגיעה לשם קבוצה גדולה של סוחרים, ובעלת הפונדק הזמינה את כולם להצטרף יחד לארוחה ערב משותפת. בין הסוחרים בלטה דמותו של יהודי זקן 'בעל צורה' שעשה רושם של ירא שמים וצדיק.
ר' זיסל התבונן ארוכות ביהודי על מנת לתהות על קנקנו. הוא ראה כי הוא נוטל ידיים לסעודה בנחת ובמתינות ומברך בכוונה גדולה. לאחר מכן נטל לידיו פרוסת לחם, עצם את עיניו ואז הניח את הפרוסה מבלי לברך עליה. לאחר מכן נטל פרוסה נוספת והמחזה נשנה, עצם את עיניו ולא בירך עליה, עד שלבסוף הוציא מתיקו חתיכת לחם ישנה, עליה בירך ואכלה, בעוד ר' זיסל מתפלא על ההנהגה המשונה שלא ירד לפשרה. למחרת בבוקר לאחר שהיהודי הזקן נסע עם הסוחרים לדרכם, נצנצה מחשבה בליבו, הוא ניגש אל בעלת הבית ושאל אותה האם היא בטוחה כי הפרישה חלה מהלחמים אותם הגישה אמש לאורחים, האשה מחאה כפיים בבהלה, ואמרה כי אכן הפעם שכחה להפריש חלה. ר' זיסל שהבין כי היהודי הזקן ניחן ברוח הקודש, עלה במהירות על עגלתו והחל לרדוף אחר הסוחרים, שם פגש ביהודי הזקן. הוא ביקש ממנו לברכו, והזקן הסכים תמורת צדקה לפדיון שבויים שהיה בדרך אליהם. כשהגיע ר' זיסל לרבו, חיבקו רבו בהתלהבות ואמר לו: "אשריך שזכית להתברך מפיו של קדוש ישראל, רבי לייב שרה'ס".
בדרכו חזרה לביתו עצר ר' זיסל בפונדק כל שהוא בדרך. במהלך הלילה התעורר כששמע קולות מתקרבים לחדרו. הוא שמע את בעלת הבית אומרת לאנשים כי בחדר זה נמצא האורח שעושה רושם של אדם עשיר. ר' זיסל הבין כי נפל ברשתם של שודדים וניסה לברוח מהחלון, אך התברר לו כי נעלו את החלון מבחוץ. השודדים נכנסו לחדרו וקשרו אותו למיטה. תוך כדי שר' זיסל החל כבר לומר וידוי, נשמעו נקישות רמות בדלת, שנפתחה על ידי קבוצה של סוחרים שתעתה בדרך. הם הבינו מיד את אשר לפניהם ולאחר קרב קצר קשרו את השודדים ושיחררו את ר' זיסל מהחבלים. "שנים רבות אנו נוסעים בדרך זו ומעולם לא טעינו, כנראה שאלוהיך בשמים החליט לשמור עליך..." אמרו הסוחרים לר' זיסל. ר' זיסל החליט לחזור לרבו, כשהגיע רצה לספר לרבו את מה שקרה, אך רבו הקדימו ואמר לו: "כל הלילה הייתי עסוק בתפילה להצלתך, אך הזכות שעמדה לך שזכית לזהות את ר' לייב שרה'ס בזכות מצות הפרשת חלה, הנדבה שנתת לו והברכה שהתברכת מפיו, הם שעמדו לך להצלתך".
מצוה להורות
בצק שממנו מתעדים להכין מיני מאפה, חייב בהפרשת חלה. גודל הבצק הנדרש על מנת להפריש ממנו חלה, תלוי בשיטות השונות והוא בין 1.250 לבין 2.250 ק"ג קמח, לכן מעיסה המכילה יותר מ-1.250 ק"ג קמח יש להפריש חלה ללא ברכה, ונהגו לברך על ההפרשה מבצק המכיל 1.660 ק"ג קמח. אם הכינו מספר עיסות שאין בכל אחת מהם שיעור מספיק להפרשת חלה, יצרפו את המאפים המוכנים לסל אחד ויפרישו כדין.
ומצוה מיוחדת היא על האשה להפריש, ובייחוד בערב שבת. אין להפריש על ידי קטן או קטנה מגיל מצוות.
את הברכה יש לברך לפני ההפרשה, האשכנזים מברכים: "להפריש חלה", והספרדים: "להפריש חלה תרומה", ולאחר מכן יפרידו את החתיכה ויאמרו: "הרי זו חלה". אם הפרידו את החלה קודם שבירכו, יכולים לברך. אולם אם כבר אמרו "הרי זו חלה" לא יברכו ויצאו ידי חובת המצוה.
את החלה רצוי לשרוף על גבי הגז או בתנור ללא דברי מאפה נוספים. במקום לשרוף ניתן להניח את ההפרשה בתוך נייר, לעטפו בשקית ולזרוק לפח.
בארץ ישראל יש למאפה שלא הפרישו ממנו חלה דין טבל, ואין לאכול ממנו כלל. ואם ישנו ספק האם הופרשה חלה אם לאו יש להפריש מספק ללא ברכה.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
