ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש במדבר
- מטות
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב מישאל מכלוף בן אסתר זצוק"ל
בני ישראל לקחו שלל רב מן המדינים. בתוך השלל היו גם כלים רבים. לפני השימוש בכלים מצווה התורה:
"כָּל דָּבָר אֲשֶׁר יָבֹא בָאֵשׁ תַּעֲבִירוּ בָאֵשׁ וְטָהֵר אַךְ בְּמֵי נִדָּה יִתְחַטָּא וְכֹל אֲשֶׁר לֹא יָבֹא בָּאֵשׁ תַּעֲבִירוּ בַמָּיִם" (במדבר ל"א כג).
בפשטות יש כאן ציווי כפול. הראשון, להגעיל את הכלים שבושלו בהם איסורי אכילה על מנת להכשירם לשימוש באוכל כשר. השני, לטבול את הכלים במקוה. גם אם יוגעלו הכלים עדיין לא יותרו לשימוש, כל עוד לא יוטבלו. מה משמעותה של טבילה זו?
הרמב"ם פוסק:
"טבילה זו שמטבילין כלי הסעודה הנלקחים מן העכו"ם ואח"כ יותרו לאכילה ושתיה אינן לענין טומאה וטהרה אלא מדברי סופרים, ורמז לה כל דבר אשר יבא באש תעבירו באש וטהר ומפי השמועה למדו שאינו מדבר אלא בטהרתן מידי גיעולי עכו"ם לא מידי טומאה, ... וכיון שכתוב וטהר אמרו חכמים הוסיף לו טהרה אחר עבירתו באש להתירו מגיעולי עכו"ם" (הלכות מאכלות אסורות פרק יז ה"ה).
כמה הלכות אחר כך מוסיף הוא:
"ויש שם דברים אחרים אסרו אותן חכמים ואע"פ שאין לאיסורן עיקר מן התורה גזרו עליהן כדי להתרחק מן העכו"ם עד שלא יתערבו בהן ישראל ויבאו לידי חתנות, ואלו הן: אסרו לשתות עמהן ואפילו במקום שאין לחוש ליין נסך, ואסרו לאכול פיתן או בישוליהן ואפילו במקום שאין לחוש לגיעוליהן" (שם ה"ט).
לפי דבריו, חכמים רצו להרחיק בין יהודים לבין שאינם יהודים כדי להגן על עם ישראל מפני סכנת ההתבוללות. הפסוק בפרשתנו משמש כעוגן בתורה, לגישה זו.
רוב רובם של הראשונים חולקים על הרמב"ם ולדעתם חיוב טבילת כלים הוא מן התורה. לדעתם חיוב טבילת הכלים קובע מן התורה את העקרון שיש להרחיק את האפשרות של קירוב לבבות בין יהודים לשאינם יהודים. מכיון שקירוב לבבות הוא בעיקר תוצאה של אכילה ושתיה משותפת, הרי שיש להזכיר זאת לכל יהודי שקונה כלי אוכל מן הנוכרי. לכן, התורה מחייבת אותו לטבול כלי זה אף על פי שאין כאן, כבר, לאחר ההגעלה או בכלי חדש, בעיית כשרות.
על יסוד חיוב זה מדאורייתא, לרוב הראשונים, בנו חכמים את הבניין הגדול של גזרות חכמים שמטרתן להכביד על חייו של יהודי שקבע דירתו בין הגויים ולהזכיר לו את הסכנה. נפרט כמה מהן בעקבות דברי הרמב"ם:
א. עירוב החצרות לא יתיר לטלטל גם ברשות היחיד, עד ש"ישכרו מן הנכרי" את רשותו. (במקרים רבים הנכרי לא שיתף פעולה והטלטול נאסר בחצר המשותפת).
ב. אין לשתות משקאות משכרים, גם אם אין בעיית יין נסך, עם אינם יהודים.
ג. אין לאכול בשום פנים פת שנאפתה בביתו של נכרי, גם אם אין עליה שאלות כשרות.
ד. אין לאכול מאכלים חשובים שנתבשלו על ידי אינם יהודים, גם במקום שברור שכל המוצרים היו כשרים.
ה. חכמים ניסו לאסור את השימוש בשמן שנעשה על ידי נכרים, גם אם השמן היה כשר לאכילה כגון שמן זית טהור. (אומנם גזירה זו לא נתקבלה על ידי הציבור ולכן בטלה).
רשימה חלקית זו מוכיחה את הסכנה הגדולה של התבוללות, שהרי היא עלולה להעמיד בסימן שאלה את המשך קיומו של העם. גם היום ההתבוללות אוכלת בכל פה בעמנו ויש מקומות שבהם שיעורה מגיעה לכדי תשעים אחוז. אנו חייבים לזכור כי קיומו של העם, למרות אלפיים ושבע מאות שנות גלות, הוא נס גלוי ואולי הנס הגדול ביותר שאירע לעמנו בכל ההיסטוריה. נס שאין לו אח ורע בתולדות האנושות.
גם פרשת מטות מזכירה לנו מצד אחד שצריך להודות להקב"ה על הנס ומצד שני להזהר ולהזהיר מפני הסכנה.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
