ישיבה
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- מידות ובין אדם לחברו
- צדקה והלואה
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
שמעון בן מזל
כולנו מכירים את הבדיחה האירונית שמרבים להשמיע באירועי גיוסי תרומות, על הגנבים שפרצו למשרדי ארגון יהודי גדול וגנבו ממנו חצי מיליון דולר בהתחייבויות לתרומות.
בשנים הרבות שבהן עסקתי בגיוס תרומות למען ארגונים תורניים ומטרות טובות אחרות, מצאתי את עצמי מיומן מאוד בקבלת התחייבויות לתרומה ומיומן פחות בגביית ההתחייבויות האלה.
הרוב המכריע של ההתחייבויות ניתן בתום לב ומתוך כוונה מלאה לתרום בסופו של דבר. אך הנסיבות משתנות, ולא פעם הרצון הטוב שהיה בתחילה איננו בא לידי ביטוי בחתימה על השיק.
משום כך מזהירנו שלמה המלך בספר קהלת שלא למהר ולהתחייב מתוך קלות דעת. התורה מייחסת חשיבות רבה למוצא פיו של האדם ודורשת ממנו לקיים את דבריו - "ככל היוצא מפיו יעשה". בהלכה אין כמעט מקום לפשרה בעניין הזה, בייחוד אם אדם נותן בפומבי התחייבות שהיא עצמה משמשת לפתות אנשים אחרים לתרום.
קשה לדרוש מאנשים לתת כסף לצדקה. בסופו של דבר, הדבר הרי תלוי במצפון, ברצון הטוב וביכולת של התורם לתת מה שהתחייב לתת. לא פעם קרה לי שאנשים התחייבו לתרום ואחר-כך ביקשו לחזור בהם כי "הבורסה יורדת עכשיו" או מפני ש"הבורסה עולה עכשיו, ואני לא רוצה למכור מניות כדי לתת מה שהתחייבתי כשהבורסה עולה."
אין זמן נוח לבקש מאנשים לתת את מה שהתחייבו לתת, אך תמיד צריך לבקש מהם, למען התורמים, לא פחות מאשר למען המטרה שלשמה הם תרמו.
לא כל התחייבות בחיים, בין אם קוימה ובין אם לאו, עוסקת בכסף. יש לנו התחייבויות להתנהגויות, לרגשות, למעשים הגיוניים ונכוחים, וגם אותן צריך לקיים באופן הולם ובמועד הולם.
מוסד הנישואין, שמאויים כל כך בחברה שלנו היום, הוא תחום שבו יש צורך לקיים התחייבויות הדדיות כל הזמן. ההתחייבות לנאמנות, להשקעה ולחריצות של העובד כלפי המעביד שלו וההתחייבות הנגדית של המעביד כלפי עובדיו, הן דוגמאות להתחייבויות מתמידות. היהדות רואה בהן התחייבויות קדושות גם אם מעולם לא עלו על הכתב.
היהדות רואה בסטייה מהנורמות החברתיות ומכללי הדרך-ארץ משהו שדומה לחוב שלא שולם. ההתחייבויות האלה מתחדשות מדי יום ביומו, כל ימי האדם על אדמתו. אחת ההתחייבויות האלה היא נאמנות בין יהודים. "כל ישראל ערבים זה לזה" הוא ביטוי שחז"ל משתמשים בו בתלמוד כדי לתאר את האווירה שצריכה לשרור בעם היהודי. התורה מכירה בזכות לפרטיות ובחופש הבחירה, אך את החופש הזה מגבילה המחויבות לאחריות ולערבות הדדית שהיא התחייבות מתמדת שמוטלת על כל יהודי.
אלה שמדברים נגד העם היהודי ונגד מדינתו היחידה, ולא משנה מדוע, מפרים את ההתחייבות הזאת.
יש גם התחייבויות הדדיות בין הקב"ה לעם ישראל. זה הבסיס לברית בסיני וזה הסיפור של העם היהודי לכל אורך ההיסטוריה שלו. אפשר להסתכן ולומר ש"לשני הצדדים" יש התחייבויות שהם עדיין לא קיימו. הגאולה השלמה וימות המשיח לישראל ולעולם כולו טרם באו גם אחרי אלפי שנים של המתנה קצרת רוח.
העם היהודי, כיחידים וכאומה, עוד לא קיים במלואה את ההתחייבות שנתן בנושא קיום מצוות התורה ושמירת אורחותיה וערכיה. למעשה, העולם היהודי מלא בהתחייבויות שלא קוימו. נדמה שאנטישמיות ורדיפת יהודים הם אחד מאמצעי הגבייה של הקב"ה, כביכול, והקנס שאנחנו משלמים על אי התשלום החוב שלנו כבד מאד. אולי אם נצמצם את מספר ההתחייבויות שטרם קיימנו נוכל לצפות שגם הקב"ה, בזמן ובדרך המתאימים לו, יקיים את ההתחייבות שלו לא רק לקיים את העם היהודי אלא גם להביא לו גאולה שלמה.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
