ישיבה
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- התורה והחיים
- תקשורת
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
שמעון בן מזל
כיום יש פיקוח על גזי הפליטה שגורמים לאפקט החממה באמצעות חקיקה והוראות מנהלתיות. אינני מומחה לנושא, אבל אפילו למי שאיננו בקי, ברור ששאלת האקלים ראויה לתשומת לב ולהתעניינות.
התורה בוודאי דורשת מאתנו להקפיד בכל הנוגע לאחריות שלנו לכוכב הלכת הזה. אנחנו מצווים לנצל את השפע שהוא מעמיד לרשותנו ולפתח את משאביו, אך עלינו להיזהר שלא לגרום לו נזק או להרוס אותו. התחשבות בעולם, במרכיביו הדוממים והחיים גם יחד, היא אחד מערכי היסוד של היהדות.
התלמוד אומר לנו שעלינו לשמר ולחדש את משאבי העולם - אילנות ואוצרות טבע אחרים - לטובתם של הדורות שיבואו אחרינו. הדאגה לסביבה החומרית שלנו היא, אם כן, עניין שזוכה לדגש בחיים היהודיים, לפחות להלכה, אם עוד לא, למרבה הצער, למעשה. מן ראוי שמנהיגים רוחניים ופוליטיים יעשו מאמצים גדולים יותר בתחום זה.
על אף שסוג כזה של דאגה לאקלים חשוב מאוד, אני מבקש לדון בדאגה באקלים מסוג אחר - לבקרה שלנו על התוכן של החומר שמודפס, משודר ונידון בפומבי.
התלמוד מלמד אותנו שבמדינה יהודית אנחנו מצווים להתקין שלטי דרך מכוונים וברורים שיכוונו רוצח שרצח בשגגה לעיר מקלט שבה יוכל להישאר עד מות הכהן הגדול בישראל.
רבנים מתקופות מאוחרות יותר שאלו מדוע אין מצווה להציב שלטים מכוונים בדרך לירושלים למען היהודים שעולים למקדש לחגוג את שלושת הרגלים.
התשובה שלהם היתה שהשילוט לעיר המקלט היה עניין של בקרת אקלים. התורה לא רצתה שהרוצח יעצור בדרך וישאל אנשים איך מגיעים לעיר המקלט, כדי שאנשים לא ידברו על מקרי רצח ועל רוצחים בארוחת הבוקר שלהם. שכן, בסופו של דבר, בגלל שיחות כאלה היה הרצח נעשה לנושא שגרתי ויומיומי, ובסופו של דבר, הילוכו של הרצח עצמו במרחבינו הציבוריים היה יכול להיהפך לאירוע שאיננו בולט, למעשה שבשגרה, להתרחשות מקובלת כמעט בחברה היהודית. ירושלים, לעומת זאת היתה נושא ראוי לשיחה ולהתעניינות. התורה רצתה שאנשים יעצרו וישאלו איך מגיעים לירושלים, ובכך יהפכו את עיר הקודש לנושא יומיומי במחשבה ובשיחה. הדבר יגדיל את תחושות הייחוד, הקדושה והשליחות של החברה היהודית. כך יקל עלינו לשלוט באופן חיובי באקלים של השיחה ושל תחומי העניין בחברה שהתורה תובעת ממנה קדושה בהתנהגות ובהתייחסות.
התקריות המבישות והראיונות בעניין נשיא המדינה ויועצה המשפטי ששלטו בתקשורת בזמן האחרון הם בעיני דוגמה להיעדר בקרת אקלים בחברה שלנו. לא כל פרט מפורש צריך להופיע בעיתון. אנשים רבים הפסיקו להביא עיתונים הביתה כי לא רצו שילדיהם ייחשפו לתוכנם. "זכות הציבור לדעת" היא תירוץ לתכני זימה ולפרטים שאין בהם שום צורך.
העיתונות החילונית לועגת לעיתונות החרדית שלא מדווחת על אירועים כאלה בפירוט. לדעתי, העיתונים האלה נוהגים בתבונה. רצח, אלימות, פריצות מינית, שחיתות ופשיעה, כולם זוכים, בעקיפין, להאדרה באמצעות הפרסום האינסופי שהם מקבלים והופכים לבסוף למעשים מקובלים.
יודע אני היטב שהדברים האלה הם חלק מהחיים, אבל עיסוק מופרז בהם שנובע מתוך התעניינות חולנית רק מגביר את ההתעניינות ובסופו של דבר עוזר להם להפוך לנורמות מקובלות בחברה שלנו. "כל מה שהוא חדשות ראוי לדפוס" - היתה הסיסמה פעם. היום ההגדרה של "ראוי לדפוס" הידרדרה במידה ניכרת.
התורה דורשת מכולנו אמות מידה גבוהות. מה שאנחנו אומרים בשיחות היומיומיות שלנו יוצר את האקלים וקובע את האווירה בחברה שאנחנו חיים בה. כולנו צריכים לתמוך בהפעלת אמצעים שונים של בקרת אקלים.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
בבא מציעא גדרי שבועת עד אחד וכופר בכל
השיעור בוחן את שאלות התוספות וקושיית רבי עקיבא איגר ביחס לפטור שבועה בכופר הכל ודין "מתוך שאינו יכול להישבע משלם" בסוגיית נסכא דרבי אבא. דרך דברי הראשונים – הרשב"ם, הרשב"ץ והריב"ש – מתבאר ההבדל המהותי שבין שבועת עד אחד שנועדה להכחשה לבין שבועת מודה במקצת שנועדה לבירור האמת.
מאמר שלישי החסיד וסוד מאה הברכות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, המכוון את כל מעשיו לקדוש ברוך הוא ונעזר במצוות המקיפות את האדם – כגון תפילין, ציצית ומזוזה – לשמירת הדבקות והתודעה הרוחנית. בהמשך מתבארת חובת אמירת מאה ברכות בכל יום והמשמעות הפנימית שלהן על פי ספר "שערי אורה", כצינור להורדת שפע לנפש, לרוח ולנשמה וכנגד אדני המשכן המחזיקים את הקדושה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן השתלבות הפרט בתשובת הצדיקים והכלל
אורות התשובה פרק ח, ו' - ז'
השיעור עוסק באופן שבו תשובת הצדיקים מאירה את המציאות כולה, ובאפשרות של האדם הפרטי להיכלל בתשובתם הכללית כדי להתעלות מנפילותיו וממכאוביו. בנוסף, מוסבר כיצד החטא סותר ופוצע את ההרמוניה העולמית, בעוד תהליך התשובה מאחה את הקרעים ומשיב את השלמות והאור לכל סדרי ההוויה.
עולת ראי"ה - הרב זלמן מלמד חייב אדם לברך על הרעה כשם שמברך על הטובה
עולת ראיה – ברכות
עולת ראיה – ברכות
גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.
מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.
אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.
חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.
שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.
לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.
