ישיבה
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- התורה והחיים
- תקשורת
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
שמעון בן מזל
כיום יש פיקוח על גזי הפליטה שגורמים לאפקט החממה באמצעות חקיקה והוראות מנהלתיות. אינני מומחה לנושא, אבל אפילו למי שאיננו בקי, ברור ששאלת האקלים ראויה לתשומת לב ולהתעניינות.
התורה בוודאי דורשת מאתנו להקפיד בכל הנוגע לאחריות שלנו לכוכב הלכת הזה. אנחנו מצווים לנצל את השפע שהוא מעמיד לרשותנו ולפתח את משאביו, אך עלינו להיזהר שלא לגרום לו נזק או להרוס אותו. התחשבות בעולם, במרכיביו הדוממים והחיים גם יחד, היא אחד מערכי היסוד של היהדות.
התלמוד אומר לנו שעלינו לשמר ולחדש את משאבי העולם - אילנות ואוצרות טבע אחרים - לטובתם של הדורות שיבואו אחרינו. הדאגה לסביבה החומרית שלנו היא, אם כן, עניין שזוכה לדגש בחיים היהודיים, לפחות להלכה, אם עוד לא, למרבה הצער, למעשה. מן ראוי שמנהיגים רוחניים ופוליטיים יעשו מאמצים גדולים יותר בתחום זה.
על אף שסוג כזה של דאגה לאקלים חשוב מאוד, אני מבקש לדון בדאגה באקלים מסוג אחר - לבקרה שלנו על התוכן של החומר שמודפס, משודר ונידון בפומבי.
התלמוד מלמד אותנו שבמדינה יהודית אנחנו מצווים להתקין שלטי דרך מכוונים וברורים שיכוונו רוצח שרצח בשגגה לעיר מקלט שבה יוכל להישאר עד מות הכהן הגדול בישראל.
רבנים מתקופות מאוחרות יותר שאלו מדוע אין מצווה להציב שלטים מכוונים בדרך לירושלים למען היהודים שעולים למקדש לחגוג את שלושת הרגלים.
התשובה שלהם היתה שהשילוט לעיר המקלט היה עניין של בקרת אקלים. התורה לא רצתה שהרוצח יעצור בדרך וישאל אנשים איך מגיעים לעיר המקלט, כדי שאנשים לא ידברו על מקרי רצח ועל רוצחים בארוחת הבוקר שלהם. שכן, בסופו של דבר, בגלל שיחות כאלה היה הרצח נעשה לנושא שגרתי ויומיומי, ובסופו של דבר, הילוכו של הרצח עצמו במרחבינו הציבוריים היה יכול להיהפך לאירוע שאיננו בולט, למעשה שבשגרה, להתרחשות מקובלת כמעט בחברה היהודית. ירושלים, לעומת זאת היתה נושא ראוי לשיחה ולהתעניינות. התורה רצתה שאנשים יעצרו וישאלו איך מגיעים לירושלים, ובכך יהפכו את עיר הקודש לנושא יומיומי במחשבה ובשיחה. הדבר יגדיל את תחושות הייחוד, הקדושה והשליחות של החברה היהודית. כך יקל עלינו לשלוט באופן חיובי באקלים של השיחה ושל תחומי העניין בחברה שהתורה תובעת ממנה קדושה בהתנהגות ובהתייחסות.
התקריות המבישות והראיונות בעניין נשיא המדינה ויועצה המשפטי ששלטו בתקשורת בזמן האחרון הם בעיני דוגמה להיעדר בקרת אקלים בחברה שלנו. לא כל פרט מפורש צריך להופיע בעיתון. אנשים רבים הפסיקו להביא עיתונים הביתה כי לא רצו שילדיהם ייחשפו לתוכנם. "זכות הציבור לדעת" היא תירוץ לתכני זימה ולפרטים שאין בהם שום צורך.
העיתונות החילונית לועגת לעיתונות החרדית שלא מדווחת על אירועים כאלה בפירוט. לדעתי, העיתונים האלה נוהגים בתבונה. רצח, אלימות, פריצות מינית, שחיתות ופשיעה, כולם זוכים, בעקיפין, להאדרה באמצעות הפרסום האינסופי שהם מקבלים והופכים לבסוף למעשים מקובלים.
יודע אני היטב שהדברים האלה הם חלק מהחיים, אבל עיסוק מופרז בהם שנובע מתוך התעניינות חולנית רק מגביר את ההתעניינות ובסופו של דבר עוזר להם להפוך לנורמות מקובלות בחברה שלנו. "כל מה שהוא חדשות ראוי לדפוס" - היתה הסיסמה פעם. היום ההגדרה של "ראוי לדפוס" הידרדרה במידה ניכרת.
התורה דורשת מכולנו אמות מידה גבוהות. מה שאנחנו אומרים בשיחות היומיומיות שלנו יוצר את האקלים וקובע את האווירה בחברה שאנחנו חיים בה. כולנו צריכים לתמוך בהפעלת אמצעים שונים של בקרת אקלים.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
