ישיבה
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- תפילה ובית כנסת
- מצוות התפילה וערכה
- מדורים
- קוממיות
- הרה"ג אברהם שפירא זצ"ל
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
שמעון בן מזל
יסוד זה נאמר כבר בספר בראשית: "וכל שיח השדה טרם יהיה בארץ... כי לא המטיר ד' אלוקים על הארץ ואדם אין לעבוד את האדמה", ופרש"י: "מה טעם לא המטיר? לפי שאדם אַיִן לעבוד את האדמה, ואין מכיר בטובתן של גשמים, וכשבא אדם וידע שהם צורך לעולם, התפלל עליהם וירדו". תפילת האדם 'בכל לבבכם' היא כשאדם מביע ומכיר בצורך של אותו נושא שמתפלל עליו. ובמהר"ל ב'גור אריה' כותב שם, שמכאן אנו לומדים שאסור לעשות טובה למי שלא מכיר בטובה, והדברים ידועים.
יסוד זה של תפילה שנסמך לעניין ירידת המטר, חוזר הן בספר בראשית והן בפרשתנו. ואכן גם בפרק י"א (פסוק י"ב), הדגישה התורה מעלת ארץ ישראל: "ארץ הרים ובקעות למטר השמים תשתה מים". "ארץ אשר ד' אלוקיך דורש אותה תמיד עיני ד' אלוקיך בה" ודרשו חז"ל, שכל הגשמים בעולם יורדים מכוח הברכה של ארץ ישראל.
ובגמרא מסכת שבת (דף נ"ה): "תמה זכות אבות מימות הושע בן בארי. ויש אומרים מימות אליהו, ע"ש. ובתוס' שם בשם ר"ת מובא שזכות אבות תמה, אבל ברית אבות לא תמה. דהא כתיב "וזכרתי את בריתי יעקב..." ועל זה אנו סומכים להזכיר זכות אבות. אמנם זה שאנו מזכירים בתפילה ברית אבות, אף לאחר שתמה זכות אבות יש מן הראשונים שביארו בצורה שונה, עיין בספר אור זרוע הלכות תפילה בשם מורו רבי יונתן, דתמה זכות אבות, שאינה עומדת מעצמה, אבל כשאנו מתפללים שיעמוד לנו זכות אבות אינה תמה, וכוונתו לומר, שע"י צירוף הבקשה והתפילה, כשאדם מביע את רצונו ושאיפתו להיכלל בזכות האבות, אזי זכותם עומדת לו, וכאמור, שע"י פעולת התפילה, העבודה שבלב, היא כשאדם מזדהה ומשתף עצמו ומבין את הצורך של הדבר, ואת החיבור שיש לו עם האבות, ועומדת לו זכותם.
(וכיו"ב כתב הרמב"ן כי בחטא המרגלים לא ביקש עליהם משה לזכור עבורם זכות אבות, כי אותם אלה שאינם מזדהים עם א"י שניתנה לאבותינו, אין זכות אבות עומדת להם, ובזה מובן מ"ש בתפילה, "וזכרתי את בריתי יעקב... והארץ אזכור", כי זכות האבות קשורה עם זכירת ארץ ישראל).
ובגמ' מסכת בבא קמא (דף נ'): "מעשה בבתו של נחוניה חופר שיחין (ופרש"י: לעולי רגלים בדרכים שיהיה להם מים לשתות) שנפלה לבור והודיעו לרבי חנינא בן דוסא, ואמר להם שכבר עלתה, והסביר רבי חנינא שדבר שאותו צדיק מצטער בו יכשל בו זרעו? ואף על פי כן מת בנו של נחוניה בצמא, וביאר בשיטה מקובצת שם, שלבנו לא עמדה זכות צדקתו של האב, כי כשנפלה בתו רבי חנינא בן דוסא התפלל, וכשמצרפים זכות אבות עם תפילה זכה לו, מה שאין כן במקרה השני, שלא הזכירו זאת בתפילה, ועל כן לא עמדה לו. ועניין זה הוא יסוד גדול בתפילה על כל דבר ועניין, ומובא בשם רבי שמחה בונים מפשיסחא, שביאר את מה שכתוב שאדם צריך לומר מתי יגיעו מעשי למעשה אבותיי אברהם ויצחק, שאין הכוונה שמעשינו יהיו ממש כמעשיהם, אלא מלשון נגיעה, שיהיה חיבור בין אבותינו לבין מעשינו.
והקב"ה ברחמיו, ישמע לקול תפילתנו, וזכות אבות יגן עלינו ועל כל ישראל אמן ואמן.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
