ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש דברים
- ראה
- הלכה מחשבה ומוסר
- מידות ובין אדם לחברו
- צדקה והלואה
מעשר כספים
"דרש רב יהודה בר שלום: כשם שמזונותיו של אדם קצובין לו מראש-השנה, כך חסרונותיו קצובין לו מראש-השנה". כלומר בראש-השנה קוצבין לאדם כמה ממון יחסר לו באותה שנה. לפיכך אם יוציא מעותיו לצדקה אזי ימנע מעצמו שיפסיד ממונו באופן אחר.
ושם: אם זכה, יאמר עליו "הלא פרוס לרעב לחמך", זכה משתמש במעותיו לצדקה. אם לא זכה, נאמר בו "ועניים מרודים תביא בית" - בני ביתו נעשים עניים.
הגמרא מספרת שרבן יוחנן בן זכאי חלם שבני אחותו יפסידו בשנה זו שבע מאות דינרים. הלך וכפה את בני אחותו לתת מעות רבות לצדקה והם נתנו לצדקה שבע מאות דינרים פחות שבע עשרה. כאשר הגיע ערב יום הכיפורים באו שליחי הקיסר והוציאו מהם שבע עשרה דינרים. אמר להם ריב"ז: אל תפחדו! לא יוציאו מכם יותר כי זה מה שנשאר מהכסף שנקבע מראש שתפסידו השנה, כי כך חלמתי שתפסידו השנה שבע מאות דינרים. אמרו לו: ולמה לא אמרת לנו זאת מראש? אמר להם: רציתי שתתנו את הצדקה לשמה. נמצא כי בנתינת צדקה אדם מונע מעצמו הפסד שכבר נקבע. ולא עוד, אלא שאם נותן לצדקה, מרוויח שעשה מצוה גדולה.
הרמב"ם אומר: לעולם אין אדם נעשה עני בגלל הצדקה שנתן, ואין דבר רע ולא הזק בא לו בשביל הצדקה, שנאמר: והיה מעשה הצדקה שלום.
חכמינו אמרו במסכת גיטין: אם ראה אדם שמזונותיו מצומצמים, יעשה מהן צדקה, וכל שכן כשהם מרובין. כלומר, מצות הצדקה גורמת לברכה בממונו. ואם ראה שמזונותיו מצומצמים אל יאמר בלבו איך אתן מהמעט שיש בידי, אלא אדרבא יתן לצדקה ומזונותיו יהיו ברווח.
לפיכך כשאדם שואל, אני אברך שאינו משתכר, האם עלי לתת מעשר כספים? התשובה היא, אולי אין אתה חייב, אבל כדאי לך, זה פשוט משתלם. כי ממצות צדקה רק מרוויחים.
ואל יחשוב נותן הצדקה שהוא עשה טוב לעני והעני חייב לו. כי יותר ממה שנהנה העני ממה שהוא מקבל, מרוויח הנותן. וכך נאמר במדרש |(ויק"ר ל"ד): "תני בשם ר' יהושע: יותר ממה שבעל הבית עושה עם העני, העני עושה עם בעה"ב, שכן רות אמרה לנעמי: 'ושם האיש אשר עשיתי עמו'. 'אשר עשה עמי' אין כתיב כאן אלא 'אשר עשיתי עמו', בשביל פרוסה שנתן לי". היא זיכתה את בעז בזכות המצוה יותר ממה שהוא נתן לה.
המהר"ל מבאר שזה כמו מעיין. כאשר הוא נפתח ומימיו מתפשטים ויוצאים לחוץ אז הוא מתברך ונכנסים אליו מים חדשים ממקורו, מים זכים חדשים. מי שמשפיע על אחרים גורם שימשך אליו שפע מהמקור העליון, מרבש"ע.
אם כן, למדונו חכמינו כי אכן משתלם מאוד לעשות צדקה, אבל לא בשל כך צריך לקיים את המצוה אלא מפני ערכה העצמי ולשם שמים, וסוף הטובה לבוא.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
