ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- אדני הבית
- חינוך ילדים
- משפחה חברה ומדינה
- חינוך ילדים ותלמידים
- גיל הינקות והגן
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב מישאל מכלוף בן אסתר זצוק"ל
הבן שלנו, כבן שש, עושה לנו צרות גדולות. הוא מאד תוקפני כלפינו, אומר לנו ביטויים קשים כמו: תסתלקו מהבית, ולפעמים גם כינויי גנאי. לפני כמה ימים כעסתי עליו מאד ונתתי לו סטירה. אולם אחר כך הרגשתי ייסורי מצפון ולא ישנתי כל הלילה. למחרת מאד פינקתי אותו כדי לכפר על הסטירה. אנו ממש אובדי עצות מה לעשות.
תשובה:
כפתיחה, אני רוצה להקדים, שילד אף פעם לא עושה צרות, ובודאי לא צרות גדולות. מבלי להאשים אתכם חלילה, אבל את הצרות, ברוב המקרים, ההורים עושים לעצמם. חותני, הרב שלמה בורשטין זצ"ל, היה תלמיד מובהק של ישיבת מיר בפולין, והיה רגיל לומר בשם רבותיו, בעלי המוסר, שרוב הצרות הבאות על האדם, הם צרות שהוא עושה לעצמו. הכוונה היא, שכאשר אדם חושב בצורה ישרה, מנתח את הבעיה ונוקט דרך הולמת לפתרון, הוא חוסך מעצמו הרבה עוגמת נפש. כאשר אינו עושה את המעשה הראוי, הרי שבידיים מביא הוא על עצמו צרות גדולות. גם במקרה של בנכם, אם תגיבו כראוי תוכלו להיות שמחים ומאושרים.
שתי נקודות הנני רוצה להדגיש: האחת-סמכותיות והשנייה-גבולות. אנו כהורים רשאים להיות ענווים ושפלים בעיני עצמנו, ככל שנרצה. אולם, כלפי ילדינו, אנו מהווים עמוד שדרה. הילדים זקוקים מאד לחוזק ולבטחון בהוריהם. הם רוצים לראות אותם כסמכותיים, כנותני הנחיות, כמסמני דרך. ההורים הם הגב והחוסן של ילדיהם. כאשר ההורים מבינים זאת ומקרינים סמכותיות, זהו אושר גדול לילדים. אינני דן כרגע על הסטירה שסטרת לילד. אבל ייסורי המצפון שבעקבותיה, הנם אֵם כל חטאת, מפני שבכך את מפרקת לעצמך את עמוד השדרה הסמכותי, וממילא, הילד חש חסר ביטחון ואובד עצות. לכן, גם אם סטרת על לחיו מתוך כעס, היי שלמה עם עצמך, ואת התיקון תעשי לא על ידי ייסורי מצפון וחרטה, אלא באופן חיובי ובונה.
מכאן לקביעת הגבולות, הנגזרת מתוך הסמכותיות. תינוק, נעים לו לישון בעריסה קטנה, מפני שהגבולות נותנים לו הרגשת ביטחון. ילד שהוריו אינם שמים לו גבולות הופך להיות ילד מסכן, שמתוך כך הוא עושה מעשים אשר לא ייעשו. בשום פנים אין להרשות בבית אמירת דברי גנאי כלפי ההורים, ובודאי לא ביטויים כמו "תסתלקו מהבית" וקל וחומר שלא הכאה של הורים על ידי ילדם. מיד בפעם הראשונה שהדבר נאמר או נעשה על ידו, יש להציב קו אדום ברור, לאמר: עברת את הגבול! קו אדום אפשר להציב על ידי צעקה חזקה, על ידי הוצאה מהבית, ולעיתים גם על ידי סטירה חזקה. כמובן שלא בכל יום מציבים קווים אדומים, אבל כאשר יש התפרקות, חובה לעשות זאת באופן הנמרץ ביותר. אלא שלכך יש תנאי נלווה: הכל נעשה בלי שמץ של כעס. גם כאשר, לעיתים רחוקות, נאלצים לשים גבול על ידי סטירה, איננו כועסים עליו אלא מורים לו דרך, לטובתו, מתוך אהבה וכדי לעשותו טוב יותר. זוהי כוונת הפסוק: "חושך שבטו שונא בנו" (משלי י"ג). עזרו את ובעלך איש לרעהו להציב גבולות ולהיות סמכותיים, ותביאו אושר גדול לכם ולילדכם.
חינוך ילדים (67)
הרב אליקים לבנון
15 - צניעות בלבוש
16 - גבולות בחינוך
17 - ביטחון עצמי נמוך אצל הילד
טען עוד
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
