ישיבה
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- עבודת ה', מצוות ותשובה
- תשובה
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
מישאל מכלוף בן אסתר זצוק"ל
ועוד יותר קשה להאמין שאפשר לשוב בתשובה בדברים בלבד כמו שנאמר "קחו עמכם דברים ושובו אל ד'".
עוד יותר קשה להאמין שהקב"ה מקבל את השבים כאילו עשו איזה מעשה של התנדבות ששבו אליו, כדברי הפסוק "אוהבם נדבה".
קשה להאמין, אבל זה כך. התשובה מבטלת את העוון לגמרי.
האם זה הגיוני שהמדינה נותנת פרס ליורדים על-מנת שישובו לארץ-ישראל? האם מגיע להם פרס? האם מגיעות להם הטבות במכס ובמיסים אם הם שבים? האם זה הגיוני שאלו שנשארו בארץ ושרתו בצבא לא מקבלים שום הנחות והטבות ואלו שירדו לחו"ל יקבלו הטבות? מבחינה מוסרית טהורה לכאורה זה לא צודק. אבל בכל זאת יש בזה היגיון מפני שאם רק בדרך זו המדינה מצליחה להחזיר את היורדים, כדאי לתת להם את ההטבות כי זה לטובת המדינה ולטובת היהודים בארץ.
לאמור, אין הזכויות הללו שניתנות ליורדים ניתנות להם מפני שהן מגיעות להם אלא מפני שאנו מעוניינים שהם יבואו ומפני שזה לטובתנו, לטובת המדינה. זהו אינטרס של המדינה.
כן הדבר לגבי היורדים הרוחניים, לגבי החוטאים. לא מגיע להם פרס כאשר הם שבים אבל זה אינטרס אלוקי. הקב"ה רוצה שבניו ישובו, הקב"ה רוצה. זה דרוש לו כביכול לפי תוכניותיו בעולמו ועל כן הוא מקל על השבים, מוחל להם ואפילו שמח ואוהב ורואה כאילו הם עשו מעשה נדבה בזה שהם שבים.
זה הסבר פשוט להבין את כוחה של התשובה. אבל הדבר הרבה יותר עמוק ויסודי.
התשובה היא מונחת ביסוד מגמת העולם. וזה יתרץ לנו שאלה עוד יותר עמוקה. יש אנשים ששואלים את עצמם מדוע הקב"ה מטיל עלינו משימות שאי-אפשר לעמוד בהן. טבע האדם להמשך לכל מיני דברים שהם אסורים. האם אדם יכול להתגבר ולא להרהר הרהורים רעים, לא לקנא במעלות של אחרים? לא להתבטל מלימוד תורה אף רגע? הרי זה בלתי אפשרי לרוב בני האדם. ומדוע רבש"ע מעמיד אותנו בניסיונות שאי-אפשר להתגבר עליהם? שאלה זו מציקה לאנשים וגורמת תסכול וייאוש ואולי אפילו טרוניה כלפי שמיא ח"ו. יש אנשים שמדחיקים את השאלה הזו ולא נותנים לה להתיישב בלב, בפחדם ממחשבה אסורה. אבל גם להם חסרה התשובה לשאלה הזו.
אכן יש תשובה שלמה לשאלה. רבש"ע אמנם מעמיד אותנו בניסיונות, אך הוא הכין מראש תרופה לכל הקשיים שהוא מעמיד בפנינו. הקב"ה הקדים את התרופה למכה. תשובה קדמה לעולם. יכול אדם לשוב בתשובה ולתקן כל נפילה, לתקן תיקון גמור כל קלקול כאילו לא היה כלל.
ואם תאמר למה הקב"ה מעמיד אותנו בקשיים ונותן דרך לשוב? שלא יקשה ולא יהיה צריך לרפא בתשובה?
אדרבא זה כל גודל תפקידו של האדם להאיר אור מתוך החושך וזה אור מיוחד. זה עיקר כבודו של רבש"ע שאדם קם מתוך הנפילה ושב אליו. אמנם אסור לאדם לומר אחטא ואשוב, כי אז אין מספיקים בידו לשוב, אבל אין אדם צריך לפחד שמא יפול, שמא יכשל שלא ברצונו, כי יש תרופה מיידית מושלמת שמנקה את העוון מבלי להשאיר כל סימן. ולא עוד אלא שמכל נפילה אפשר לא רק לצאת נקי על-ידי התשובה, אלא אפשר להפוך אותה למנוף לעליה, לשוב באהבה ולהפוך הזדונות לזכויות ממש.
נמצאנו אומרים שהאמונה בכוחה של התשובה משנה את ההסתכלות על העולם. במבט זה מתחזקת האמונה ברבש"ע שהוא טוב. אין פחד ואין יאוש מכֹבֶד החובות, אלא בטחון ואמונה בד' הטוב שנתן לנו דרך תשובה לתקן הכל.
כתיבה וחתימה טובה.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
