ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- שמיטה
- שמיטת כספים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
רחל בת יקוט
א. השמיטה מפקיעה את כל החובות שזמן פרעונם יחול לכל המאוחר עד ערב ראש השנה של השנה השמינית. לעומת זאת, חובות שמועד פרעונם יגיע לאחר מכן – אין השביעית משמטת אותם.
ב. החובות הנשמטים כיום הם: הלואה בכסף או בשוה כסף, קניה בהקפה (עם רישום), חשבון בנק, שיק ושכר שכיר. גם מנהלי חברות ובנקים צריכים לסדר פרוזבול.
ג. הלל הנשיא תיקן פרוזבול. משמעותו: הודאה של המלוה שהוא מוסר את חובותיו לבית הדין, וגובה את חובותיו לאחר השמיטה מכוחם. תקנה זו נועדה כדי שלא ימנעו העם מלהלוות ויעברו על איסור "הישמר לך פן יהיה על לבבך וכו'".
ד. אפשר לכתוב את הפרוזבול עד סוף השנה השביעית. יש המחמירים לכתוב פרוזבול גם לפני תחילת שנת השמיטה לפי הרא"ש והטור הסוברים שהאיסור לנגוש מתחיל בתחילת שביעית ויש לשמור את הפרוזבול עד לסוף שנת השביעית שעיקר ההשמטה היא בסוף השנה.
בפרוזבול הנכתב בשישית כותבים : "הן קרבה שנת השביעית" במקום:" הן שנה זו היא שנת השביעית".
ה. יש מהדרין לפרט את שמות החייבים.
ו. הלוואה שניתנה לאחר כתיבת הפרוזבול ומועד הפירעון שלה חל לפני ראש השנה – נשמטת כי פרוזבול המוקדם להלוואה פסול. יש מהדרין להלוות כסף אחר כתיבת הפרוזבול ולקבוע את זמן פירעונו לפני כ"ט אלול כדי שישמט, ובכך לקיים את מצוות שמיטת כספים. דרך אחרת היא לציין במפורש חוב אחד שהפרוזבול לא יחול עליו.
ז. בזמן הזה אין צריך " בית דין חשוב " וכותבים פרוזבול בכל בית דין של שלושה תלמידי חכמים שהם חותמים עליו [ספר השמיטה]. כנוסח הבא המובא בספר התרומות:
פרוזבול הנכתב בשישית
במותב תלתא בי דינא כחדא הוינא ובא לפנינו________________(פב"פ) ואמר לנו:" הן קרבה שנת השביעית ויש לי חובות בשטר ובע"פ, על איזה אנשים, והרי אני מוסר לפניכם פרוזבול ויהבת לכון במתנה בקנין ד' אמות קרקע מארעא דאית לי ועל גביהון ארשית יתכון למגבי כל חובות דאית לי על אינשי, ומעתה תיהוו לי דיינא ותגבוהו ותקבלוהו לי ואם לא תגבוהו אתם מעתה כיון שמסרתי לכם פרוזבול זה הרי אני גובה כל חוב שיש לי עד היום אצל כל אדם כל זמן שארצה".
ואנחנו בית דין שמענו דבריו ויפנו כחו דלא תשמט ליה ויגבה כל חובותיו על ידי פרוזבול זה כתקנם הלל וחז"ל
ובאנו על החתום יום____ לחודש________ שנת _________פה עיר הקודש____________
הדיין _______________ הדיין _______________ הדיין _______________
פרוזבול הנכתב בשביעית
במותב תלתא בי דינא כחדא הוינא ובא לפנינו________________(פב"פ) ואמר לנו:" הן שנה זו היא שנת השביעית ויש לי חובות בשטר ובע"פ, על איזה אנשים, והרי אני מוסר לפניכם פרוזבול ויהבת לכון במתנה בקנין ד' אמות קרקע מארעא דאית לי ועל גביהון ארשית יתכון למגבי כל חובות דאית לי על אינשי, ומעתה תיהוו לי דיינא ותגבוהו ותקבלוהו לי ואם לא תגבוהו אתם מעתה כיון שמסרתי לכם פרוזבול זה הרי אני גובה כל חוב שיש לי עד היום אצל כל אדם כל זמן שארצה".
ואנחנו בית דין שמענו דבריו ויפנו כחו דלא תשמט ליה ויגבה כל חובותיו על ידי פרוזבול זה כתקנם הלל וחז"ל
ובאנו על החתום יום____ לחודש________ שנת _________פה עיר הקודש____________
הדיין _______________ הדיין _______________ הדיין _______________
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.

חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.

חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.

מידות הראי"ה סוד תיקון המידות בנפש האדם
אל המידות א'
עבודת המידות היא הגשר המחבר בין נשמת האדם הטהורה לבין חיי החומר והמעשה בעולם הזה. השינוי האמיתי מתאפשר כאשר מקדימים את התבוננות השכל והדעת לעבודה הרגשית, ובכך יוצרים הרגלים נכונים ומרוממים.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.












