ישיבה
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- הלכה ומנהג
- צומח ובעלי חיים
הוטרינר של החברה הסביר לי שכל מאכלי החיות של חברת פריסקיז עוברים בישול במכשיר אקסטרודר. לכן מאכלים שיש בהם בשר וחלב - הם התבשלו ביחד כגון: מעדני החתול, מעדני השף ומעדני הבית. הוא הוסיף שבחלק ממאכלי החיות כלולים מרכיבים אסורים כגון: בשר טרף וסרטנים.
למרות שהשולחן ערוך פסק (יורה דעה קי"ז) שאסור לסחור בדברים שאסורים באכילה: "כל דבר שאסור מן התורה, אף על פי שמותר בהנאה, אם הוא דבר המיוחד למאכל אסור לעשות בו סחורה..." יתכן שאין לאסור למכור מאכלי חיות מטעם מסחר במאכלים אסורים כי זה לא מסחר במאכלי אדם אלא במאכלי חיות – כי כאשר כתוב עליהם שלא ראויים למאכל אדם לא קיים טעם האיסור המובא בש"ך(שם ב'): "שמא יבוא לאכול מהן".
אולם כאשר כלולים במרכיבים בשר שהתבשל בחלב אז קיים איסור מסחר מטעם איסור הנאה במאכל הנ"ל אף כאשר הוא מיועד לבעלי חיים.
וזה כפי שפסק השולחן ערוך(יורה דעה פ"ז א'):
"כתוב בתורה: לא תבשל גדי בחלב אמו (שמות כג, יט; לד, כו; דברים יד, כא) ג' פעמים; אחד לאיסור בישול, ואחד לאיסור אכילה, ואחד לאיסור הנאה. והוציא אכילה בלשון בישול, לומר שאינו אסור מן התורה אלא דרך בישול...".
השולחן ערוך מוסיף(שם ג'): "אינו נוהג אלא בבשר בהמה טהורה בחלב בהמה טהורה, אבל בשר טהורה בחלב טמאה או בשר טמאה בחלב טהורה – מותרים בבישול ובהנאה, ובשר חיה ועוף בחלב טהורה – מותר בבישול ובהנאה ואף באכילה אינו אסור אלא מרבנן...". השולחן ערוך כותב את איסור ההנאה מבשר טהורה בחלב ומתוך שלא מדגיש שמדובר רק כאשר הבהמה נשחטה כדין נראה שכוונתו שהאיסור קיים אף כאשר מדובר בבשר טהורה שמתה ולא נשחטה.
אולם הרמב"ם(מאכלות אסורות ט', ו') פוסק על פי הסבר אחד בגמרא חולין(קי"ג:) שהמבשל בשר מתה או חלב(בסגול) בחלב – לוקה על הבישול ולא על האכילה כי אין איסור אכילת בשר וחלב חל על איסור אכילת נבילה או חלב לעומת איסור בישול שעליו לוקה כי לא קשור לאיסור האכילה. הרמב"ם בפסקו הנ"ל ביד החזקה לא מפרש שהנ"ל מותר בהנאה לעומת זאת בפרושו למשנה בכריתות(ג') מבאר שגם מותר בהנאה.
ערוך השולחן(יורה דעה פ"ז, י"ב) סובר שהעיקר כפרוש הרמב"ם במשנה שמשווה בין אכילה להנאה ולכן מתיר בהנאה.
הדגול ומרבבה(שולחן ערוך שם) מביא שהתוס'(חולין ק"א. ד"ה איסור כולל) סובר שאיסור הנאה לא נקרא איסור מוסיף, ואם כן לפיו יתכן שהנהנה מבשר מיתה שבושל בחלב - חייב באיסור הנאה – אולם היות ומסקנה זו אינה מפורשת בתוס' הסומך על זה במקום הפסד לא הפסיד.
לעומתם הפרי מגדים בהקדמתו להלכות בשר וחלב מוכיח שאין קשר בין איסור הנאה לאיסור בישול, והעיקר כפשט הרמב"ם ביד החזקה שלא התיר בהנאה בשר מיתה שבושל בחלב ולכן אוסרו בהנאה.
השדי חמד(א' 323-324) פוסק: "...הנאת בשר בחלב אפילו נבלה וחלב(בסגול) בחלב – אסור מן התורה וגם בשל נכרי אסור לכל הפחות מרבנן ואין היתר לנרות שבודאי מערבין חמאה בחלב(בסגול)".
הבן איש חי(שנה שניה בהעלותך ה') פוסק בפשטות: "בשר וחלב דאסור מן התורה בבישול ובהנאה...אלא אפילו בשר נבלה וטריפה של בהמה טהורה אסור מן התורה בבישול ובהנאה...".
וכן פוסק כף החיים(יורה דעה פ"ז, י"ט-כ') שבשר נבלה, טרפה או חלב(בסגול) שבושלו בחלב אסורים בהנאה.
לכן ברור שלכתחילה אין להתיר להשתמש באוכל לחיות שיש בו בשר בקר שבושל בחלב היות והרמב"ם והשולחן ערוך לא התירו במפורש את הנ"ל ופשטות כוונתם לאסרו בהנאה כמו שנאסר בבישול. כי דווקא באכילה לא נאסר מטעם איסור אכילת בשר שבושל בחלב כי כבר אסור מטעם נבילה ואין איסור חל על איסור ודבר זה לא שייך לגבי ההנאה כמו שלא שייך לגבי הבישול.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.
יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.
עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.
רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.
חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.
חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית
תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.
מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.
מידות הראי"ה סוד תיקון המידות בנפש האדם
אל המידות א'
עבודת המידות היא הגשר המחבר בין נשמת האדם הטהורה לבין חיי החומר והמעשה בעולם הזה. השינוי האמיתי מתאפשר כאשר מקדימים את התבוננות השכל והדעת לעבודה הרגשית, ובכך יוצרים הרגלים נכונים ומרוממים.
לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.
