ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- קוממיות
- מדורים נוספים
- מדורים
- תולדותיהם של צדיקים
- הרב אברהם שפירא
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
אליהו בן הדרה
רבנו היה מתמיד עצום וגאון גדול בתורה. גם כשהיה כבר ראש ישיבה קשיש אמר לתלמידיו: אתם יכולים להתקשר אלי ולשאול שאלות עד שתיים בלילה. בכל מקום בש"ס, שהיו שואלים אותו היה עונה מיד, כאילו עתה הוא עוסק בסוגיא זו. בשנים האחרונות לחייו, כשהיה קורא בקושי רב ונזקק למכשיר מיוחד כדי לקרוא, סיים פעם את מסכת גיטין. אמר לו בנו: אולי תעשה סיום מסכת? תמה הרב: לעשות סיום רק על מסכת אחת?
רבנו היה מתבל את דבריו בהומור מיוחד, ותמיד כל העומדים מסביבו חייכו או צחקו. פעם נכנס אליו אחד התלמידים שעזב את הישיבה להיפרד ממנו. סיפר לו הרב - כשהסבא מסלבודקה רצה להקים ישיבה, הוא ניגש לר' ישראל סלנטר ושאלו: מה ראש ישיבה צריך לדעת? הסבא היה בטוח, שר' ישראל יענה לו - גמרא ורמב"ם. אבל ר' ישראל ענה: "להחיות לב נדכאים". דע לך, אמר רבנו לתלמיד, בחור ישיבה צריך הרבה עידוד ותמיכה, ואתה שיש לך כשרון לכך חשוב שתעסוק בכך.
ילד אחד, סמוך לגיל הבר מצווה, צם לראשונה בחייו כל יום הכיפורים. רבנו, כהרגלו, היה החזן בישיבה בתפילת נעילה. בסוף התפילה שאג רבנו בקולו האדיר, בהתלהבות עצומה, את 'אבינו מלכנו', 'שמע ישראל' וכו'. והנה, כשנגמרה התפילה, רבנו, שאך לפני רגע היה בשמי מרומים, ראה שהילד חיוור וחלש. ניגש רבנו לילד, נטלו בידו לברז הקרוב, וציווה עליו לשתות מיד.
רבנו נתן תמיד את האחריות לתלמידיו, ודרש מהם: תהיו גדולים. פעם בא אחד התלמידים להתייעץ עימו. רבנו הקשיב באריכות לדבריו, ובסוף אמר לו: נראה לי שבשאלה זו חשוב שתתייעץ עם האדם הקרוב לך ביותר, והאדם הקרוב לך ביותר זה 'אתה'.
נהג לומר שוב ושוב שהדבר המסוכן ביותר הוא להיות 'בינוני'. פעם כשתלמיד רצה לעזוב את הישיבה ורבנו הרגיש שזה נעשה מתוך חולשה, אמר לאותו תלמיד - כידוע בראש השנה נפתחים שלושה ספרים: של צדיקים, רשעים ובינוניים, ואז באים עשרת ימי תשובה כדי לאפשר לבינוניים לחזור בתשובה, ואמר לתלמיד שמכאן שומעים יסוד גדול - אסור להישאר בינוני, כל דבר שאדם עושה הוא חייב לעשות מתוך עוצמה ועמל רב.
רבנו היה בקי עצום בסיפורי צדיקים, והיה מתבל בהם את שיעוריו ותשובותיו לתלמידיו. חלק מבקיאותו זו קנה מכך, שלאחר שיעוריו של הגרי"מ חרל"פ זצ"ל, היה נשאר במחיצתו שעות ושומע ממנו סיפורי צדיקים. פעם ישב שבעה על אחותו, ובאו כל זקני ורבני ירושלים (כולל חברי הבד"ץ) לנחמו, ומה עשו? סיפרו סיפורי צדיקים. כאן התגלתה בקיאותו העצומה בסיפורים, שכל סיפור שאחרים התחילו הוא השלים, וסיפורים רבים שהוא התחיל לא הכירום האחרים.
לאחר דיון הלכתי שערך עימו אחד התלמידים, ביקש ממנו התלמיד לשאול ממנו את הספר 'פחד יצחק' על מנת לעיין שם במה שכתב אודות הדיון בו עסקו. הרב הסכים אולם הוסיף ואמר כי כל ספר בספריה שלו הוא 'חתיכת חיים', שכן אין ספר שנכנס לספריה בלי שהוא לומד אותו תחילה, ולכן הוא מבקש להקפיד ולהחזיר את הספר היות והוא רוצה לקבל חזרה את חייו.
הגאון הרב פוברסקי שליט"א, ראש ישיבת פונוביז' סיפר לפני מספר שנים לאחד מתלמידי רבנו, כי הוא זוכר את ר' אברום יושב בישיבת חברון במזרח, ושהיה אז גדול המתמידים בישיבה.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
