ישיבה
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- מבט על התקופה
- התמודדויות וחבלי משיח
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
נריה בן אורה יוכבד
מניסיוני, גם אם איננו שיטתי, לישראלי החילוני הממוצע, זה שמעולם לא הלך לתפילה בבית הכנסת ושאין לו שום רקע אמיתי בחינוך תורני כזה או אחר, אין שום מושג מהם הם עיקרי האמונה של היהדות או מה תכלית קיום העם היהודי בתכנית הגדולה של העולם.
ובתפוצות המצב עגום אפילו יותר. הבורות מולידה ניתוק מהקהילה היהודית וממדינת ישראל, מה שמוביל, באופן בלתי נמנע, לנישואי תערובת ולניתוק מהעם היהודי עצמו בסופו של דבר. למה שאדם יהיה יהודי כשאיננו יודע שום דבר על היהדות, על מסורתה, על גורלה ועל תכליתה? על יהודים שיודעים על וודי אלן ועמוס עוז יותר ממה שהם יודעים על הרמב"ם מרחפת הסכנה שהם וילדיהם, בסופו של דבר, יתנתקו לגמרי מהחיים היהודיים ומעקרונותיהם.
יהודים שאינם מכירים את היהדות חושבים שהיא - להבדיל - מעין צורה של נצרות בלי יש"ו או תפיסה חברתית של מדינת רווחה בלי מרקס. אם זה המצב, למה שאדם ירצה להזדהות עם העם היהודי? העולם הוא משפחה אחת גדולה. אני בסדר ואתה בסדר, אז בוא נהיה כולנו ביחד ונעשה חיים.
שמתי את ליבי לכך שאפילו יהודים שזנחו את המסורת היהודית, על אף שגדלו והתחנכו בסביבה דתית, עושים זאת בעיקר בגלל כאב אישי, ולא מתוך ידיעה אמיתית של מה שהם דוחים. טעות היסוד שמולידה הבורות היהודית היא הבלבול בין ההתנהגות והיחס של יהודים דתיים לבין אמונות היסוד של היהדות עצמה. היהדות לא מבטיחה אנשים מושלמים.
לפני 750 שנה מודה הרמב"ן בצער שאדם יכול להיות בקלות אדם נורא אפילו בתוך מסגרת שמירת המצוות - "נבל ברשות התורה". אך אותו נבל אינו היהדות, על אף שמראהו והתנהגותו השגרתית נראים כמו של יהודי. הבור יזהה את האדם הזה עם היהדות עצמה רק מתוך אי הכרה של הערכים והעקרונות האמיתיים של היהדות.
הפרץ הנוכחי של ספרים וסרטים של אנשים ממורמרים ומתוסכלים, ובמידה מסוימת, בעלי שנאה עצמית, שבאו ממשפחות לא מתפקדות ונטשו את חינוכם הדתי הוא דוגמה לבורות הרסנית כזאת. סלידה ממנהגי האכילה של אבא או מהתנהגותו כלפי אשתו איננה מצדיקה חילול השם ופגיעה ביהדות ובמסורותיה. בעבר ערכים יהודיים, ולא רק ידע, היו חלק מהחברה היהודית. חסד, צדקה, מרכזיותה של ארץ ישראל, קדושת התורה - כולם היו תוצרי לוואי טבעיים של חיים בסביבה יהודית. היום המצב שונה. אי הכרת הערכים האלה ובלבול בינם לבין "כפילים" לא-יהודיים שלהם מושלים בעולם היהודי שסובל מבורות ומאובדן גאווה וזהות.
תשובה ברורה אחת לבורות היהודית היא חינוך יהודי. גם אם ילד לא הולך לבית ספר דתי, חלק מהחינוך היהודי חייב להגיע אליו כך או אחרת. ולא, הילד הזה וצאצאיו יאבדו לעם היהודי. הכיתה המסורתית לא מצליחה לבצע את תפקידה, כפי שהמשבר החינוכי שיש היום בישראל ובגולה מוכיח.
חינוך היום הוא טלוויזיה, די-וי-די, ספרים, הופעות, סרטים וכו'. זה כמעט מעשה כפירה מצדי לכתוב את זה, אבל אני חש שהוראת ערכי יסוד של היהדות - שוב, היסטוריה, מקום התורה בחיים היהודיים, חשיבות ארץ ישראל, חסד ודאגה לזולת, סובלנות להשקפות שונות, האופי הא-פוליטי האמיתי של היהדות - יסייעו להחדרת שמץ של תחושת ערך עצמי וגאווה יהודית ליהודים בכל הגילאים ובכל המעמדות באופן שעובדות, ספרי לימוד, עבודות ודרישות התנהגות קפדניות לא ישיגו לעולם.
צריך להתעלם ככל האפשר מהמרצים ומהארכיאולוגים שלנו שנוקטים בגישות מוזרות ובלתי מדעיות לניתוץ התנ"ך והעבר היהודי. הם, שמתנאים בהשכלתם, הם הקורבנות האמיתיים של בורותם בכל הנוגע ליהדות ולערכיה. בניו יורק ישנה חנות שהפרסומת שלה אומרת "הלקוח המשכיל הוא הלקוח הכי טוב שלנו". יהודי משכיל בערכי היהדות, במסורתה ובאורחותיה הוא היהודי הכי טוב שלנו.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
