ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- מבט על התקופה
- התמודדויות וחבלי משיח
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
אשר בן חיים
השליחות
אמונה ובטחון
טבעיות בזהירות
הקדושים - הלפיד שלפני המחנה
חיים בעלי משמעות
לכל תושבי בנימין:
ה' עמכם גיבורי חיל!
יותר משמונה חודשים אנו נמצאים במלחמה המתרחשת סביב ליישובינו. עז רצוננו לחזור לימים שלווים, ימים שנוכל להתעסק בהם בבניין חומרי וביצירה רוחנית. אולם יתכן שייתבע מאתנו להמשיך במצב החירום עוד מספר חודשים ואולי יותר.
אנו, רבני הישובים, נפגשים מידי פעם לשוחח, להשמיע דעות, לקבל עצות, ובדרך כלל הדבר מאד מחזק אותנו. (אגב, דרך זו טובה לכולנו - לא להתכנס בבית, "טובים השנים מן האחד" - בעיקר בעת קשה). נזכיר ונחדד מספר נקודות שעלו בחלק מן השיחות.
סבלנות - הלידה בוא תבוא
כולנו מרגישים שאנו נמצאים בתקופה מיוחדת. התקופה עתה מאופיינת בצפייה לבאות. כולם נמצאים בעמדת המתנה. תפיסות רבות שהיו נכסי צאן ברזל של חלקים נרחבים בחברה הישראלית והפכו להיות חלק מה"תרבות" העממית, הולכות ומתערערות. חלומות רבים על "מזרח תיכון חדש" וכד', הולכים ומתנפצים. אולם זהו תהליך קשה. זה דומה לתהליך של גמילה מהתמכרות לסם מרגיע ( אין הדבר עוזר לכעוס על המכורים, עדיף לסייע בידם להיגמל מן הסם). ואכן, הקב"ה עוזר לנו בתהליך הגמילה, אולם בדרך מאד כואבת.
אנו בתהליך לידה. ההיריון הוא ארוך וקשה. תמיד החודש התשיעי בהריון הינו הקשה ביותר, משום שכוספים כבר להיות לאחר הלידה. אולם לידה מוקדמת אינה רצויה. כך ממש גם בתהליך הגאולה. ככל שהיא מתקרבת כך אנשים רבים מאבדים סבלנותם. יודעים אנו שאין בידנו אלטרנטיבה לבצע הפלה! הלידה בא תבוא, שהרי לא אנחנו החלטנו עליה, אלא אבינו שבשמים. יש בנו אמונה עמוקה, כי ברגע שתגיע העת, ניתן יהיה לעבור במהירות מעֶמדת צפייה והמתנה לעמדת לידה ומהפכה. לא נדחוק את הקץ, אולם כאשר הקב"ה יפתח לנו - גם לא נרחיק אותו.
השליחות
בתקופה זו מוטל עלינו תפקיד חשוב. אנו נבחנים כל יום במידת הנחישות וכוח העמידה שלנו. מלחמה זאת צפויה הייתה אצל גורמי הביטחון, מה שלא נצפה, הוא תגובת הישובים למצב החדש! ואכן היא היוותה הפתעה לרבים, שלא האמינו כי בעזרת ה' נצליח לעמוד כסלע איתן בהמשך ניהול שגרת חיינו.
בדרך הטבע, ככל שחולף הזמן וחלומות טובים לא מתממשים לאלתר, גורם הדבר לעייפות ולייאוש. בקרב חלק בעם, החולשה הלאומית אינה נובעת ממשבר אידיאולוגי ואי אמונה בצדקת הדרך, אלא היא בעיה של עייפות רוחנית. לאותם אנשים אנו מהווים קרן אור ועוצמה, המסייע בידם להתאזר בגבורה.
תהליך הגאולה דומה לריצת מרתון, ככל שהריצה מתארכת כך הרצים הולכים ומתעייפים. והנה, יש רץ אחד "לא נורמאלי" - ככל שהריצה מתארכת, הוא מגביר את קצב הריצה, עד הקטע האחרון, בו הוא עושה את ה"פיניש". כן היא תגובת יישובינו. למרות כל הקשיים, על אף כל המכות ובעזרת ריבוי הנסים שעשה עימנו הקב"ה בחודשים האחרונים, חיים התושבים, ברוך השם, ללא רוח נכאים, כעם השב לביתו ומבקש לחיות חיים טבעיים ובריאים, ללא פחד משכניו. לשם דוגמא, ניתן דעתנו למיעוט הרכבים שנסעו בשעה 11.00 בלילה בכביש 60 בתחילת המאורעות, ואילו עתה - שוקק הכביש חיים!
אמונה ובטחון
מנין נשאב כוחות להמשיך ולעמוד באתגר? מכוח האמונה והביטחון באבינו שבשמים.
אמונה - אנו אנשים מאמינים ונאמנים. ארץ ישראל שמרה לנו אמונים אלפיים שנה, ואנו מחזירים לה אמון בשנים אלו. כאיש האוהב את אשתו, שהוא מוכן אפילו להסתכן על מנת להצילה. כך גם אנו, אוהבים את ארץ ישראל, אוהבים את עם ישראל, אוהבים את הקב"ה ולכן אנו מוכנים להשקיע ואף לשאת בסיכונים הכרוכים בכך. אהבת אמת אינה נבחנת בימים שהכל קל ונינוח. אהבת אמת נבחנת וגדֵלה דווקא בימים, שקשה להיות ביחד. אנו מאמינים שכל ביטוי של מסירות והשקעה לא הולך לאיבוד. מה שאנו משקיעים באהבת הארץ, הארץ תחזיר לנו אהבה וברכה שבעתיים. לא תמיד בא השכר תיכף ומיד. אולם אנו בטוחים שהוא בא יבוא. כך מרגיע הקב"ה את רחל - ששנים רבות נאמנת בצפייה לבניה, מתפללת אלפיים שנה ולא רואה מיד תוצאות - באמרו לה: "...יש שכר לפעולתך".
בטחון - אנו בוטחים בקב"ה, ואיננו לוקים חלילה במחלת הייאוש. אומר לנו הנביא: "האני אשביר ולא אוליד?" - אם הקב"ה התחיל לגאלנו, האם לא יעזור לנו להמשיך ולהשלים את המשימה? אם הקב"ה עזר לנו לבנות ישובים כל כך משגשגים, וכי לא ישמור עליהם? איננו חשים שהישובים הם נכס פרטי שלנו. הם שייכים לכל עם ישראל, הם שייכים לקב"ה, ולכן הוא ידאג להם. הקב"ה עשה לנו בחודשים האחרונים אלפי סימנים בצורת נסים, לומר לנו שהוא אוהב אותנו. אם היה עולה ביד שונאינו לעולל לנו אפילו רק עשירית ממה שהם תכננו כנגדנו, הרי לא הייתה לנו עמידה כלל. "לולי ה' שהיה לנו בקום עלינו אדם, אזי חיים בלעונו". גם כשהקב"ה מייסר אותנו במכות קשות, אנו בוטחים בו שהוא ייתן לנו כוח ונצליח להשתקם ולהירפא.
טבעיות בזהירות
אנו, יושבי החזית, מכניסים עצמנו לסכנה יתירה משאר יושבי הארץ. חז"ל המליצו, שלא להיכנס ללא סיבה למקום סכנה. אולם אנו שעושים זאת לשם עם ישראל, לשם מצווה כללית, לא מנכים לנו מזכויותינו אלא להיפך, מוסיפים לנו על זכויותינו כהנה וכהנה. זכויות אלו הן הן המלאכים, שהקב"ה שולח לנו לשמרנו בהשגחה פרטית בכל דרכינו.
כולנו בדילמה, עד כמה לשנות משגרת החיים משום הסכנות האורבות לנו חדשים לבקרים. עד כמה נמעט בנסיעות, עד כמה ניסע בשריון ואפודים. מצד אחד אנו אומרים שעל זה ממש המאבק שלנו. הרי כל רצונם הוא, שלא נחייה באופן נורמאלי. הם רוצים שנרגיש זרים ולא בטוחים במקום הזה, הם רוצים שלא יבואו אורחים לבקרנו. גם בעשיית מצווה נוקטים בכל אמצעי הזהירות הנורמאליים ולא סומכים על הנס, כל זאת בתנאי שאנו לא נמנעים מעשיית גוף המצווה. כאן זהו גוף המצווה - שלא ישבשו לנו את חיינו (מדובר במצות מלחמה וישוב הארץ, שבכל שנות הציונות מסרו עליה את הנפש), ומצד שני, מה שהם מתאווים לו יותר מכל הוא, לראותנו מבכים את מתינו, שנפלו בחזית.
ונראה הדבר, שיש כאן שני אידיאלים ושניהם טובים וישרים. יש מי שמתמסר להמשך חיי השגרה ובכך מצטרף לדורות של צדיקים, דורות של חלוצים שיישבו את הארץ תוך כדי הכנסת עצמם לסכנות קיומיות. עליהם יאמר: "והבוטח בה' חסד יסובבנו". ויש מי שמתמסר לדאגה לשמירת החיים, וגם הוא קדוש ייאמר לו. והעיקר הוא, לעשות הכל ללא כעס, בשמחה ומאור פנים, בנורמאליות של חיים. ניתן לבקש מראשי הציבור, מהרבנים, מהרבש"צים וכו', שינחו את הציבור בהנחיות ספציפיות, לפי המקום ולפי השעה (כגון האם לקיים מוקד ליוויים, או נסיעה בזוגות וכד').
התגובה הרגשית וההתנהגותית שונה מאדם לאדם. ברמת הפרט, ישנה לגיטימציה לתגובות שונות ומחולקות. נהיה בעמדת הקשבה להבין את רחשי הלב של חברינו, ונתייחס בכבוד לכל צורך אישי, בין נפשי ובין מעשי. ברמה הציבורית נשרה אוירה של אמונה, נחישות, חוזק ובטחון.
הקדושים - הלפיד שלפני המחנה
כל מכה וייסורים שהקב"ה מייסר אותנו מעוררים אותנו לתשובה. עשיית תשובה אינה פירושה העמדת "מִסדר אשמים". במיוחד הדברים אמורים בתשובה ציבורית, שכל עיקרה להוסיף טוב וקדושה ואין מטרתה הקמת ועדת חקירה למציאת האשמים. כל אחד יתקן מה שבידו לתקן, ולא יכה על חזה חברו. ניתן לנצל ייסורים אלו, כדי לטעום טעם של תפילת אמת היוצאת מהלב. התפילה בעת הזאת יכולה להיות תחליף, או לפחות השלמה לטיפול פסיכולוגי. בִמקום שבן אנוש יטפל בנו, הקב"ה מוכן לטפל בנו שלש פעמים ביום.
אולם אל לנו לתלות מכות וייסורים הבאים תוך כדי מסירות נפש במלחמה, בחטא פרטי של פלוני או חטא פלמוני של קהילה שלימה. קל מאד בשעת צרה להיגרר למחשבה שיש בה מיסטיקה דמיונית, או הליכה אחרי נביאי שקר מודרניים. הקב"ה בעת מלחמה לא מחפש אשמים. הקב"ה מחפש צדיקים המוכנים למסור את הנפש על עם ישראל, ומיתתם היא כקרבן הבא לכפר על כלל ישראל. כל הקדושים, ה' יקום דמם, הן כילדה שלהבת הי"ד, הקטנה והתמימה, שודאי לא נהרגה משום מעשיה. הקדושים הם לפיד האש ההולך לפני המחנה. כל דם יהודי הנטמן באדמת הקודש, מכה שורשים עמוקים בארץ, שורשים המעצימים את חיינו כאן. הקדושים הנם מליצי יושר על יישובם ועל שאר ישובים. בודאי ניתן לחוש בטוח יותר, במקום שישנם עליו מליצי יושר קדושים כל כך.
חיים בעלי משמעות
כולנו רוצים היינו איכות חיים, רמת חיים גבוהה. אולם מה היא באמת "רמת חיים"? - חיים איכותיים, חיים בעלי משמעות. ישנם 365 ימים בשנה. כמה מהם הינם ימים של חיים משמעותיים, שהותירו איזהו רושם באדם ובעולם? בדרך כלל רוב הימים הנם ימים אפורים ושגרתיים. אמנם הקב"ה הכניסנו למצב שבו כל יום ויום הינו משמעותי, על כל נשימה ונשימה אנו מהללים את הקב"ה. כל דברי הרשות שלנו נהפכו על כורחנו למעשי מצווה. הקב"ה שמח על כל נסיעה ונסיעה, בה אנו מכריזים: "לא אירא רע כי אתה עימדי!". נתאמץ להרבות בשמחות ומאורעות חברתיים בתוך הישובים. זו שמחה שהקרן שלה גדולה בכך שהיא שמחה איכותית, ויש לה גם פירות בכך שהיא מחזקת מלַכדת ומרוממת.
עצם זה שאנו חיים כאן, עושה רושם כביר בכל העולם. כל כך אנו חשובים, עד שהמעצמה העולמית משקיעה הון עתק בלוויינים, וכל זאת כדי לעקוב על כל קרוואן ישן הנע ממקום אחד למשנהו. כנראה מבינים הם, שאין מדובר כאן בסתם קרוואנים. אלו קרוואנים המאיימים עליהם! לא ערבה לאזנם מנגינתה של בשורת הגאולה, שאנו מכריזים עליה בעצם חיינו כאן.
משימתנו, לקראת שנה הבאה, להגדיל מספר המשפחות בישובים. יתכן אף שמספר משפחות יעזבו את יישובינו. אין ראוי "לעשות מכך עניין", להתפעל מכך יתר על המידה, שהרי להיות עתה ביישובי החזית דומה להתנדבות לסיירת מובחרת, או לכל הפחות לחטיבת גולני, וזה אינו דבר המתאים לכולם. העיקר הוא, שכנגד כל תושב העוזב אותנו, נקבל שניים חדשים.
נסיים בתפילה, שיתקיים בנו "יהי שלום בחילך שלוה בארמנותיך".
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.

מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.

אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.

חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.

שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.

לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.

חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.

חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.










