ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- מבט על התקופה
- התמודדויות וחבלי משיח
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הנרצחים מאיתמר הי"ד
" המוות מרקד סביבנו , לא רק בעת מלחמה אלא גם בעת שלום, וצילו הארוך פרוש על משעולנו בכל פינה, לעת מחלה וזקנה, אסון ותאונה.
בדרכים שונות ניסה האדם, מאז ומקדם, להימלט מחזיון המוות היו שבנו היכלות ופרמידות להנצחת זכרם, היו שברחו לעולם של נירוונה והיו שהתמכרו להנאות החיים מתוך השקפת עולם נהנתנית: 'אכול ושתו כי מחר נמות' (ישעיה כ"ב, כ"ג), אך לא היה בכוח כל אלה להסיר את אימת המוות, וכל דרכי המילוט נתגלו כדרכים ללא מוצא.
האדם שב לעפר ... ומה נותר?
המורשת היהודית, הישירה מבט מפוכח את המוות, וגיבשה מסכת שלימה של הלכות ומנהגים סביב המיתה, הקבורה וימי האבל. אך לצד ההלכות המעשיות, המקפלות הבנה פסיכולוגית עמוקה, סללה אמונת ישראל נתיבים רוחניים להתמודדות עם השאלה: מה נותר מן האדם לאחר שובו לעפר? במסגרת זו, נציע בראשי פרקים, שלושה קווים מנחים:
א. הביטוי המקראי הייחודי: 'וימת ויאסף אל עמיו' (בראשית כ"ה, ח') מעיד כי האדם אינו אלא חוליה בשרשרת הדורות היונקת מגזע אבותיו ונמשכת בזרעו אחריו. על כן אין הנשמה הפרטית אובדת לאחר מיתתה אלא נאספת אל עמה.
ב. היחיד אינו רק נאסף אל עמיו אלא גם מוסיף לעמו. כמה גדולים דברים חכמים שאמרו (ירושלמי - שקלים): 'אין עושים נפשות (מצבות-פאר) לצדיקים, דבריהם הם זיכרונם'. ואכן התכנים הרוחניים שהוציא האדם לאור, והמעשים הטובים שעשה בחייו, אינם אובדים לאחר לכתו, אלא נאספים אל לב האומה ושבים לפכות בנו ולהחיות אותנו.
ג. מעל לכל: נשמת האדם הינה חלק א-לוה ממעל, ולפיכך אין היא אובדת במותו אלא שבה אל כור מחצבתה לאור באור החיים: 'כי עימך מקור חיים באורך נראה אור' (תהלים ל"ו, י'). האמונה בהישארות הנפש אינה אשלייה נאיבית, אלא השקפת עולם עמוקה, המיוסדת על מורשת אבות מזה - ועל התבוננות הגיונית ושקולה בחוקי הטבע - מזה.
כל המאמין בנשמה השוכנת באדם ומחייה אותו, חייב לשאול את עצמו: לאן נעלמת נשמה זו עם מותו? האומנם אובדת היא וכלה? הן חוקי הטבע מלמדים אותנו שאין בעולם דבר האבד לחלוטין. האם אין חוקי שימור החומר והאנרגיה בתחום הפיסיקה רומזים לחוק שימור הנפש בתחום המטה-פיסיקה ... 'גבוה מעל גבוה' (קהלת ה', ז').
"הערבים הטיפשים השטופים בזימה"
אך כאן יש להזהיר: איננו מתיימרים להציץ מאחורי הפרגוד ולקבוע את מסלולה המדוייק של הנשמה לאחר המוות, וגם חכמי ישראל המדברים על גן עדן וגיהנום, ועל 'צדיקים יושבים ועטרותיהן בראשיהם ונהנים מזיו השכינה' דברו דבריהם - כלשון הרמב"ם - "בדרך משל וחידה". צאו וראו כיצד השפילו קנאי האיסלם את דמות העולם הבא, בהבטיחם לרוצחים המתאבדים תענוגות בשר בדמות שבעים ושתיים בתולות המצפות להם בגן עדן. לא בכדי, לעג הרמב"ם (הלכות תשובה פ"ח, ה"ו) לגישה ירודה ושפלה זו וכתב: "... שמא תדמה שאין שכר המצוות והיות האדם שלם בדרכי אמת, אלא להיותו אוכל ושותה מאכלות טובים ובועל צורות נאות, ולובש בגדי שש ורקמה ... כמו שמדמים אלו הערבים הטיפשים האוילים השטופים בזימה ...". אבל מכל מקום עצם האמונה בהישארות הנפש ובעולם הבא - ישרה וטהורה היא ...
"המוות הוא חזיון שווא!"
... עמד הראי"ה קוק - 'הכהן הגדול מאחיו' (ע"פ ויקרא כ"א, י') - וכתב ... דברים הנוקבים ויורדים עד התהום: "המוות הוא חזיון שווא! טומאתו היא שקרו! מה שבני אדם קוראים מוות, הרי הוא רק תגבורת החיים ותעצומתם. ומתוך השקיעה התהומית בקטנות, אשר יצר לב האדם השקיע אותו בה, הרי הוא מצייר את תגבורת החיים הזאת בצורה מדאיבה וחשוכה שהוא קוראה מוות.
מתעלים הם הכוהנים בקדושתם מהקשבה שקרית זו, שאי-אפשר להימלט ממנה כל זמן שהממשל הכזבי כל-כך שולט בעולם, כי אם בהעברת העיניים מהמחזה המביא את רישמי ההטעאה (ההטעיה) הללו אל הנפש: '[ו]על כל נפשות מת לא יבוא' (ויקרא כ"א, י"א), 'לנפש לא יטמא בעמיו' (שם שם, א')" ("אורות הקודש" ח"ב, עמ' שפ).
"אל יובנו דברי הראי"ה קוק שלא כהלכה. ודאי שהרב כאב את אובדן החיים, ובפרט חיי צעירים שנקטפו בלא עת, ונאמנת עלינו עדותו של ר' אריה לוין זצ"ל כיצד התעלף הרב קוק בשומעו על הטבח בקדושי תרפ"ט בחברון.
אבל הראי"ה קוק, העמיק להבחין בין צערם של החיים על אובדן יקיריהם, לבין ההכרה כי גם לאחר מותם לא נסתיימה עלייתם בקודש והרי הם זוכים ל'תגבורת [ה]חיים' והולכים 'מחיל אל חיל'. הראי"ה קוק מאיר באמצעות ההלכה, האוסרת על כוהנים להיטמא למתים, את הדרך להתמודד עם 'חזיון' המוות, מנקודת מבט הניצבת הרחק וגבוה מעליו ואינה כורעת ברך לפניו! ...".
"המוות מום הוא ביצירה!"
"המוות מום הוא ביצירה! ישראל נועד להעבירו, חרפת עם הוא לנו - 'וחרפת עמו יסיר מעל כל-הארץ כי ה' דיבר' (ישעיה כ"ה, ח')" ["אורות הקודש" שם, עמ' שפו (עיי"ש)].
"בילע המוות לנצח ומחה ה' א-לוהים דמעה מעל כל-פנים" (שם).
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.

מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.

אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.

חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.

שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.

לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.

חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.

חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.








