הכנה לקראת הימים הנוראים

פרשת שבוע ותנ"ך
שופטים

קטגוריה משנית

שבת ומועדים
חודש אלול

לימוד השיעור מוקדש לרפואת

רועי בן נעמה רוחמה

5 דק' קריאה

"רבנו יונה ("ספר היראה") כתב וזו לשונו: "משנכנס אלול עד מוצאי יום הכיפורים יהא חרד וירא מאימת הדין". עכ"ל [ועיין במהרי"ל (תחילת הלכות ימים נוראים) שכתב (שם) וזו לשונו: "משנכנס אלול מרבין בתשובה". עכ"ל].
ועיין ב"מטה אפרים" (אל"מ תקפ"א, א') שהביא בשם הארי ז"ל ("פרי עץ חיים" ח"ב - שער ר"ה, פ"א) רמז על אלול מהפסוק (שמות כ"א, י"ג): "[ואשר לא צדה] והא-לוהים אִ נה ל ידו ו שמתי ל ך" - ראשי תיבות אלו"ל. וסוף הפסוק (שם): "... אשר ינוס שמה", עיי"ש. ["לרמז כי חודש הזה נתנו ה' יתברך לכפרה, לכל מי ששגג וחטא, ועשה שום עוון בכל השנה, והוא קרוב לקוראיו בחודש הזה" ("פרי עץ חיים" שם)].
והיינו, שימי אלול הם בגדר עיר מקלט
לנוס שמה מאימת הדין
ולהינצל על-ידי התשובה".
[הרה"ג אליהו שלזינגר שליט"א, בספרו "ארשת שפתנו", עמ' רצה (עם מעט עריכה והוספות) עיי"ש]

"הוא ינוס אל אחת הערים האלה וחי " (דברים י"ט, ה' )
ערי מקלט וזמני מקלט
שבת וחודש אלול - מקלט בזמן - מקור החיים

בפרשתנו (דברים י"ט, א' - ו') נזכרת פרשת ערי מקלט, וכך כתוב (שם): "כי יכרית ה' א-לוהיך את הגויים אשר ה' א-לוהיך נותן לך את ארצם וירשתם וישבת בעריהם ובבתיהם: שלוש ערים תבדיל לך בתוך ארצך אשר ה' א-לוהיך נותן לך לרישתה: תכין לך הדרך ושילשת את גבול ארצך אשר ינחילך ה' א-לוהיך והיה לנוס שמה כל רוצח: וזה דבר הרוצח אשר ינוס שמה וחי אשר יכה את רעהו בִבלי דעת והוא לא שונא לו מתמול שילשום: אשר יבוא את רעהו ביער לחטוב עצים ונידחה ידו בגרזן לכרות העץ ונשל הברזל מן העץ ומצא את רעהו ומת הוא ינוס אל אחת הערים האלה וחי : פן ירדוף גואל הדם אחרי הרוצח כי יחם לבבו והִשיגו כי ירבה הדרך והִכהו נפש ולו אין משפט מוות כי לא שונא הוא לא מתמול שילשום". ע"כ.
הרה"ג משה צבי נריה זצ"ל כתב [בספר "מאורות נריה" (אלול - תשרי), עמ' 36] דברים נפלאים הנוגעים לענייננו, וזו לשונו (עם מעט עריכה והוספות): חודש אלול הוא מקלט בזמן. לא רק רוצח בשגגה זקוק למקלט. מכיון שגילתה תורה רעיון המקלט, עלינו להרחיבו על כל השטחים. אחרי כל חטא יש להתייחד במקלט, המאפשר מחשבה והרהורי חרטה (עיין רש"י בראשית ט', ה'). גם יום השבת הוא מקלט בזמן - "אל יצא איש ממקומו" (שמות ט"ז, כ"ט. אדם יושב מכונס בביתו, "בורח" מכל עניני העולם) והמקלט הוא מקור חיים - "ונס אל אחת מן הערים האל וחי" (דברים ד', מ"ב).
"'האריז"ל כתב ("פרי עץ חיים" ח"ב - שער ר"ה, פ"א): 'ואשר לא צדה והא-לוהים אִ נה ל ידו ו שמתי ל ך [מקום אשר ינוס שמה ' (שמות כ"א, י"ג)] - ראשי תיבות אלו"ל. לומר כי חודש זה הוא עת רצון לקבל תשובה על חטאים שעשה בכל השנה, וגם רמז שגם על השגגות צריך לעשות תשובה בחודש הזה" ["קיצור שולחן ערוך" (לג"ר שלמה גאנצפריד זצוקללה"ה) סימן קכ"ח, סעיף א'].
המושג של עיר מקלט בתורה איננו ענין של מאסר - אינו ענין של עיר למאסר, אלא מקום מנוחה ומקום ריכוז נפשי וחשבון הנפש, לדעת כיצד הגיע לרציחת נפש בשוגג - "ושב ורפא לו" (ישעיה ו', י'). "ונס אל אחת מן הערים האל וחי" (דברים שם, שם). "וחי" - חיים של אמת, ושב לחיות את חייו האמיתיים. ו"תלמיד שגלה - מגלין רבו עימו" (מכות י., עיי"ש).
ואם זוהי מהותה של עיר מקלט, הרי דומה שהיה ראוי לול לכל אדם להימצא במשך זמן מסויים בעיר כזאת. ואכן, דאגה התורה לכך. ואם לא יכולים ליצור ערי מקלט לכל העם, הרי קובע זמני מקלט לכולם - זמנים של ריכוז, של חשבון נפש, זמנים "אשר ינוס שמה (האדם) וחי" (דברים י"ט, ג') - ינוס מכל הטירדות, יברח מכל המפריעים - "וחי". והתחיל לחשב את דרכו ואת מעשיו - "וחי".
"מחשבה - דא אדם" (תיקוני הזוהר דף סג/א) - בה במידה שמישהו חושב על עצמו ועל מעשיו, שוקל ובוחן, בודק ומפלס את דרכיו, יותר ויותר הוא נעשה אדם".

"יסוד התשובה הוא: 'חשבונו של עולם'" ("אורות התשובה" פט"ז, סעיף א')

ההכנה לימים הנוראים - לעשות חשבון נפש

הרה"ג משה צבי נריה זצ"ל כתב [בספר "מאורות נריה" (אלול - תשרי), עמ' 48 - 47] דברים המעוררים את הנפש וזו לשונו (עם מעט עריכה והוספות): מה היה אצל משה רבנו בתחילת חודש אלול? משה רבנו עלה פעם נוספת על הר סיני לקראת קבלת לוחות אחרונות. מה נאמר שם?: "את הדברים אשר היו על הלוחות הראשונים ... והיה נכון לבוקר" (שמות ל"ד, א' - ב'). פה יש תיאור מיוחד של הבוקר. לא קולות ולא ברקים, לא ענן כבד על ההר - "ועלית בבוקר על הר סיני ... ואיש אל יעלה עימך" (שם שם, ב' - ג') - אתה לבדך הולך. ועוד יותר: יש אווירה מיוחדת בכל ההר, נפש חיה לא תסתובב שם, גם הצאן וגם הבקר - בדידות .
מה הענין של הבדידות הזאת? התייחדות, ריכוז ומחשבה, הרגש. אין שום אובייקט שיעורר תשומת לב, וכולו מרוכז בפנים. כך עולה משה רבנו לקבל את הלוחות האחרונות. ועל זה מסבירה הגמרא (תענית ל:) את המשנה (שם כו:) ש" לא היו ימים טובים לישראל כיום הכיפורים" - משום שיש בו סליחה ומחילה וניתנו בו לוחות אחרונות, ולכן יום הכיפורים הוא יום של שמחה.
כל אחד מאיתנו צריך לראות את עצמו בימים אלו בשעות מסויימות, בהתייחדות מסויימת - "ואיש לא יעלה עימך" - אתה הולך בעצמך. אתה חושב בעצמך, עושה את חשבון הנפש בעצמך.
חז"ל (ב"ב עח:) דורשים את הפסוק (במדבר כ"א, כ"ז): " על כן יאמרו המושלים בואו חשבון תיבנה ותיכונן עיר סיחון" - 'המושלים' - אלו המושלים ביצרם. 'בואו חשבון' - בואו ונחשב חשבונו של עולם, הפסד מצוה כנגד שכרה ושכר עבירה כנגד הפסדה. 'תבנה ותיכונן' - אם אתה עושה כן, תבנה בעולם הזה ותכונן לעולם הבא". ע"כ.
וכתב מו"ר הרב חרל"פ זצ"ל בפירושו לפרקי אבות (פ"ב, מ"א - "מי מרום" ח"ב, עמ' לח): חז"ל אומרים (שם): "'בואו חשבון' - בואו ונחשב חשבונו של עולם". אנחנו בני אדם, קשה לנו לעשות חשבון מדוייק, קשה לנו מאוד. אבל דבר אחד אנחנו כן יכולים לעשות: להתחיל לעשות את החשבון, גם אם לא נגיע לסופו. על כן אומרים: "בואו חשבון" - בואו נתחיל, נכנס לחשבון. אדם שמתחיל לעשות חשבון - ביקורת עצמית, אקטיב ופסיב, חיוב ושלילה, מאזן רווחיו, מאזן הפסדיו, הוא כבר לא חי בעולם של תוהו. עולמו כבר מתחיל להיות פחות או יותר מאורגן, מסודר. הוא כבר יודע קצת מה איתו. מי שלא עושה שום חשבונות, והכול אצלו מעין "תוהו ובוהו" יגיע לידי "פשיטת רגל" רוחנית.
"בואו חשבון" - אנשים צעירים, בוודאי שאסור לדרוש מהם שידעו לעשות חשבונות מדוייקים של אישיותם, של דרגותיהם. אבל להיכנס, להתחיל לעשות חישוב זה, כל אחד מאיתנו חייב.
"אין עומדים להתפלל אלא מתוך כובד ראש" (ברכות פ"ה, מ"א) - זה לא דבר שבפתאום. בערב ראש השנה, פתאום לפנות ערב אתה מחליט: "נו ראש השנה! הפעם אני מתפלל בכוונה ...". זה לא דבר שאפשר להחליט פתאום, אלא דבר שצריך להתפתח. מחשבה מינימלית, יותר עם תוכן, עם יותר כובד ראש. לימוד "מסילת ישרים", חובת הלבבות", "שערי תשובה" לרבנו יונה", "אורות התשובה". יש ברוך ה' מה ללמוד, דברים שמעוררים את הנפש. כל אחד יכול למצוא ספר שמדבר יותר אל ליבו, להידבק בו (ועיין ב"אורות התשובה" פי"ד, סעיף ט"ו - ט"ז). יש מי ש"אורחות צדיקים" מדבר אל ליבו. ה"מסילת ישרים" מדבר בשפה פשוטה מאוד, מובנת לכולם. כל משפט צופן בתוכו צופן רב, אבל הכל כתוב בפשטות. פשוט גאוני.
אפשר, וצריך, לקחת את ה"תהִלים המבואר", שנבין את פרקי התהִלים שאנו אומרים. כל הלימודים יחד יוצרים כובד ראש, אתה קולט פה רעיון שם רעיון, איזו הרגשה יפה, הכל נקלט.
כובד ראש - זו ההכנה לקראת ראש השנה.

חודש אלול

שופטים