ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש דברים
- שופטים
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
חנה בת חיים
"שֹׁפְטִים וְשֹׁטְרִים תִּתֶּן לְךָ בְּכָל שְׁעָרֶיךָ אֲשֶׁר ה' אלוקיךָ נֹתֵן לְךָ לִשְׁבָטֶיךָ וְשָׁפְטוּ אֶת הָעָם מִשְׁפַּט צֶדֶק" (דברים ט"ז יח).
החצי הראשון של הפסוק הוא בוודאי מצוות עשה (עיינו כדוגמא בהקדמת הרמב"ם להלכות סנהדרין ובתחילת הפרק הראשון שם). הראשונים התחבטו בשאלה מה משמעות הסיפא של הפסוק. לפי רש"י, הוא מגדירה איזה דיינים עלינו למנות- כאלה שישפטו משפט צדק. לפי הרשב"ם היא ציווי לדיינים ומהרמב"ם (שם) משמע שהסיפא היא מעין לאו הבא מכלל עשה שאוסר למנות דיינים שלא ישפטו בצדק.
בדרשות הר"ן (דרוש יא) מצוי כיוון חדשני שמציב במקביל לבתי הדין הפועלים על פי דין תורה, מערכת שלטונית משפטית נוספת המופעלת על פי עקרון הלכתי שונה.
הר"ן מסביר כי כל ציבור זקוק למערכת משפטית שדנה על פי עקרונות קבועים ומסדרת את החיים ברשות היחיד וברשות הרבים שלה. מערכת זו באה להבטיח את היכולת לנהל מערכת חברתית שניתן לשרוד בקרבה בלי שהמציאות של "כל דאלים גבר" תשתרר גם תשתרר. וז"ל הר"ן:
"כי המין האנושי צריך לשופט שישפוט בין פרטיו, שאם לא כן איש את רעהו חיים בלעו ויהיה כולו נשחת, וכל אומה צריכה לזה ישוב מדיני עד שאמר החכם 'שכת הליסטים הסכימו ביניהם היושר'".
הדוגמא האחרונה שהביא הר"ן מתייחסת כמובן ל"בתי הדין" (במרכאות כפולות) של ה"עולם התחתון" שמאפשרת גם ל"מגזר" זה של האוכלוסייה לנהל את חייו ללא מלחמת כנופיות. (נעיר בסוגריים כי כל חברה שלא תהיה לה מערכת משפטית מסודרת תהפוך תוך זמן קצר לאנרכיה שאין לתושביה כל בטחון אישי, עיין ערך "הרשות הפלשתינאית").
המערכת של בתי הדין בעם ישראל יש לה תפקידים נוספים:
א. "להעמיד חוקי התורה על תילם" גם ללא קשר לסדר חברתי, כגון פיקוח ואכיפת חוקי הכשרות.
ב. הבטחת "חול העניין האלקי באומתנו". כלומר, קיומם של בתי דין הפועלים על פי חוקי התורה מבטיח השכנת שכינה.
לפי הסבר זה של הר"ן מתבאר הפסוק "אֱלֹהִים נִצָּב בַּעֲדַת אֵל בְּקֶרֶב אֱלֹהִים יִשְׁפֹּט" (תהלים פ"ב א) כפשוטו.
כל מערכת חוקים קשיחה, גם אם היא בנויה לתלפיות, כחומה בצורה, יש בה פרצות אם נשתמש בלשון ציורית, או "לקונות" בלשון מקצועית. הדרך להתמודדות עם בעיה זו על פי שיטת הר"ן היא בהקמת מערכת נוספת. בכדי למנוע את הישנות התופעה, על המערכת השניה להיות "גמישה". הגמישות תאפשר תיקונים על פי שינויי הזמן והמקום. אם נמשיך בדימוי של החומה הרי שהכוונה לסיורים המתבצעים לאורכה בתדירות משתנה ועל ידי יחידות שונות המצוידות כל אחת לפי הצורכים הספציפיים.
חוקי התורה הנצחיים, שאינם משתנים לעולם הם הבסיס לפעולתם של בתי הדין "שֹׁפְטִים וְשֹׁטְרִים תִּתֶּן לְךָ בְּכָל שְׁעָרֶיךָ אֲשֶׁר ה' אלוקיךָ נֹתֵן לְךָ לִשְׁבָטֶיךָ". מערכת זו פועלת אך ורק על פי הכלל הנצחי "וְשָׁפְטוּ אֶת הָעָם מִשְׁפַּט צֶדֶק". הם מטפלים באכיפת חוקי התורה שאינם קשורים לסדר חברתי - מדיני. הם הגורמים להשכנת שכינה "לשכנו תדרשו".
השלטון על פי בחירת העם בכל דור, הוא הממונה על "תיקון עולם" והבטחת סדר חברתי, בטחון אישי והגנה מפני אויב חיצוני. השלטון ממונה גם על סגירת הפרצות והענשה שלא על פי הדין, שלא על פי חוקי התורה הקבועים. הכל לפי הזמן והמקום ובלבד שיהיו מעשיהם "לשם שמים". חוקים אלה אינם כלולים בהגדרה הנצחית של "מִשְׁפַּט צֶדֶק", אבל הם מבטיחים קיומה של חברה צודקת והוגנת.
נוסיף במאמר מוסגר, כי הצעתו של הר"ן יכולה להבטיח יותר הרמוניה ביחסים שבין עולם התורה וההלכה הנצחי, לבין עולם המעשה שבו אין רגע אחד דומה לחברו.
הבה נתפלל שנזכה בקרוב לקיום המצווה הפותחת את פרשתנו להחייאתה של מערכת "משפטי צדק", מערכת שתעבוד בשיתוף פעולה עם השלטון שיכיר בחשיבותה, וידע כיצד לפעול בצידה.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.

חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.

חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.

מידות הראי"ה סוד תיקון המידות בנפש האדם
אל המידות א'
עבודת המידות היא הגשר המחבר בין נשמת האדם הטהורה לבין חיי החומר והמעשה בעולם הזה. השינוי האמיתי מתאפשר כאשר מקדימים את התבוננות השכל והדעת לעבודה הרגשית, ובכך יוצרים הרגלים נכונים ומרוממים.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.













