ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש דברים
- שופטים
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
חנה בת חיים
"שֹׁפְטִים וְשֹׁטְרִים תִּתֶּן לְךָ בְּכָל שְׁעָרֶיךָ אֲשֶׁר ה' אלוקיךָ נֹתֵן לְךָ לִשְׁבָטֶיךָ וְשָׁפְטוּ אֶת הָעָם מִשְׁפַּט צֶדֶק" (דברים ט"ז יח).
החצי הראשון של הפסוק הוא בוודאי מצוות עשה (עיינו כדוגמא בהקדמת הרמב"ם להלכות סנהדרין ובתחילת הפרק הראשון שם). הראשונים התחבטו בשאלה מה משמעות הסיפא של הפסוק. לפי רש"י, הוא מגדירה איזה דיינים עלינו למנות- כאלה שישפטו משפט צדק. לפי הרשב"ם היא ציווי לדיינים ומהרמב"ם (שם) משמע שהסיפא היא מעין לאו הבא מכלל עשה שאוסר למנות דיינים שלא ישפטו בצדק.
בדרשות הר"ן (דרוש יא) מצוי כיוון חדשני שמציב במקביל לבתי הדין הפועלים על פי דין תורה, מערכת שלטונית משפטית נוספת המופעלת על פי עקרון הלכתי שונה.
הר"ן מסביר כי כל ציבור זקוק למערכת משפטית שדנה על פי עקרונות קבועים ומסדרת את החיים ברשות היחיד וברשות הרבים שלה. מערכת זו באה להבטיח את היכולת לנהל מערכת חברתית שניתן לשרוד בקרבה בלי שהמציאות של "כל דאלים גבר" תשתרר גם תשתרר. וז"ל הר"ן:
"כי המין האנושי צריך לשופט שישפוט בין פרטיו, שאם לא כן איש את רעהו חיים בלעו ויהיה כולו נשחת, וכל אומה צריכה לזה ישוב מדיני עד שאמר החכם 'שכת הליסטים הסכימו ביניהם היושר'".
הדוגמא האחרונה שהביא הר"ן מתייחסת כמובן ל"בתי הדין" (במרכאות כפולות) של ה"עולם התחתון" שמאפשרת גם ל"מגזר" זה של האוכלוסייה לנהל את חייו ללא מלחמת כנופיות. (נעיר בסוגריים כי כל חברה שלא תהיה לה מערכת משפטית מסודרת תהפוך תוך זמן קצר לאנרכיה שאין לתושביה כל בטחון אישי, עיין ערך "הרשות הפלשתינאית").
המערכת של בתי הדין בעם ישראל יש לה תפקידים נוספים:
א. "להעמיד חוקי התורה על תילם" גם ללא קשר לסדר חברתי, כגון פיקוח ואכיפת חוקי הכשרות.
ב. הבטחת "חול העניין האלקי באומתנו". כלומר, קיומם של בתי דין הפועלים על פי חוקי התורה מבטיח השכנת שכינה.
לפי הסבר זה של הר"ן מתבאר הפסוק "אֱלֹהִים נִצָּב בַּעֲדַת אֵל בְּקֶרֶב אֱלֹהִים יִשְׁפֹּט" (תהלים פ"ב א) כפשוטו.
כל מערכת חוקים קשיחה, גם אם היא בנויה לתלפיות, כחומה בצורה, יש בה פרצות אם נשתמש בלשון ציורית, או "לקונות" בלשון מקצועית. הדרך להתמודדות עם בעיה זו על פי שיטת הר"ן היא בהקמת מערכת נוספת. בכדי למנוע את הישנות התופעה, על המערכת השניה להיות "גמישה". הגמישות תאפשר תיקונים על פי שינויי הזמן והמקום. אם נמשיך בדימוי של החומה הרי שהכוונה לסיורים המתבצעים לאורכה בתדירות משתנה ועל ידי יחידות שונות המצוידות כל אחת לפי הצורכים הספציפיים.
חוקי התורה הנצחיים, שאינם משתנים לעולם הם הבסיס לפעולתם של בתי הדין "שֹׁפְטִים וְשֹׁטְרִים תִּתֶּן לְךָ בְּכָל שְׁעָרֶיךָ אֲשֶׁר ה' אלוקיךָ נֹתֵן לְךָ לִשְׁבָטֶיךָ". מערכת זו פועלת אך ורק על פי הכלל הנצחי "וְשָׁפְטוּ אֶת הָעָם מִשְׁפַּט צֶדֶק". הם מטפלים באכיפת חוקי התורה שאינם קשורים לסדר חברתי - מדיני. הם הגורמים להשכנת שכינה "לשכנו תדרשו".
השלטון על פי בחירת העם בכל דור, הוא הממונה על "תיקון עולם" והבטחת סדר חברתי, בטחון אישי והגנה מפני אויב חיצוני. השלטון ממונה גם על סגירת הפרצות והענשה שלא על פי הדין, שלא על פי חוקי התורה הקבועים. הכל לפי הזמן והמקום ובלבד שיהיו מעשיהם "לשם שמים". חוקים אלה אינם כלולים בהגדרה הנצחית של "מִשְׁפַּט צֶדֶק", אבל הם מבטיחים קיומה של חברה צודקת והוגנת.
נוסיף במאמר מוסגר, כי הצעתו של הר"ן יכולה להבטיח יותר הרמוניה ביחסים שבין עולם התורה וההלכה הנצחי, לבין עולם המעשה שבו אין רגע אחד דומה לחברו.
הבה נתפלל שנזכה בקרוב לקיום המצווה הפותחת את פרשתנו להחייאתה של מערכת "משפטי צדק", מערכת שתעבוד בשיתוף פעולה עם השלטון שיכיר בחשיבותה, וידע כיצד לפעול בצידה.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
