ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- קוממיות
- בימה תורנית
- משפחה חברה ומדינה
- חינוך ילדים ותלמידים
- שיעורים נוספים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
רחל בת יקוט
ברכה פיזרה את הצעצועים ברחבי החדר. מעניין באיזה צעצוע תבחר ביתי יעל, הרהרה לעצמה. הפעוטה זחלה במרץ לפינת החדר המרוחקת, לצעצוע האדום.
מעניין, חשבה ברכה, כבר בגיל כזה היא נמשכת לצועק והבולט. האם גם כשהיא תגדל, היא תבחר בלבוש ובדרך כזו? חשוב שאלמד כבר כיום - כיצד להאהיב את מצוות ומידת הצניעות?
מעניין, חשבה ברכה, כבר בגיל כזה היא נמשכת לצועק והבולט. האם גם כשהיא תגדל, היא תבחר בלבוש ובדרך כזו? חשוב שאלמד כבר כיום - כיצד להאהיב את מצוות ומידת הצניעות?
מידה אקסטרה לארג'
הרב יהושע שפירא שליט"א - ראש ישיבת רמת גן
מידת הצניעות היא מידה יקרה ועליונה מאוד, ודווקא מפני גודלה וחשיבותה, אין כמעט אפשרות לקיצורי דרך בקנייתה. כשם שבעולם הגשמי, ככל שהחפץ או הנכס יקר יותר, כך אנו נצרכים ליותר מאמץ כדי להשיגו, כך בעולם הרוח - ככל שהמידה שורשית ויקרה יותר, כך אנו נדרשים למהפך יסודי ומעמיק כדי לקנותה, ואין בכוחנו לרוכשה בשינוי חיצוני בלבד.
הצניעות היא בראש ובראשונה - נקודת מבט, תפישת עולם שהפנימיות היא כל כך יקרה, שאי אפשר לבזבזה ולהפקירה במחוזות שאינה שייכת בהם. הקשר בין איש לאישה, למשל, הוא מקום השראת השכינה, ומפני כך משול הוא למקום קודש הקודשים, שאסור הוא בכניסה לזרים, ואפילו הכהן הגדול נכנס אליו רק ביום הקדוש בשנה.
האהבה האמיתית לצניעות באה מתוך לימוד מעמיק והפנמה, עד כמה יקרים החיים הפנימיים של האדם, ועד כמה חיים אלו מאבדים מערכם, כאשר הם מופקרים ומוחצנים לכל דורש. דוגמא לכך בחיינו היומיומיים, אנו יכולים ללמוד מתחושתנו הקשה בעת שסודנו מתגלה. כל אחד יודע עד כמה הוא נפגע, כאשר סודותיו מתגלים, לא מפני שהוא מזלזל או מואס בסודותיו, אלא מפני שהם כל כך יקרים בעיניו, עד שברור לו שהם אינם מתאימים לשטחיות שבחוץ.
האהבה שבונה את התא המשפחתי, ומתגלית בכל עוצמתה בשלמות הקשר שבין ההורים, כשורש להמשך הדורות, היא בעצמה - צלם אלוקים, כפי שאנו אומרים בשבע ברכות - "אשר יצר את האדם בצלמו בצלם דמות תבניתו, והתקין לו ממנו בניין עדי עד". כל כך נשגבת היא אהבה זו, עד שהקשר בין כנסת ישראל לאביה שבשמיים נמשל לאהבה זו, במגילתו מליאת הכיסופים של החכם מכל אדם, עליה העיד התנא הגדול רבי עקיבא - "כל השירים קודש ושיר השירים קודש קודשים".
רק מי שרגיש לכל עומקם ועוצמתם של החיים המתגלים באהבה זו, ולתנאים המתאימים לגילויים ולהוצאתם אל הפועל, יכול הוא לאהוב באמת את הצניעות, ולא להפוך אותה לחשבון חיצוני של אורך ורוחב הבד בלבד.
הצניעות היא אהבת מימד העומק שבחיים, וככל שנעמיק יותר במימד זה, כך נאהב יותר את הצניעות.
צניעות טבעית
הרב משה אודס שליט"א - רב הישוב צופים
בדבריי אתמקד במובן הצר של מושג הצניעות, קרי - הלבוש של בנותינו.
לכל מהלך של תיקון יש להקדים ולברר מהם שרשי הקלקול. בענייננו, דומני שהקלקול של הדור נובע מריחוקו מהצניעות הטבעית, ומבלבול בהבנת גדריה. כדי להדגים זאת, אפתח במעשה שאירע לי:
בפגישה מקדימה שקיימתי עם בני-זוג, במסגרת עריכת חופות לציבור החילוני, הבהרתי בנועם לכלה כי עליה להופיע לחופה בלבוש צנוע. "וודאי, איזו שאלה!" הגיבה הכלה, שכמעט ונעלבה על שחשדתי בכשרוֹת. שמחתי על כך, שגם בחורה שגדלה כחילונית, מבינה שלטקס דתי עליה להגיע בצניעות. סוף הסיפור ידוע: הכלה הגיעה בלבוש בלתי הולם, וחשתי מרומה. רק כשקבלתי מבני הזוג מתנה... - תמונה ממוסגרת שלהם, עומדים איתי תחת החופה, הבנתי כי הכל נעשה בתום לב, ומתוך חוסר הבנה מוחלט לגדרי צניעות.
דווקא מפאת הריחוק מתחושת הצניעות הטבעית, דומני כי ראוי להחזיר תחושה בריאה זו על ידי הקדמת הנהגות מעשיות לבנין הקומה ההכרתית, בבחינת "טעמו וראו כי טוב".
באופן מעשי, יש להקדים "סור מרע" ע"י ניתוק מהשפעותיה השליליות של התקשורת המייצרת עבור בנותינו "אלילי נוער" כמודל לחיקוי. גם לחברה בה גדלות בנותינו קיימת השפעה רבה, וקשה - בפרט לבנות - לשחות כנגד הזרם. לפיכך על הורים המבקשים להנחיל לבנותיהם את הנורמות שלהם, מוטלת האחריות לבחור עבורן סביבה חברתית מתאימה, בה תמצאנה דמויות לחיקוי, בבחינת "עשה טוב".
בהנחה כי הצניעות מתאימה לטבע הפנימי של בנות ישראל, ייעשה ההרגל לטבע, וניתן יהיה לצרף תובנות רוחניות פנימיות לערך הצניעות. לדוגמא, חשוב להסביר לבת כיצד לנתב את הצורך הטבעי שלה למצוא חן בעיני רואיה, למישור בו ההתייחסות כלפיה תופנה לאישיות שלה, ואילו חשיפת הגוף או הבלטתו ע"י בגדים צמודים וכדו', דווקא מסיטה את התמקדות הגברים (וגם הנשים) לצדדים החיצוניים שלה. הסבר זה מפריך אמירה מקובלת בין הבנות כי "העיקר הוא הצניעות הפנימית". בניגוד למה שבנות רבות סבורות בטעות כי החברה מעריכה נשים המבליטות את גופן, ראוי להדגיש כי אדרבה, דווקא לבושה הצנוע של אישה, הוא המעורר יחס של כבוד כלפיה, מצד הרואים. ובכלל, אין סתירה בין יופי לבין צניעות, ניתן למצוא את הקו העדין בו ניתן לשלב בין השניים, כך שהצניעות רק תאדיר את יופייה של האישה.
ראוי להוסיף תיקון ברמה הציבורית: נאמר לי כי במקומות רבים בארץ, קשה למצוא בגדים צנועים. הטעם לכך נעוץ בהשפעת ה"מודה" על הרגלי הצריכה, וכשאין ביקוש, ממילא גם ההיצע בחנויות הולך ומצטמצם. לפי זה מן הראוי לעודד פתיחה של חנויות המוכרות בגדים בקו של "אופנה צנועה" וליצור "מוסכמות חברתיות" חדשות .
צניעות מגלה את יופי החיים
הרב קובי בר-און שליט"א - רב אולפנת 'להבה', קדומים
בדורנו נושא הצניעות תופס מקום נרחב בשיח החינוכי. דיונים חינוכיים רבים נערכים סביב סוגיה זו. אך למרות חשיבותה של מידת הצניעות, מעניין לשים לב לכך שהתורה לא מצוה עליה במפורש, וזאת כיון שהצניעות היא מידה טבעית לאדם, כדברי הגמרא בעירובין (ק'): "אמר רבי יוחנן אלמלא נתנה תורה היינו לומדים צניעות מחתול...".
רק בנביאים ובכתובים מוזכרת הצניעות - "הגיד לך אדם מה טוב ומה ה' דורש ממך כי אם עשות משפט ואהבת חסד והצנע לכת עם אלוקיך" (מיכה ו'). רק הצנוע בהליכותיו נמצא עם אלוקיו. ובמשלי (י"א) מלמדנו שלמה המלך: "בא זדון ויבא קלון ואת צנועים חכמה", כלומר אין החכמה מצויה אלא אצל הצנוע, מפני שחוסר צניעות מבטא שטחיות בהבנת הערכים הפנימיים והרוחניים ועל כן אין החכמה מצויה אלא אצל הצנועים .
טעות היא לראות את סוגיית הצניעות כקשורה ליצר או לקושי פיזי - שכן בנותינו מוכנות לעשות מאמצים גדולים הכרוכים בויתור על נוחיות פיזית למען אידיאות שהן מאמינות בהן. הגלות הארוכה של עמינו שבשה את היחס הנכון לחיים, ולכן גם הצניעות, כמו ערכים רוחניים נוספים, נתפסת כמיעוט ה"צבעוניות" של החיים וכרצון למנוע חיים זורמים וטבעיים. לכן יש לבסס את החינוך לצניעות על תפיסה המגלה את הצניעות, ככל התורה, כמבטאת בשלמות וביופי את שטף החיים. החינוך לצניעות כרוך בחינוך לתורה הגואלת, תורת ארץ ישראל, תורת חיים המשקפת את הקודש גם בשטף החיים הטבעיים.
ובאופן מעשי: הצניעות היא דרך חיים. צניעות מתבטאת לא רק בלבוש, אלא בכל תחומי החיים - בדיבור, במעשים ובעבודת ה'. ננהג על פי דרכה של התורה, שלימדתנו צניעות על ידי סיפורי האבות והאמהות, וניתן גם אנו דוגמא אישית לצניעות בכל תחומי החיים. חינוך לצניעות נשית באופן ספציפי, צריך להתבצע על ידי נשים, וחייב לנבוע מהכרת הערך הנשי והשמירה עליו, בלימוד מקיף ומעמיק על דמויות נשיות בתנ"ך ובהיסטוריה של עם ישראל, וכן דמויות בנות זמננו.
בכל מקרה יש לומר בעוז כי בלי קשר לאופן בו אנו מתמודדים עם סוגיה זו - 'לצניעות מחנכים בצניעות'.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
