ישיבה
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- מבט על התקופה
- התמודדויות וחבלי משיח
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
אליהו בן הדרה
בימי הביניים היה מנהג רווח להכריז מדי פעם בפעם חרם על מסחר יהודי, עבודה יהודית ובעלי מקצוע יהודים. הכנסייה בימי פריחתה עודדה חרמים כאלה במטרה לדחוף יהודים להתנצר. יהודים לא הורשו להשתייך לגילדת מסחר, וחרמים חוקיים וכלכליים הפלו את היהודים בצורות שונות.
אלא שבמקרים רבים, אם לא ברובם, החרם היה קצר ימים יחסית ולא יעיל במיוחד. הנסיך הקתולי היה זקוק לרופא היהודי ולבנקאי היהודי לא פחות משאלה היו זקוקים לו, ולכן על אף שבתיאוריה החרם היה אמור להיות מקיף, במציאות הוא לא היה כזה. לגוים רבים היה "יהודי טוב" ששירותיו וכישוריו היו נחוצים לבריאותם ולרווחתם. יהודים מילאו הרבה תפקידים כלכליים חיוניים, כמו פתיחת חנויות ביום ראשון. לכן האוכלוסייה הלא-יהודית הבינה אחרי זמן-מה שהיא לא תוכל להסתדר בלעדיהם. לפיכך על אף שהחרם היה כאוב ומטריד מבחינה פסיכולוגית, הוא לא היה נשק יעיל נגד האינטרסים היהודיים לאורך ימים. זאת הייתה טקטיקה שלא השיגה את התוצאות המקוות.
לפני חמש מאות שנה, אחרי גירוש היהודים מחצי האי האיברי, התפזרו היהודים בכל אגן הים התיכון. היהודים התיישבו במיוחד באיטליה, היו פעילים במסחר והתחרו עם חברות כלכליות נוצריות מבוססות. בנמל אנקונה הוטלו איסורים על יהודים ועל חברות יהודיות, שהרשויות אכפו.
דונה גרציה ביאטריס מנדס, בנקאית יהודיה חסודה ויועצת רבת השפעה של סולטן האימפריה העותומאנית, נקמה בנמל אנקונה כשהכריזה על חרם יהודי על הנמל, על מתקניו ועל הסחר בו.
בגלל עושרה והשפעתה הרבה, היא הייתה בטוחה שהחרם הזה ישיג את התוצאה המקווה. אך למרות מאמציה האדירים לאכוף את החרם, עד מהרה התברר לה שהוא בלתי יעיל. סוחרים יהודיים שהיו מעוניינים יותר ברווח כלכלי מיידי סירבו להישמע לחרם, ועד מהרה התברר שאנקונה איננה חוששת מהחרם של דונה גרציה ביאטריס מנדס.
היו חרמים קטנים אחרים, מקומיים יותר, שהטילו מנהיגים יהודים בניסיון לשפר מעט את התנאים האיומים שבהן פעלה יהדות אירופה. בסופו של דבר, החרמים האלה נכשלו, וגם הפעם, מכיון שסוחרים יהודיים לא היו מוכנים להקריב את האינטרס האישי שלהם למען קיום החרם. כמו במקרה של החרמים הנוצריים, המחרימים היהודים גילו חיש מהר שהם זקוקים לשירותים ולעושר של המוחרמים לא פחות משהמוחרמים היו זקוקים למחרימיהם. קשה לשנות את טבע האדם.
כשרדיפת היהודים על ידי הנאצים בגרמניה בראשית ימי שלטונה הלכה והתגברה, ארגונים יהודים-אמריקנים וחברות מסחריות קראו להחרים מוצרים ושירותים גרמניים. החרם לא היה יעיל, מאחר שאמריקה הייתה אז בעיצומו של שפל כלכלי קשה ולא היתה במצב שאיפשר לה להחרים שום אומה בעולם. אך היטלר השתמש בתירוץ של החרם היהודי כדי להגביר אף יותר את רדיפת יהודי גרמניה. הוא הכריז שזה מעשה תוקפני של יהדות העולם נגד גרמניה ובכך הצדיק את טענתו שיהדות העולם מנהלת מלחמה בגרמניה וב"גזע הארי". היהודים נקלעו ל"מילכוד 22" בכל הנוגע לחרם המוצע, ועד מהרה הוא נעלם מהזירה הפוליטית והארגונית.
אחרי השואה היה ניסיון נוסף להחרים שירותים ומוצרים גרמניים. יהודים רבים מקיימים חרם כזה עד היום. אך אחרי שמדינת ישראל קיבלה את הסכמי השילומים עם גרמניה ואת ועידת התביעות, לא יצא לפועל שום חרם יהודי המוני על גרמניה. מכל זה עולה שלחרם, על אף שהוא מתסכל ולא נעים, אין השפעה גדולה בטווח הרחוק.
גם החרם הערבי על ישראל הופר שוב ושוב על בסיס אישי. האינטרס העצמי של שני הצדדים מנצח את הלהט הלאומני, האידיאולוגי או הדתי שהוליד את החרם מלכתחילה. גם החרם האנגלי על האקדמיה הישראלית התמוסס לבסוף. נראה שחרם איננו הנשק הטוב ביותר בסכסוכים ובמאבקים.
התמודדויות וחבלי משיח דרכו של מרן הרב כנגד רוחות התקופה
כיצד הרב קוק היה מתייחס לפמיניזם, לטכנולוגיה ולכפירה?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
