ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- וירא
- הלכה מחשבה ומוסר
- מידות ובין אדם לחברו
- שיעורים נוספים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
רחל בת יקוט
בסוף מסכת אבות נאמר:
"אמר רבי חנניה בן עקשיא: רצה הקב"ה לזכות את ישראל, לפיכך הרבה להם תורה ומצוות, שנאמר: "ד' חפץ למען צדקו, יגדיל תורה ויאדיר".
הווי אומר, ריבוי המצוות הוא לזכות את ישראל, לא להקשות, חס-ושלום, לא למרר לנו את החיים ולהכביד עלינו.
אם תאמר: אדרבא, אם להקל עלינו ולזכות אותנו, היה עדיף שיהיו מעט מצוות ואז יקל לנו לשמור עליהן, מה שאין כן ריבוי המצוות, שגורם דוקא לריבוי הכישלונות. כבר עסק הרמב"ם בשאלה זו, ובפירושו למשנה הוא אומר: "מעיקרי האמונה בתורה, כי כשיקיים אדם מצווה מתרי"ג מצוות כראוי וכהוגן ולא ישתף עמה כוונה מכוונות-העולם בשום פנים, אלא יעשה אותה לשמה מאהבה כמו שביארתי לך, הנה זכה בה לחיי העולם-הבא. ועל זה אמר רבי חנניא בן עקשיא, כי המצוות, בהיותן הרבה, אי-אפשר שיעשה אדם בחייו אחת מהן על מתכונתה ושלמותה, ובעשותו אותה המצווה, תחיה נפשו באותו מעשה".
הרמב"ם מתעלם, משום מה, מהצד השני של המטבע: הרי על-ידי ריבוי המצוות יש גם סיכון, שאדם ייכשל ביותר מצוות ויפסיד את חלקו. אך נראה שלדעת הרמב"ם, מצווה אחת, כשהיא נעשית בשלמות, מכרעת את הכף לטובה ומבטלת את כל הכישלונות, והרמב"ם מוכיח את דבריו ואומר: "ממה שיורה על עיקר זה, מה ששאל רבי חנניא בן תרדיון: מה אני לחיי העולם הבא? והשיבו המשיב: כלום מעשה בא לידך? כלומר, מזדמן לידך לעשות מצווה כהוגן? השיבו שנזדמנה לו מצוות צדקה על דרך השלמות ככל מה שאפשר וזכה לחיי העולם הבא. ופירוש הפסוק "ד' חפץ למען צדקו": לצדק את ישראל ולמען כן יגדיל תורה ויאדיר".
הרמב"ם אומר אפוא שמצווה אחת בשלמות דיה לזכות בה לחיי העולם הבא, והזכות הזו כנראה מכריעה את כל הכישלונות, שאם לא כן, עדיין לא מובן מדוע ריבוי המצוות זכות לישראל. הרי כמו שהוא זכות כאשר מקיים מצווה, הרי זו חובה גם כאשר לא מקיימים.
אלא שגדול ערכו של קיום המצוות יותר מהכישלונות, כי גדולה מידה טובה ממידת פורענות, ולכן אמרו חכמים: הווי דן את כל האדם לכף זכות. חכמים לא התכוונו שצריך להתעלם מהחובות ורק לראות את הזכויות, אלא לדעת שהזכויות הן העיקר והן מכריעות את החובות.
כאשר אתה דן את הדין, מתבונן בכף הזכויות שלו ומתבונן בכף החובות שלו ושוקל אותן אלה לעומת אלה, תדון את האדם לכף זכות. וכמו שיש לדון את היחיד לכף זכות, כן יש לדון את הרבים.
זו היתה מידתו של אברהם, שאהב לצדק את הבריות ושנא להרשיען כאשר פנה אל מדת הדין האלקית: "השופט כל הארץ לא יעשה משפט?" ביקש להציל את סדום בזכות הצדיקים שבתוכה, ואפילו מועטים, אבל לא היו. אבל אילו היו? היו ניצלים! כי הטוב משקלו גדול לאין ערוך מהרע ומעט מהאור דוחה הרבה מהחושך.
מבט זה מביא אותנו למסקנה, שגם כעת, למרות הכל, אנחנו ממשיכים להתקדם ולעלות במעלות הקודש. עם ישראל נמצא בתהליך של חזרה לארץ אמונתו, לארצו ולגאולתו.

קול צופיך - הרב שמואל אליהו אַהֲבַת עוֹלָם תָּבִיא לָהֶם וּבְרִית אָבוֹת לַבָּנִים תִּזְכּוֹר
י"ג דברים שנכרתה עליהם ברית
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.

חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.

שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.

חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.

חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.

שם משמואל על הפרשה שורשי היראה והחסד במצוות המילה
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק ב'
מצוות המילה גורמת לקבלת השפע הרוחני. בהתחלת שנות האדם בימי הנעורים האדם צריך ללכת ב'חסד' כמו אברהם, ואחר כך ילך במידתו של יצחק. על ידי שאברהם מל את עצמו הוא עשה מעשה דין, ועל ידי כך הוא הוליד את יצחק שהוא מידת הדין.













