ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- קוממיות
- בימה תורנית
- משפחה חברה ומדינה
- הבית היהודי
- נושאים שונים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
שלמה וישי קרויזר
רעות נפלה על המיטה שדודה. כבר חודש, שהיא לא ישנה כמעט בלילות. השנה אין בסניף קומונרית, וכאחת המדריכות המובילות בצוות, הכל נפל עליה. כבר חודש, שהיא רואה בחלום רק כתובות אש, דגלנויות וקירות צבועים.
"נו, איך היתה השבת ארגון"? שאלה אמא.
"היה טוב וטוב שהיה. אבל את יודעת, היא הזדקפה לפתע, אחרי שזה נגמר, אני חייבת לברר לעצמי - בשביל מה הכל? מה מקומה של תנועת נוער"?
"נו, איך היתה השבת ארגון"? שאלה אמא.
"היה טוב וטוב שהיה. אבל את יודעת, היא הזדקפה לפתע, אחרי שזה נגמר, אני חייבת לברר לעצמי - בשביל מה הכל? מה מקומה של תנועת נוער"?
יתרונות תנועת הנוער
הרב דניאל שילה שליט"א - קדומים
בית הספר הוא מקום שבו נדרש הנער לצאת ידי חובה, לעומת זאת בתנועת הנוער הוא נקרא לשאול תמיד: "מה חובתי ואעשנה". לבית הספר, פעמים רבות, פנים זועפות ותובעניות למטלות עכשוויות, ואילו בתנועת הנוער נדרש המתחנך בה לצפות למרחוק. אם בית הספר משול לתורה שבכתב, תנועת הנוער משולה לתורה שבעל פה, המחברת את האמונות אל החיים.
החברה בבית הספר מתקיימת פעמים רבות באווירה של תחרות, ואילו בתנועת הנוער אווירת האחווה באה לידי ביטוי רב יותר.
תנועת הנוער מהווה את קבוצת התמיכה להתנהגות אשר את דרישותיה בית הספר מלמד, מפני שיש בה שיתוף וסלחנות.
בניגוד לברירה המוקפדת של בתי הספר ובייחוד של חלק מן הישיבות התיכוניות, תנועות הנוער מקבצות יחד נערים מבתים ומבתי ספר שונים, ומסייעות בכך לקרוב רחוקים.
החניך בתנועת הנוער נקרא לבחור את מקצועו, משלח ידו, מקום מגוריו ותרבות הפנאי שלו, לפי מגמות אידיאליסטיות ולא לפי טובתו הפרטית.
עבודת ה' בציבור
הרב יורם צוהר שליט"א - ראש אולפנת 'כפר פינס'
לכל תקופה בחייו של האדם ערך עצמי. לדוגמא, על תקופת הילדות נאמר שהעולם מתקיים בזכות הבל פיהם של תינוקות של בית רבן.
לכל תקופת חיים סגנון מיוחד של הופעה, חשיבה ועשייה, המשתלב יחד עם חלקי החברה האחרים החיים באותו דור, "בחורים וגם בתולות, זקנים עם נערים" - כולם יחד במקהלה אחת המורכבת מכלים שונים, מהללים ומקדשים את שם ה' בעולם.
על הפסוק "ומל ה' אלקיך את לבבך ואת לבב זרעך" כותב הרב צבי יהודה זצ"ל: "מה היא מילת הלב? חזרה בתשובה! מילת הלב כוללת את כלל ישראל, אבות ובנים זקנים עם צעירים".
ובאיזה אופן? ממשיך הרב צבי יהודה: "'לבבך' - לחוד, ו'לבב זרעך' לחוד. כאן לימוד פדגוגיה וחינוך. אל האבות אפשר לדבר בסגנון של חרדיות ויראת שמים. אבל אם תדבר כך אל הצעירים, אין זה נקרא 'הוכח תוכיח'. יש סגנון שמתאים לאבות, ויש אופן הסברה והבנה שמתאים לבנים. אופן התוכחה האמיתית היא מתוך אהבה וידידות, מתוך שייכות והבנה". לימוד התורה, קיום המצוות והתפילה יהיו בסגנון שונה וברוח אחרת, המתאימים לכל גיל ותקופה.
בנוסף - חיי תורה ומצוות משמעותיים יותר כשהם נעשים בחבורה וברוב עם. עיקרה של עבודת ה' היא בציבור בו יש לכל אחד תפקיד אישי ואחריות עצמית. כאשר הפרט מחובר לכלל, ופועל מכוחו של הכלל, הוא פועל פעולות רוחניות משמעותיות יותר, ועל ידי כך מיטיב לעצמו ולעמו.
לפיכך שנינו במסכת אבות, שיחיד שעוסק בתורה זוכה להשראת שכינה, וגם עשרה וקבוצות נוספות זוכות להשראת שכינה. אם יחיד זוכה להשראת השכינה, מדוע מזכיר התנא קבוצות שונות העוסקות בתורה וזוכות להשראת שכינה? לומר לנו שאמנם כן, כולם זוכים, אך המדרגות שונות, וככל שהחבורה גדולה יותר, הברכה האלוקית משמעותית יותר.
הציבוריות הישראלית צריכה להופיע בכל שלב בחיים. הללו את ה' בחורים , זקנים , נערים - בלשון רבים. על כן גם לנוער כקבוצה יש משמעות מיוחדת.
הנוער שלנו מבקש לבטא את עצמו בקדושה ובטהרה, בגדלות רוחנית, ובאכפתיות חברתית ולאומית. כאשר הוא מלווה בהדרכה נכונה, זו פעולת הזריעה, שלפעמים מלווה בדמעה, אך עתיד עם ישראל לקצור את הפירות ברינה.
כדאי להאזין לקריאתו של מרן הרב קוק זצ"ל לצעירי ישראל, הקורא להם להתאסף ולייסד יחדיו קבוצת נוער לפני יותר ממאה שנה: "אל בחורי ישראל... היאספו אלי כל חלוץ... אשר ימצא בנפשו החפץ הישראלי הנכון, להיות נמנה את צעירינו... בואו אלי למועד אשר ייעדתי בזה, ניוועץ יחדיו לאגד את הכוחות הפזורים שבמחנה צעירי עדתנו, אל מרכז אחד, להפיח רוח חיים וטל של תחיה בקרב המחנה...".
במסגרות חינוכיות המאפשרות גיבוש חברתי משמעותי ויכולת ביטוי עצמי, וגם בתנועות הנוער, בהן מתחנך הנוער באופן לא פורמלי, ניתן לכוון את חברת הבנים והבנות לאפיקים חיוביים, ולהעשיר את בנינו ובנותינו בעושר האדיר הטמון בערכי היהדות האמוניים, החברתיים והלאומיים.
להתקדם!
הרב שניאור קץ שליט"א - ראש ישיבת 'נחלת ישראל' כפר חסידים
כמו תופעות רבות אשר נוצרו במשך הדורות שלא בבית ישראל וסופחו לכרם ה', אף תנועות הנוער על גווניה (אשר בשורשה לא צמחה מתוך בית המדרש), סופחו ונתקדשו על ידי חכמי ישראל. מנהיגי הציבור בראותם את הסחף הפוקד את הנוער, יצרו את תנועות הנוער הדתיות.
יחד עם זאת, מתוך הבנה בסיסית כי אין תנועות הנוער מיסודות התורה הנצחיים, יש לסייג ולבדוק תמיד עד כמה היא משרתת את הרעיון היסודי:
א. הצמדות להלכה כדבר ברור ובסיסי.
ב. פיתוח שאיפות רוחניות הנוגעות לכלל ולפרט וללימוד תורה בפרט.
ג. הימנעות מסגידה למסגרת לשם המסגרת: המיפקד, הסמל, התלבושת ועוד.
מתוך הנ"ל אין ספק כי על תנועות הנוער, הנמצאות ב"ה בתהליכים חיוביים, לעבור שינויים נוספים בתפיסות היסוד . אל להם להתמקד רק ב"הצלת הנוער" מקלקולים, אלא להתפתח לחינוך לגדלות ולבניית בנים ובנות יראי ה' המלאים בתורה. הנוער צמא לשינוי זה ומרגיש פעמים רבות, שדווקא הרבנים מונעים את ההתקדמות מפחד של התקדמות מהירה מידי או מתפיסות מיושנות.
שאיפה זו היא עמוקה ומבורכת. בחורים צעירים רוצים לראות יותר דגש על הבניין הרוחני: שיעורי תורה, עבודה על המידות ועוד, לעיתים, גם על חשבון פעילות כללית מעניינת ככל שתהיה.
אל לנו לפחד מהיעלמות של חלק מהסמלים והמסגרות הישנות לטובת "בית מדרש" פעיל ותוסס, המהווה מקום מפגש ולימוד לבני הנעורים. מערכת תנועות הנוער אינה מקודשת ואל לנו לפחד משינויים. יחד עם זאת יש לעבור תהליך זה בהדרגה ובמתינות, ללא הריסת הקיים אלא מתוך שכלול המסגרת.
כחלק מתהליך זה אין ספק שנזכה:
1. להעלים את חרפת הערבוביה בין בנים לבנות, שאותה יש לעקור לחלוטין, והדור אכן ראוי לכך.
2. לחזק את נושא ה'לימוד' הבלתי מסגרתי החופשי בנושאים כלליים, כגון מלכות, בית מקדש ועוד.
3. הירתמות לעשייה בענייני ארץ ישראל בצורה מאסיבית כדוגמת הישוב המתחדש בחומש ועוד.
ואחרון אחרון חביב, יבורכו כל העוסקים במלאכת ההדרכה והבניה.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
