ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- הלכה ומנהג
- מצוה גדולה
- הלכה מחשבה ומוסר
- הלכה ומנהג
- נדרים ושבועות
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
מצות לא תעשה שלא להשבע לשקר, שנאמר: "ולא תשבעו בשמי לשקר" (ויקרא י"ט).
סיפורה של מצוה
כמה דקות לאחר שעלה על מיטתו ר' יעקב, מנכבדי ירושלים, לאחר שסיים אמירת תיקון חצות בבכיה גדולה, נשמעו דפיקות עזות בפתח הבית. בני הבית התעוררו בבהלה, כשחשש כבד ממלא את ליבם. היה ברור כי היחידים שיכולים לדפוק בשעה כזו ובגסות שכזו, הם שוטרים תורכים, ומהם יכולות לצמוח רק רעות.
בדחילו ורחימו ניגש ר' יעקב ופתח את הדלת. השוטרים התפרצו פנימה, תפסו את ר' יעקב והחלו לגרור אותו החוצה. אחד מבני המשפחה שהעז לפתוח את פיו, זכה לתשובה כואבת מקת של רובה. בתחנת המשטרה אמר החוקר לר' יעקב כי הוא מואשם במרידה בשלטון היות והתבטא בביטוי מזלזל כנגדו. ר' יעקב נחרד היות והוא ידע כי משמעות הדבר עלולה להיות מוות או לכל הפחות גירוש מהארץ. לאחר כמה ימים הוציאו את ר' יעקב מחדרו והודיעו לו כי הוא משוחרר לביתו. הסתבר לו כי יהודי ירושלים אספו סכום כסף נכבד ביותר ובעזרת כל הקשרים האפשריים שיחררו אותו על ידי נתינת שוחד למושל המקומי. החוקר בתחנת המשטרה היה כעוס ביותר, ואמר לר' יעקב כי לא יעזור לו דבר שכן בקרוב הפחה הולך להוציא צו האומר כי כל יהודי שלא נולד בארץ יגורש ממנה, וממילא ר' יעקב יגורש מהארץ אלא אם כן יוכל להוכיח כי נולד בארץ או לכל הפחות ישבע על כך.
כששוחרר ר' יעקב פנה אל הרב יהודה מימון וסיפר לו על דבריו של החוקר. הרב נבהל מאוד מגזרה איומה זו, והחל לדון בשאלה האם על מנת להשאר בארץ מותר להשבע לשקר. הרב מימון פנה בשאלה אל רבה של פתח תקוה הרב אבא ציטרון ויחדיו דנו שעות רבות בשאלה. כשלא הגיעו להכרעה פנו אל רבים מגדולי ישראל שחיו בארץ, אולם אף אחד לא רצה לקחת על עצמו את האחריות בשאלה חמורה זו. בראותם כי אין בידם להגיע להכרעה מעשית, הציע הרב ציטרון לשלוח את השאלה אל חותנו הרב יוסף רוזין-הרוגוצ'ובר שהיה גדול הדור ולשמוע את חוות דעתו בנידון. תשובת הרב לא איחרה לבוא : "ודאי שמותר, עיין כתובות דף ע"ה". על הפסוק: "לציון יאמר איש ואיש יולד בה והוא יכוננה עליון" (תהילים פ"ז) דורשת שם הגמרא: "אחד הנולד בה ואחד המצפה לראותה" ומפרש שם רש"י: "המצפה לראותה יקרא מבניה...".
מצוה גדולה (111)
הרב שמואל הולשטיין
37 - "לא תעשה כל מלאכה"
38 - "ולא תשבעו בשמי לשקר"
39 - "לא תשא את שם ה' אלוהיך לשוא"
טען עוד
מצוה להורות
איסור זה כולל שבועה לשקר על דבר שאפשר לאדם לעשותו, והוא נשבע שלא עשה והרי הוא כן עשה, או להיפך נשבע שעשה את הדבר ולא עשהו. וכך גם על העתיד, נשבע שיעשה משהו ולא עשה אותו, או שנשבע שלא יעשה משהו וכן עשהו.
היות ואיסור שבועת שקר הינו איסור חמור ביותר, לכן אל לא לאדם להשבע על העבר שמא אינו מדייק, ולא על דברים העתידיים להיות שהרי לא תמיד הכל בידי האדם ועלול להיווצר מצב בו חלילה נשבע לשקר. על כן יתרגל האדם שלא להשתמש כלל בביטוי 'נשבע' אלא יתרגל למצוא מילים אחרות המבטאות את רצונו לחזק את דבריו כגון 'מבטיח' וכד'.
"בעון שבועת שוא ושבועת שקר... חיה רעה רבה, ובהמה כלה, ובני אדם מתמעטין, והדרכים משתוממין..." (שבת ל"ג).
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.

נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.

שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.

שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.

יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.

אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.

נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.

עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.

עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.

נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.

רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.

תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.










