ישיבה
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- הדרכות ונושאים בעבודת ה'
- שיעורים נוספים
- שבת ומועדים
- שבת
- התבוננות אמונית
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
נריה בן אורה יוכבד
עובדה זו חשובה במיוחד בעולמנו הצפוף, רועש, עתיר התסכולים ומלא ההחלטות גדולות והקטנות. היכולת לחשוב על סוגיות ואירועים, על החיים עצמם ועל התפקיד של כל אחד מאתנו במשפחה, בחברה ובעולם בכלל, וקל וחומר לחשוב בצלילות הדעת על הסוגיות האלה, נפגעת במידה רבה מהסחות דעת יומיומיות וממטלות שגרתיות אך חיוניות.
הרב משה חיים לוצאטו פותח את ספרו האלמותי "מסילת ישרים" בשאלת היסוד של החיים: מה היא המחויבות הבסיסית של החיים ומה תכליתם? מדוע אנחנו כאן ומה אנחנו אמורים לעשות עם קיומנו עלי אדמות? על אף שמבחינה הגיונית השאלה הזאת צריכה להציק לנו בכל רגע של ערות, האמת היא שלרוב אנחנו עסוקים בהכנת רשימת מצרכים שצריך לקנות ואין לנו היכולת להתרכז במתן תשובה לשאלה הבסיסית הזאת של החיים. רק בשבת יש לנו שחרור גופני מהתביעות העקשניות של חיי היומיום ואפשרות להרהר בשאלה הזאת ולנסות למצוא לה תשובה. לכן חשוב כל כך שכולנו נשתדל "למתוח" את השפעת השבת על ימי השבוע ככל האפשר.
אני כותב שנים רבות וגיליתי שקל לי לכתוב בצורה משביעת רצון (לפחות לעניות דעתי) ככל שאני קרוב יותר לשבת מבחינת הזמן, לפני שהסחות הדעת והבעיות של ימי השבוע מגיעות, גם אם הן תמיד קרובות. אני ניגש לחובת הכתיבה שלי רענן ורגוע הרבה יותר ממה שהייתי ניגש אילו כתבתי ביום רביעי או חמישי, למשל. שבת היא מקלחת למוח, ניקיון לאני הפנימי שלי, הזדמנות לצמיחה רוחנית (וגם גופנית, כפי שיעידו סעודות השבת בביתנו) ולפחות להרהור קל בנושאים אישיים חשובים.
כתיבה קבועה היא מלאכה קשה מאוד. בלי עזרת השבת והשפעתה אין בלבי ספק שזאת הייתה הופכת למשימה מאיימת אף יותר. אני מבין שהשבת לא משפרת את הפרוזה שלי או משכללת את הדקדוק שלי, אבל היא כן עוזרת לי להחליט מה שאני רוצה לכתוב ולברר מה היא דעתי הכנה בנושאים שנוגעים לי ואולי גם לאחרים.
אני סבור שזאת עוד פרשנות אפשרית למה שחז"ל כינו "נשמה יתרה", הנשמה ששוכנת בנו בשבת. הנשמה היתרה היא בעצם האני הפנימי האמיתי שלנו שמשתוקק לקבל ביטוי במחשבות ובהתנהגות שלנו, אותו אני פנימי שלא פעם נחנק בתוכנו בגלל מטלות ימי השבוע, שגרת החיים ולחציהם.
אמנם לא כולנו יכולים לכתוב, על אף שסופר דגול כתב פעם שספר מרתק שוכן בכל אחד מאתנו ורק ממתין שנוציא ונגאל אותו. אך כולנו יכולים להשתדל לשאת אתנו את ההשפעה הקדושה והטובה של השבת בימי השבוע. היו יהודים שקראו לילדיהם בשם שבת או שבתאי כדי לזכור את השבת כל ימי חייהם. אחת המחמאות הגדולות ביותר שהיה אפשר לתת ליהודי בדורות קודמים הייתה לקרוא לו "יהודי של שבת". הכוונה לא היתה שהאיש שומר שבת, דבר שהרוב המכריע של היהודים עשו אז, אלא שהיה אדם שנשא עמו את השבת תמיד, גם בלחצים של ימי השבוע.
"יהודי של שבת" לא היה עניין של למדנות או מנהיגות ציבורית אלא יותר עניין של שלווה פנימית, סיפוק מהחיים, אופטימיות ואמונה שהתעלתה מעל הקטנוניות, הכעס והתסכולים של חיי היומיום.
כשאדם נוהג ברכב "תחת השפעה" (של אלכוהול) הוא עושה דבר מסוכן ופלילי, אך כשאדם חי את חייו תחת ההשפעה של שבת קודש הוא זוכה לטעום באמת את חיי הנצח.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
