ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- אדני הבית
- זוגיות
- משפחה חברה ומדינה
- נישואין וזוגיות
- הקשר הזוגי
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
אסתר בת שמחה
לפעמים אני מרגישה מיואשת, מפני שכל כמה ימים אני מגיעה לעימות עם בעלי על דברים פעוטים, כמו למשל, כשאני מבקשת ממנו שישטוף כלים, הוא עונה לי ש"הוא לא שוטף כלים" כי מצידו, נאכל כל יום רק גבינה וירקות, בלי לבשל ובלי ללכלך סירים וכדומה. אני כועסת ומתפרצת ובסופו של דבר גם שוטפת את הכלים וגם עצבנית. יש עוד כמה פרטים דומים. האם לעמוד על כך שישטוף כלים, או לוותר?
תשובה:
בעל ואשה, לעולם שונים איש מרעהו בדעותיהם. ודאי לכל אחד מכם, יש ציור דמיוני כיצד צריך ביתכם להיראות. כאשה את מצפה שיהיה אוכל מבושל, ושלא יאכלו בשיגרה בכלים חד פעמיים אלא בכלים נאים שיכבדו את ביתכם. מאידך, הבאת את השקפתו של בעלך אל הבית, ולטעמו, אין צורך לבשל, ואפשר לאכול באופן שלא יתעסקו עם שטיפת כלים. לכתחילה, אם בעלך היה פונה בשאלה, הייתי אומר לו שאני מוקיר ומעריך את השקפתו, אבל חכמים מספרים על רבי יוסי שאמר: "מעולם לא קראתי לאשתי - אשתי, אלא ביתי" (שבת קי"ח), ענייני הבית נקבעים על ידי עקרת הבית. ולכן, גם אם לדעת הבעל אין צורך בשטיפת כלים, האשה היא הקובעת, ואם היא מבשלת, הבעל צריך לשטוף את הכלים, גם בניגוד לדעת עצמו. אולם, מאחר ולא בעלך פונה בשאלה, אלא את, לך אני אומר, שמנהגי הבית נקבעים בחלקם, על ידי מידת הלחץ של הבעל או של האשה בתגובה לנוהל מסוים. הנה ביחס לנוהל שטיפת כלים בבית, האשה וודאי לחוצה שיסייעו לה בשטיפה, והיא לא תישאר בודדה במערכה מול הכלים הנערמים. את הלחץ היא מעבירה לבעלה, בדרישה שישתף פעולה. אולם, לפעמים גם הבעל נלחץ מהמחשבה על שטיפת כלים, הרי שנוצר כאן לחץ מול לחץ. הדרך הנכונה היא, לשבת איש מול רעהו, בשיחה של הבהרת עמדות, בהתחשבות איש ברצונו של הזולת, ומתוך כך להגיע להחלטה משותפת. אולם, לעיתים, כאשר אין את יישוב הדעת והסבלנות לדון בכל פרט, צריך לבדוק מי לחוץ יותר. במקרה שלך, אם לדעתך עוד כמה פעמים של לחץ מצידך, יניעו את בעלך לשינוי בעמדתו, יש טעם שתמשיכי לבקש ממנו לסייע בשטיפה. אולם, אם לדעתך ולפי הנסיון שלך, אין סיכוי להזיז את בעלך מעמדתו, משמע שמידת הלחץ שלו גוברת, ואת חייבת לנהוג בחכמה, ולמצוא פתרונות אחרים.
הנושא של שטיפת כלים, כמובן, הוא רק דוגמא אחת לבעיה היכולה להתעורר, וממנה אפשר ללמוד על נקודות דומות. העקרון אשר אליו צריך לשאוף הוא, לא להעמיד כח מול כח, לחץ מול לחץ ו"כל דאלים גבר", אלא מי באמת בפנימיותו קשה לו יותר להסכים לרצון רעהו. אם יתברר לך שלבעלך קשה יותר להתרגל במחשבתו לכיוון שאת מעוניינת בו, תוכלי להוריד את כל המתח שיש ביניכם על רקע זה, ולהבין, שבעלך לא עושה זאת מתוך רוע לב, אלא מתוך קושי להסתגל למחשבה אחרת.
וכאן אנו יכולים לעבור לשלב נוסף: לאחר שתרגישי שאין לך הקפדה על בעלך, תוכלי לשבת מולו, בניחותא, בלי עצבנות, ולשוחח שוב ברגיעה על הנושא שהטריד אותך קודם לכן, כאשר המתח אצלך ירד, גם בעלך יחוש בכך, וגם הוא יהיה רגוע, לשקול יחד, מתוך אהבה וקשר אמיתי, לראות את טובת הבית ומשפחה, וכך תגיעו שניכם למסקנה משותפת, מבלי שאחד ירגיש מנצח, ורעהו ירגיש מנוצח, כי בבית - המשפחה היא המנצחת.
זוגיות (46)
הרב אליקים לבנון
19 - גיל הנישואין
20 - תשטוף כלים!!
21 - הפרדת רשויות
טען עוד
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
