ישיבה
בית המדרש
- שבת ומועדים
- ראש השנה
- תקיעת שופר
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
משה ישכר דב בן אברהם
בגמרא במגילה, אמר רבא, שהטעם לדין, שלא קוראים מגילה כשחל פורים בשבת הוא שלא כולם בקיאים בקריאת מגילה, וקיים חשש שאחד יקום וירצה ללכת ללמוד אצל אדם שיודע לקרא במגילה, ויטלטל את המגילה ארבע אמות ברשות הרבים. לכן גזרו חכמים שלא יקראו בשבת כלל. זהו גם הטעם לכך שלא תוקעים בשופר, אם ראש השנה חל בשבת, ולכך שלא נוטלים לולב ביום א' של סוכות שחל בשבת אף על פי שאלו חיובים מדאורייתא.
שואלים תוספות במקום, אם כן למה לא דוחים את מצוות מילה אם היא נופלת בשבת, שמא יטלטלו את הסכין או אחד מהכלים לצורך המילה? ומתרצים תוספות תירוץ א': מצות מילה היא מאוד חמורה שכן נכרתו עליה 13 בריתות, 13 פעמים נכתב "ברית". תירוץ ב': אדם שמל צריך להיות בקיא במילה, משום הסכנה שיש בדבר. ובקיא לא צריך ללכת ללמוד איך מלים.
סיבה זו של רבא, שמא ירצה להתלמד ויבוא לטלטל, כתובה גם במסכת ראש השנה לגבי תקיעת שופר ובמסכת סוכה לגבי נטילת לולב.
אך הגמרא בסוכה, אינה מסתפקת בטעם זה היא מוסיפה טעם ואומרת, שבחו"ל לא בקיאים בעיבור החודש, ולכן חוגגים יומיים. אם כן יתכן שבאמת היום טוב הוא מחר ולא היום, ואז הלולב מוקצה היום. ואף בארץ ישראל גזרו אגב חוץ לארץ. טעם זה טוב גם כן לשופר ומגילה, וצריך להבין למה בשאר גמרות לא הבאנו גם כן את הטעם הזה?
עוד יש להקשות על פי טעם זה, הרי ראינו שתוספות במסכת מגילה שואל למה לא נגזור גם כן על מילה גזירה שמא יטלטל ד' אמות ברשות הרבים, והרי על פי הטעם החדש, לא יקשה כלל, כי פורים, ראש השנה וסוכות הם תאריכים שתלויים בחודש, ויש חשש שמא טעינו והיום לא יום טוב וסתם חיללנו שבת, אבל מצות מילה לא תלויה בחודש. סופרים שמונה ימים ומלים - אין חשש לטעות. אם כן למה רצו התוספות שנגזור גם שם?
תירוץ הלכתי
דברי תורה עניים במקום אחד ועשירים במקום אחר. באמת יסוד הטעם שלא מקיימים את המצוה כשחלה בשבת הוא משום שחוששים שמא טעינו בחישוב והיום לא יום טוב כלל ונמצאנו מחללים שבת. ואם נשאל איזה חילול שבת יהיה פה, הרי לתקוע למשל זו חכמה ולא מלאכה שאסורה בשבת, התשובה היא - גזירה שמא יעבירנו ד' אמות ברשות הרבים. נמצאנו צריכים לשני הטעמים.
תירוץ רעיוני: ענין השופר - מסירות נפש
ישנו גם טעם רעיוני לכך שהטעמים הללו מפוזרים בצורה זו:
השופר תפקידו לעורר את האדם לזכרון, לזכור את עקידת יצחק, את המסירות נפש של העקידה, איך יצחק מסר עצמו לעקידה ולא התנגד. ללמדנו מסירות נפש מהי, מסירות נפש על לימוד תורה, על קיום מצוות. צריך לעקוד - לקשור - עצמנו ולא להימשך כעבד נרצע אחרי תאוות הגוף, אלא להיות עבדים לקדוש ברוך הוא. על הפסוק "ארמי אובד אבי" מסביר "אור החיים" הקדוש: ראש הרמאים והשקרנים זהו יצר הרע. הוא בא לאדם בכל הדרכים. לפעמים בדרך של אוהב ולפעמים בדרך של מגיד מוסר, ודוחף את האדם בערמומיות לחטוא.
העקידה - הניסיון הקשה
כשהלך אברהם אבינו עליו השלום לעקוד את בנו יצחק, פגע בו השטן ושאלו לאן אתה הולך? ענה לו אברהם: ה' ציווני לעקוד את יצחק בני. שאלו השטן: האם אתה מאמין שה' באמת אמר כזה דבר, לעקוד ולשחוט יהודי? זה לא ה', זהו יצר הרע שנכנס בראשך! ענה לו אברהם: אני יודע מתי ה' מדבר אלי ומתי השטן מדבר אלי. הלך ונטפל ליצחק, שאלו: לאן אתה הולך, ענה לו: להעקד, אמר לו: והרי אסור להרוג, אף רב לא יתיר לך זאת, כמו שלא יתירו לך לחלל שבת. ענה לו סומך אני על אברהם אבי, שהוא גדול, ובתור הוראת שעה זה בסדר. אברהם בנה את המזבח לבד. יצחק לא עזר. וזה מכיוון שאברהם חשש שאם יצחק יעזור לו להרים אבנים, יצר הרע יטלטלנו ותיפול האבן ותפצע את יצחק, ואז יהיה בעל מום. לכן ציוה עליו להחבא. ואז אמר לו הקב"ה "עתה ידעתי כי ירא אלוקים אתה". האם באמת רק עכשיו ידע שהוא ירא אלוקים? וכשקפץ לכבשן האש לא ידע? אלא שכעת יודע להבדיל בין דבר ה' האמיתי , לבין ניסיונות השטן.
המדרש ממשיך לתאר איך השטן ממשיך להיטפל לאברהם: לאחר שנאמר לאברהם לא לשחוט, בא השטן ואמר לו: שחוט!. כשבא להוציא את האייל מהסבך אמר לו הרי היום יום טוב ואסור לתלוש ענפים, ועוד כהנה וכהנה.
על הפסוק "וירא והנה איל נאחז בסבך בקרניו" אומרים חז"ל - הקב"ה אומר כך לעם ישראל, היזהרו לא להסתבך בעבירות, בסבך, ואם נאחזתם בלית ברירה - "בקרניו" תקחו שופר איל ותתקעו בו, וכאמור זה יזעזע את האדם ויעורר אותו לשוב בתשובה במסירות נפש.
למה פוזרו התירוצים
מגילה - עניינה הוא פרסומי ניסא. היה נס גדול, עם ישראל היה "מפוזר ומפורד" ממצוות. "ישנו עם אחד" - ישנים מהמצוות, והקב"ה עשה נס גדול "ליהודים היתה אורה", אורה זו תורה. קיבלנו את התורה בשמחה וכמו שאמרו חז"ל "הדור קבלוה בימי אחשוורוש". אולי לכן הבאנו את הטעם של ד' אמות ברשות הרבים המורה על דקדוק בשמירה על התורה והמצוות, דוקא לגבי שופר ומגילה, שעניינם הוא מסירות נפש על תלמוד תורה ומצוות, וקבלת התורה בשמחה.
לולב, לעומת זאת, מסמל את האחדות בעם - ישראל. האתרוג מסמל אנשים עם תורה ומעשים טובים, ואילו הערבה מסמלת רשעים בלי כלום, מאידך. מכל הקצוות מתקבצים ומאחדים את כולם בברכת נטילת הלולב, ולכן הטעם שהובא שם, הוא שבחו"ל לא נוטלים- כי אולי היום לא יום טוב באמת, ובארץ ישראל לא נוטלים משום שבחו"ל לא נוטלים. אם בחו"ל לא נוטלים אז גם פה לא נוטלים. אין יותר טובים ופחות טובים. אחדות בעם ישראל.
עוצמת התשובה עם תורה
ראינו שהשופר מסמל מסירות נפש. מסירות נפש על מצוות ועל תורה. אנו צריכים לדעת את ערכה של מצוות תלמוד תורה. אנשים רבים מוציאים הון תועפות על 4 מינים, על מצה שמורה וכדומה, למרות שבסך הכל זוהי מצוות עשה אחת. בתלמוד תורה, אדם שאומר "וידבר ה' אל משה לאמר", מקיים 5 מצוות עשה של תלמוד תורה. כשלומדים גמרא, כשמדברים דברי תורה בין אדם לאדם, כל מילה היא מצוות עשה דאורייתא . איזה שכר גבוה יש בשמיים על תלמוד תורה. על מסירות נפש לתורה על אחת כמה וכמה.
הגמרא אומרת ארבעה חילוקי כפרה: אם אדם עבר על מצוות עשה - עושה תשובה ומתכפר מיד. אם עבר על לאו - יום הכיפורים מכפר. אם עבר על כריתות ומיתות בית דין - תשובה ויום הכיפורים תולה ויסורים מכפרים. ואם עבר על חילול ה' - רק מיתה מכפרת. וצריך להבין, למה צריך מיתה ויסורים, הרי ידוע ש"אין דבר העומד בפני התשובה"? עונה הרי"ף פינטו ב"עין יעקב" שגמרא זו מדברת על תשובה מיראה. אך בתשובה מאהבה - מספיקה התשובה. ור' יונה "בשערי תשובה" תירץ באופן אחר. הגמרא שהבאנו עוסקת בתשובה פשוטה, אך תשובה עם תורה - אין יסורים ואין מיתה. לתשובה עם תורה יש עוצמה גדולה .
אנו מתפללים כל יום "השיבנו אבינו לתורתך , וקרבנו מלכנו לעבודתך , והחזירנו בתשובה שלמה לפניך" איך מגיעים לתשובה שלמה? על ידי לימוד תורה ועל ידי עשיית מצוות כמו ישוב ארץ ישראל - "כל ההולך ד' אמות בארץ ישראל נשוא עוון", מצוות כמו שמירת שבת - "כל מי ששומר שבת, אפילו עובד עבודה זרה כדור אנוש מחול לו". מצוות ותורה עם תשובה - זו מעלה גדולה מאוד. כח התורה כח המצוות, וכוחה של מסירות נפש עם תשובה - אין לך תשובה גדולה ממנה, וכל העבירות נהפכות לזכויות. בימים אלו אנו מגישים "מנחה" לקב"ה של תורה ומצוות ומעשים טובים כל אחד צריך להשתדל להוסיף עוד תורה, עוד מסירות נפש על תורה ומצוות, "מנחה" יותר גדולה לה'.
יהי רצון שנזכה להקריב קורבנות ולהגיש מנחה בבית המקדש במהרה בימינו, אמן.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
