ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- ספריה
- אמונה
- קומי אורי
- מדורים
- תולדותיהם של צדיקים
- הרב אברהם שפירא
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
אלקנה בן שלומית
"אברהם אבינו זקן ויושב בישיבה" ו"מימות אבותינו לא פסקה ישיבה בישראל".
על שני המאמרים האלה היה מרן ר' אברום זצ"ל חוזר שוב ושוב ובאופן מיוחד בשנים האחרונות. והיו שתי האמירות למעין "מרגלא בפומיה", דהיינו תמצית רוחו ונשמתו.
"זקן ויושב בישיבה" הוא תואר רב חשיבות ומשמעות. ייחוס התואר לאברהם אבינו יש בו יותר מדגש נוסף.
בפ"א מהל' ע"ז מתאר הרמב"ם את עיקר פעילותו של אברהם ביציאתו לרשות הרבים לברר ולפרסם את אמונת הייחוד. באור הזה נתפסת דמותו של אברהם בתורה ובדברי רבותינו. אם עיקר פועלו של אברהם דווקא ביציאה מבית המדרש, מה ראו חכמים לתאר את אברהם כזקן ויושב בישיבה?
מזמור כ"ג בספר תהילים "מזמור לדוד ד' רועי לא אחסר..." פירשו המלבי"ם באופן מיוחד. מבאר המלבי"ם שדוד מביע במזמור זה את מלוא תודתו לקב"ה על כל החסד והטוב, "אך טוב וחסד ירדפוני כל ימי חיי". על הזכות העצומה להיות מלך על כל ישראל, "תערוך לפני שולחן...". אולם דוד מתגעגע לימים שהיו, עת היה רועה, מתבודד, מתייחד ומתאחד עם קונו, "מזמור לדוד ד' רועי". באותה תקופה, אומר דוד, לא היה חסר דבר, "לא אחסר". דוד מתפלל "ושבתי בבית ד' לאורך ימים", הוא רוצה לחזור, לשוב לאותם ימי התבודדות ונזירות.
פירושו של המלבי"ם מעורר תמיהה, האמנם הישגיו הרוחניים הפרטיים של דוד חשובים לו יותר מכל פעולות ומפעלי הקודש שיצר?
מרן הרב קוק זצ"ל מבאר ששני מנהיגים ישראלים זכו לשני כתרים באופן שלם ומאוחד. "משה ואהרון בכוהניו ושמואל בקוראי שמו". מלכות ונבואה באישיות אחת ללא סתירה וחיכוך מצאנו אצל משה ושמואל. מלך שהוא נביא, נביא שהוא מלך. הדוגמה של משה ושמואל היא הדגם המיוחל של המלכות השלמה שתאיר את אמונת הייחוד.
דוד המלך החי וקיים, איננו מחפש הישגים רוחניים פרטיים. הסיבוכים שפקדו את מלכותו והפערים שנתגלו על-ידי הנבואה, עוררו את דוד לתביעה פנימית עצמית להעמיד ולהקים בקרבו ביתר שאת ועוז את שלמות דבקותו שממנה ימשכו מעיינות אחדות הנבואה בממלכה. "אך טוב וחסד ירדפוני כל ימי חיי" היא מלכות הנצח של דוד וזרעו לעולם, באחדות שלמה ומתוך "ושבתי בבית ד' לאורך ימים".
כך באותו עניין וערך שירטטו חכמינו את "אברהם אבינו זקן ויושב בישיבה". אברהם שיוצא להפיץ את אמונת הייחוד ואורות החסד שמהותו זקן וישב בישיבה.
מרן ר' אברום זצ"ל זכה לכתרים רבים. הרב הראשי לישראל, נשיא בית הדין הגבוה, ראש ישיבה, דיין, זקן ראשי הישיבות ועוד. אולם מהותו היתה זקן ויושב בישיבה. כל הפעולות והמפעלים היו בחינת "אך טוב וחסד ירדפוני כל ימי חיי" מתוך "ושבתי בבית ד' לאורך ימים".
"מימות אבותינו לא פסקה ישיבה בישראל" הישיבה בישראל היא נשמת האומה. הישיבה איננה מקום חיצוני המשרת את הרצון להתקדם להתגדל בלבד, היא עצמות החיים של האומה הישראלית. וכדברי מרן הרצי"ה כלפי הדיבורים, שהמדינה כביכול "שלהם" והישיבות כביכול "שלנו", הישיבות והמדינה - הכול של כלל ישראל, הכול עניין אחד שלם.
ממשיך את רציפות התורה והישיבה בישראל
"...בקשו לקבוע פרשת בלק בקריאת שמע ומפני מה לא קבעוה מפני טורח צבור. מה טעם... אלא א"ר יוסי בר אבין משום שכתוב בה המקרא 'כרע שכב כארי וכלביא מי יקימנו' ונאמר אותו פסוק בלבד? מקובלנו כל פרשה שפסקה משה פוסקים שלא פסקה משה איננו פוסקים" (ברכות יב).
מבאר מרן הרב זצ"ל בעין אי"ה, ש"חסנם ומעוזם ותוקפם של ישראל" הוא יסוד מיסודות התורה כמו קבלת עול מלכות שמים וקבלת עול מצוות. לכן ביקשו חכמים לקבוע את פרשת בלק, שיש בה דגש והבלטה של "חוסנם ומעוזם ותוקפם של ישראל", בתוך קריאת שמע. אכן הבינו חכמים "כי לא רבים יחכמו איך ללכת בדרכי תורה ויראת ד' באמת ע"פ השקפה זו הדורשת דעה והשכל". הרעיון על-אודות חוזקם של ישראל כחלק מיסודות האמונה זוקק דעה ושכל, רמה גבוהה של הבנה, ולכן לא קבעו חכמים את כל פרשת בלק כחלק מקריאת שמע. "די לנו בידיעה זו שבקשו לקבוע שמזה נדע כשתהיה השעה דורשת יתפרשו אלה הדברים גם כן בהמון לפי ערכם של הדורות ומעמדם". עלינו ליצור דרכים ושיטות כדי להנחיל בעת של כושר את יסוד אמונה זה. מאידך גיסא שללו חכמים את הפרדתו של היסוד הנעלה על-אודות "תוקפם של ישראל" משאר יסודות האמונה, ולכן לא קבעו את הפסוק "כרע...", שמא ייחשב הוא כעומד לעצמו. "הלאומיות שבישראל בהתחברה עם ההשקפה הגדולה והקדושה של עול מלכות שמים ועול מצות הרי יסודתה בהררי קודש אבל בהפרדה ותצא רק לגבול חול של אהבה לאומית גסה כדרך כל עמי הארץ... היא תוליד דברים רעים ודעות רעות המרחיקות את שם ד' מליבות עם ד'" - אם חלילה קורעים את היסוד הלאומי מחיבורו לקודש, מרחיקים את עם ישראל מאמונתו.
מרן ר' אברום זצ"ל זכה להיות נוטע וקובע את חוסנם, תוקפם ועוזם של ישראל בתוך האמונה הישראלית בשלמות החיבור והקשר עם קבלת עול מלכות שמים, עול תורה ועול מצוות.
ממעמקי רום השקפה זו הדורשת דעה והשכל של קדושת הלאומיות הישראלית שיסודותיה בהררי קודש, בקעה הקביעה הברורה והבהירה על-אודות האיסור הכפול החמור של מסירת ארץ חיינו לידי נכרים וכל שותפות גדולה וקטנה ישירה או עקיפה עם פשע גירוש יהודים מאדמתם.
זקן ויושב בישיבה היה מרן ר' אברום זצ"ל וממשיך את רציפות התורה והישיבה בישראל בהר הקודש בירושלים לעולמים.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.

מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.

אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.

חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.

שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.

לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.

חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.

חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.








