ישיבה
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- עם ישראל
- היחס למי שאינו שומר מצוות
- ספריה
- קומי אורי
- יד - אהבת ישראל
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
אחינעם הדסה בת תמר
ההגדרה ההלכתית של מצווה זו היא כמו שר' עקיבא אומר בשלילה "מה דעלך שניא לחברך לא תעביד". רואים זאת במעשה שמביאה הגמרא 1 על שניים שהלכו במדבר ולאחד יש מים, הוא אינו מצווה לתת אותם לחברו, חייך קודמים לחיי חברך. ה"יד רמה" אומר שמקור האיסור על אדם להזיק לחברו הוא במצוות עשה של "ואהבת לרעך כמוך". ציווי זה הוא בכיוון השלילה - מה שלא היית רוצה שיעשו לך אל תעשה לחברך. אך בכיוון החיובי לא ציוותה התורה לעזור לזולת כפי שהיה עוזר לעצמו, שהרי אי-אפשר לדרוש מהאדם לאהוב את השני כפי שהוא אוהב את עצמו, זה נגד הטבע, רק צריך להיזהר שלא לעשות לזולת מה שהוא עצמו לא רוצה שיעשו לו.
עם זאת, לגבי מצוות "לא תלך רכיל בעמך" אומר החפץ חיים שאיסור זה נאמר רק לגבי מי שהוא עמית אתך בתורה ומצוות, אבל מי שהוא פוקר, עליו אין המגבלה של "לא תלך רכיל בעמך", שהרי אינו עושה מעשה עמך.
כאשר התורה דורשת רמה מוסרית גבוהה היא מתירה דברים מסוימים, כמו היתר לפרסם דברים על מי שאינו שומר תורה ומצוות, כדי שהציבור לא ייגרר אחריהם.
בגמרא מופיעים ביטויים שמתייחסים בחיוב באופן כללי גם לרשעים - "אפילו ריקנים שבך מלאים מצוות כרימון" 2 , ומתארים את דרגתם של הדרים בארץ-ישראל שהם צדיקים, שאחרת הארץ היתה מקיאה אותם. מצד שני נאמר "משנאך ה' אשנא", ודוד אומר על אחיתופל "ירדו חיים שאולה". כיצד מתיישבים הדברים?
על-פי החכמה הפנימית, אין רע מוחלט בעולם, בכל רע יש גרעין של טוב. הראשונים ראו שאין דבר שהוא כולו שלילה, אבל מצד ההנהגה הגלויה אנחנו צריכים להלחם כנגד הרשעה. התורה קובעת מהו טוב ומהו רע, ואם אדם חוטא אנחנו צריכים להביע התנגדות. מבחינה רעיונית עמוקה, איננו שוללים את עצם קיומו של הרשע, כי יש בו איזה טוב. אבל לא ייתכן שתהיה לזה השפעה על תגובתנו. הצד הסגולי הטוב שיש בו לא צריך לחפות על התנגדותנו לצד הרע המופיע בו.
צריך לעשות הבחנה בין שנאת הרע לשנאת האדם העושה רע. הרב קוק כותב בשמונה קבצים, שכהדרכה ציבורית איננו יכולים להתייחס לסגולה, זה יפגום ביכולת שלנו להתנגד לרע. לאדם פשוט קשה להבחין בין טוב לרע, צריך להיות גדולים מאוד כדי לעשות את ההבחנות האלה. הציבור הרחב צריך להתנגד לרע ולא לחפות עליו.
הדברים שהרב כתב מגיעים מנקודה פנימית, שיש ברע משהו טוב. יש דעה שעשיו נשק ליעקב בכל לבו, גם בעשיו יש דברים גדולים, לא הכול שלילה, אבל זו לא סיבה לאהוב את כל הגויים. אנחנו צריכים לדעת להגדיר את האויבים שלנו ולהיאבק נגדם. יש בסגולה דבר טוב מבחינה רעיונית, אבל אין לזה יישום בפועל. זו לא הנהגה מעשית וזה לא סותר את מציאותה של אותה נקודה טובה שישנה בכל רע בעולם. את עמלק יש למחות מתחת השמים, מעל השמים גם בו יש טוב.
כתוב בספר "משפט המלוכה" של הרב יהודה גרשוני, ומופיע גם בשם ר' חיים מבריסק, שכל העמים שניסו להשמיד את עם ישראל יש להם דין של עמלק. יש הנהגה בעולם שלנו, על-פי הנגלה, ויש נקודות בעולם הפנימי שלא סותרות את ההנהגה בפועל.
היחס המוגזם לנקודות הטוב מטשטש את ההתנגדות לרע, אסור לתת למהלכים מעולם האצילות להשפיע על ההנהגה בעולם העשייה. בעולם המעשי צריך להתנגד לרשעה בפועל. אמנם יש דרגות, על כלל ישראל צריך ללמד זכות שהם מושפעים והם שוגגים. בגמרא יש דברים עמוקים ואי-אפשר ללמוד מהם דברי הלכה, אנחנו צריכים להגדיר את ההלכה בתוקף.
בזמן הקמת המדינה חלק מהציבור הדתי ניתק מגע לגמרי, אך אנחנו אמרנו שיש לנו מכנה משותף עם הציבור הכללי: עלייה, ארץ-ישראל, התיישבות, הגנה על כבוד האומה ועל כבודה של ארץ-ישראל. לצערנו הרב חלק מהציבור החילוני התנתק לגמרי ממורשת ישראל, זה לא היה אותו ציבור שהיה לפני שבעים שנה, וזה מביא את ההתנתקות מהלאומיות ואת ההתנתקות מארץ-ישראל.
הרב זצ"ל כותב באיגרת קמ"ד, שהיהדות לא יכולה להישען על גרגרי היסטוריה וידיעת השפה, והגישה שנשענת רק על זה תהפוך למפלצת, לשנאת עם ישראל וארץ-ישראל. יש היום אנשים שלהוטים להסגיר את הארץ לאויב, אך הקב"ה מקשה את ערפם של אויבנו, אחרת כבר מזמן היו אותם אנשים מסגירים את ארץ-ישראל בידי אויבים. מה המכנה המשותף שלנו היום עם אותם אנשים, עם איזה רעיון נלך ביחד? אפילו את כבוד האומה הם הורסים. הרי הם מנסים לטשטש את זהותנו היהודית. אמנם עם ישראל הפשוט הוא בריא, וראו זאת באחוזי הגיוס הגבוהים במלחמה האחרונה. יש קבוצה שהשתלטה בתחומים מסוימים, ואתם יש דילמה במציאת המכנה המשותף.
מה צריך להיות היחס כלפי יהודי מן השורה שהזיק לי, האם יש מצווה לאהוב אותו? מה היחס לגבי מי שלא מודע שהמעשה שעשה הזיק לי?
קודם כל יש לנסות להוכיח אותו, ועל זה נאמר "לא תשנא את אחיך בלבבך", אבל אם הוא לא מקשיב אין מצווה לאהוב אותו. חז"ל אומרים שלא הזהירה התורה אלא על שנאה שבלב, בלי להוכיח, אבל מי שלא שומע לתוכחה אין איסור.
לגבי מי שלא עושה את הדבר במזיד, אי-אפשר לשנוא אותו, אך כמובן שצריך להתנגד ולמנוע את הצלחת מעשיו. אם אפשר לדון אותו לכף זכות, צריך לעשות כך. אך אם הסבירו לו את פשעו והוא לא סר ממנו, אי-אפשר לסנגר עליו.
מובא בספרים חיצוניים, שהמכבים הרגו גם את היהודים המתייוונים. כיצד זה מסתדר עם הברכה שניתנה לכוהנים: "הנני נותן לו את בריתי שלום"? וכי פנחס לא הרג את זמרי?
אם נניח שמה שכתוב בספרים החיצוניים נכון, היו שם אנשים שהתייוונו והצטרפו למלחמת היוונים בישראל. הם היו פושעים, בוגדים, והתורה אמרה "ובערת הרע מקרבך", כפי שבני לוי פגעו במי שעבדו לעגל או במי שניסה לייאש את העם ולחזור למצרים. בזמן המכבים היה מצב של מלחמה, ובמצב של מלחמה לא צריך עדים. לא מדובר באנשים שנסחפו וכו'. אם החשמונאים שנהגו לפי התורה פגעו בהם, אז צריך לדעת שאותם מתייוונים פעלו כנגד עם ישראל. אמנם יש להם סגולה, אך מהצד הגלוי היות שהם נלחמו בעם ישראל יש לבער אותם.
יש אומרים שעיקר קיום מצוות "ואהבת לרעך כמוך" זה באשתו.
אשתו של אדם כגופו, ולכן ודאי שיש בזה עניין מיוחד. באשתו אדם יכול לקיים מצווה זו יותר מכל אדם אחר.
^ 1. בבא מציעא סב עמוד א.
^ 2. סנהדרין לז עמוד א, מגילה ו.
_________
מתוך הירחון "קומי אורי" היוצא לאור ע"י תנועת קוממיות.
לפרטים והזמנות: [email protected]
טלפון: 02-9974424
^ 2. סנהדרין לז עמוד א, מגילה ו.
_________
מתוך הירחון "קומי אורי" היוצא לאור ע"י תנועת קוממיות.
לפרטים והזמנות: [email protected]
טלפון: 02-9974424
היחס למי שאינו שומר מצוות התמודדות רבנית עם חילונים בסביבת הקהילה
מתוך הכנס הבינלאומי להלכה יישומית תשס"ט
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
