ישיבה
בית המדרש
- ספריה
- אמונה
- קומי אורי
- מדורים
- תולדותיהם של צדיקים
- הרב אברהם שפירא
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
אלקנה בן שלומית
לכל דור מועידה ההשגחה העליונה מנהיג ראוי לאתגר גילוי הקודש הייחודי לאותה העת, מעלותיו כדוד המלך בעל לב מלא חמלה וגם אמיץ, הנכון לקרב במסירות נפש בעבור האומה, השולט ברוחו, מקשיב לרחשי הדור ומהם מרוממם. בעל דעה רחבה הרואה את הסיכויים ואינו מתעלם מהסכנות, מסוגל להנהיג, ליזום ולקבל הכרעות קשות מתוך אחריות, איש שרוחו מבקשת את הקודש ו"ירא אלקים".
כזה היה איש האלקים, המאור הגדול הגאון מוילנא - הגר"א, שהיה הנחשון שהניע את תהליך הגאולה, שממעיין התורה חי ודבקה נפשו בגאולת ישראל. ומאז מותו עד היום, כתלמידיו אנו חיים בשאיפה הרוחנית הזו, וב"ה מעמיקים ומתעלים מחזונו. הראי"ה קוק היה מתלמידי הגר"א, ובנו הרצי"ה רבי ומורי הצדיק, והנזיר, והרב חרל"פ, והרב ישראלי, ור' אריה לוין הצדיק, ורבינו הרב אברהם אלקנה שפירא זצ"ל, וכל תלמידי הרב קוק שהולכים לאורו ומוסרים את נפשם למימוש תהליך הגאולה.
זכה דורנו לגאון ראש ישיבת "מרכז הרב" הרב אברהם אלקנה שפירא זצ"ל שעמד בראש הישיבה 25 שנים, עד גיל 96, והיה דשן ורענן כעץ שתול על פלגי מים, מתלהב כנער באהבתו לתורה; כמעיין המתגבר, מחדש בהלכה, בתלמוד, באגדה. היה דיין ונשיא בית הדין הגדול, והרב הראשי לישראל. ענק בתורה היה, שקדן מופלא, עד הרגע האחרון ממש דבק בתורה.
בחמלה רבה אמונתך
חמלה בלבו היתה, כאש המאירה, מחממת ומשקמת לבבות שבורים. ביגיעה עצומה עמל לשחרר עגונות ובכל מאודו עשה לעודד אלמנות. נספר סיפור אחד מאלפים שנחוש את חכמתו בחמלה. מעשה באלמנה שנפל עליה הכאב והטיפול בברכת ריבוי הילדים, והיתה הולכת לאישים דגולים לחזקה, וגם לרבינו נכנסה. שטחה לפניו את מצוקתה ועלבונה, הקשיב הרב בקשב רב והשיב: זה מצב איום ונורא להיות אלמנה, ועוד צעירה ומטופלת בהרבה ילדים, ואז הזדקף ואמר: התנערי מעפר קומי, תקווה גדולה לך, הילדים זקוקים לאישה בוטחת, לאמא בריאה ושמחה, הם יגדלו לתפארת עם ישראל וינחלו רוב ברכה.
את הסיפור הזה סיפרה האישה ב"שבעה", ואמרה: רק ממנו קבלתי נחמה, כוח להתגבר, מפאת שהוא הבין והזדהה עם גודל כאבי. בתחילה אמר "זה מצב איום ונורא" - ואזי יכולתי להשלים ולקבל את דבריו האחרונים, ובס"ד הבית התמלא ברכה ונחת כמאמרו.
יחסו של רבינו לאמו האלמנה היה מהודר ביותר, יום יום היה סועד אותה, גם בהיותו דיין עסוק ביותר, ואמו אמרה: מי ייתן ויכולתי לרחוץ את רגליו ולשתות את המים הזכים...
גדולי הדורות מקבלים פניו של גדול הדור
למרות מעמדו הנישא בשררת הרבנות המשועבדת למלכות, גיבור כארי היה להרחיק מעצמו את החנופה והשקר, דחה את הלחצים הסוחטים, ופסק את פסקי התורה הטהורה - שאין שום היתר לגרש יהודים, ואסור באיסור חמור למסור חבלי ארץ-ישראל לידי נוכרים, וכל פקודה מכל גורם לעשות זאת נוגדת את דת תורתנו הקדושה. ולכן כל חייל ושוטר הנקרא לפנות יהודים, ומזיק לרכוש המתיישבים, הרי הוא גוזל, ועל כל יהודי לעשות כל אשר ביכולתו למנוע עבירה של עקירה וגירוש. ועם ישראל הכיר והוקיר לו את מסירות הנפש, שגם בהיותו זקן לחם בכל עוז רוחו, וכשהגיעה שעתו להיכנס לגן-עדן בחג הסוכות בערב שבת קודש, ליוו אותו עשרות אלפים, והספד גדול עשו לו גם בחג כראוי לגדול הדור. ובבית-דין של מעלה יצאו לקראתו גדולי הדורות, הגר"א, הרב קוק והחפץ חיים, שביקשו את הגאולה ממקור התורה.
אשרי העין ראתה כהן ישיש בן 95 רוקד ושואג בנעילה. אשרי העין ראתה כיצד רבינו מתלהב בעת העמיק בדבקות בתלמודו ושיעורו. מה נהדר היה רבינו בחייכו במאור פנים בעשותו מצוות. אשרי הדור שצעירים דבקו בישישים כרבינו הטהור ושתו בצמא את דבריו עד גבול גן-עדן.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
