ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- מדורים
- קוממיות
- בימה תורנית
- הלכה מחשבה ומוסר
- הלכה ומנהג
- כיבוד הורים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
יהודה בן הדסה
"אני אומרת לך, אסתר, הילדים של היום הם לא כמו הילדים של פעם. פעם היה כבוד להורים - היו קמים לפניהם, מנשקים להם את הידיים ושומעים בקולם. היום, מה אני אגיד לך, אין כבוד. היית צריכה לראות איך הנכד שלי מתנהג לאמא שלו. אבל מה, ראיתי שבזמן האחרון הוא מתייעץ הרבה עם הרב שלו. אולי אני אגיד לו לשאול את הרב - איך מתחנכים לכיבוד הורים"?
טיפול שורש
הרב דוד גרינוולד שליט"א - רב המושב נחלים
כיצד מחנכים למצוות? מרגילים את אדם, בהיותו צעיר לימים, למעשה המצוות. וכיוון ש"אחרי המעשים נמשכים הלבבות" - הרי בעקבות המעשים נחקקים בתוכו פנימה גם הרעיונות, האמונות והערכים.
אולם מצוות כיבוד הורים שונה מכל המצוות, בכך שאינה מְצוה על מעשה מוגדר אלא מִצוה כללית שביטוייה במעשים רבים, ולכן עיקרה ביחס הנפשי. לפיכך, החינוך לכיבוד הורים הוא בעיקר על ידי ביסוס וחיזוק הערכים מהם נובעת מצוה זו .
שלושה מניעים למצווה זו : דתי, מוסרי ותועלתי: דתי - "הדיבור הזה מכלל הדיבורים החמישה האלוקיים אשר בלוח האחד ולא היה מהדיבורים האנושיים שהיו בלוח השני" (אברבנאל). פירוש: מצוות כיבוד הורים מופיעה בלוחות הברית במחצית הראשונה, שעוסקת במצוות שבין אדם למקום ולא במחצית השניה העוסקת במצוות שבין אדם לחברו. הטעם לקשר של מצוות כיבוד הורים לעבודת ה', נאמר בדברי הרמב"ן, שביאר, שכיוון שיש שלושה שותפים ליצירת האדם והם - ה', אביו ואמו, וכשם שנצטווינו לכבד את הגדול שבהם (ה'), כך נצטווינו לכבד את שני השותפים הזוטרים.
מוסרי - הכרת הטוב. לאדם יש נטייה טבעית להכיר טובה למיטיבים עימו, אך מתוך ההרגל תחושה זאת נשחקת והולכת כלפי אלה המיטיבים עימו בקביעות. לכן דווקא כלפי ההורים שהביאו את האדם לעולם ודואגים לכל מחסורו - רגש זה איננו פעיל, ועל האדם לעורר אותו תוך שהוא מתגבר על ההרגל.
תועלתי : א. "למען ייטב לך" - "כי בניו אחרי כן יכבדוהו גם כן, כמו שהוא מכבד לאביו יען וביען במידה שאדם מודד מודדים לו" (אברבנאל).
ב. "יקבל מהם הדיעות והאמונות האמיתיות" - העברת המסורת מדור לדור (אברבנאל).
ג. "תיקון קיבוץ הבית הוא התחלה לקיבוץ המדינה" (רלב"ג). פירוש: חברה בריאה מורכבת מתאים משפחתיים בריאים וכדי לקבל משפחה בריאה חובה לכבד את ההורים.
עיקרון חשוב נוסף בחינוך למצוה זו הוא המשנה באבות האומרת "איזהו המכובד - המכבד". כלומר הדורש בכבוד עצמו, מביא ביזיון על עצמו, היפך המבוקש. וכך גם ההורים אם ירצו להיות מכובדים... עליהם לכבד...
ובנוסף - אדם הלובש מחלצות ועוטה מסכה על פניו, יוצא מביתו ומתכבד בפי הבריות, וכששב לביתו הוא פושט את אדרתו ומסיר את המסכה מעל פניו, כאן הבן שואל מה נשתנה, ובאחת יאבד ההורה את כל כבודו בעיני בני ביתו.
גדול לימוד המביא לידי מעשה
הרב אהרון הראל שליט"א - ראש ישיבת שילה
לפני כשנתיים, פנה אלי תלמיד כיתה י"ב בשאלה: "אני מעוניין", כך כתב, "ללמוד בשנה הבאה בישיבה הנמצאת במקום 'מסוכן', והורי מתנגדים. האם אני צריך לשמוע להם"?
עניתי לו, שלא רק שהוא אינו צריך לשמוע להם, כמבואר במפורש בשו"ע (יו"ד סי' ר"מ סע' כ"ה), אלא שאף אסור לו לשמוע להם, ועליו ללכת ללמוד במקום בו ליבו חפץ, ולחזק בכך את מתיישבי ארץ ישראל.
אך, בשיפולי הדברים הוספתי לו את המשפטים הבאים:
"אשרינו! אשרינו שזכינו לגדל נוער נפלא כזה, שמה שמטריד אותו זה: כיבוד אב ואם, איך לא להיות כפוי טובה, איך להצליח לעשות את רצון ה' ואת רצונו הפנימי שמורה לו לִגלות למקום תורה, בלי לפגוע בהוריו. נפלא! עצם השאלה שלך כבר מרוממת את מצב הרוח שלי! ולא רק זה, אשרינו שהנוער הזה גם מגדיל ראש, וחש כזאת מחויבות להוריו, אפילו יותר מאשר הדרישה ההלכתית. אשרינו, ואשריך, ואשרי הוריך! אשריך, שלב טהור נתן לך אלוקים, ורוח נכון חידש בקרבך. אשרי הישיבה שתזכה שתחבוש את ספסליה, ואם ירצה ה', תזכה לעלות במעלות התורה והעבודה".
זו לדעתי גם התשובה לשאלה - כיצד ניתן לחנך לכיבוד הורים. בעולם בו מחנכים ליראת שמים ואהבת ה', ממילא נבנית גישה מכבדת כלפי ההורים. הרי ממקור נותן התורה נצטווינו לכבד את ההורים וליראה מהם, ומי שמקפיד על כל תג ותג בהלכה, וודאי יקפיד גם על מצוה זו. לא פלא לכן, שבציבורנו, צבור שומרי התורה והמצוות, קיים יחס של כבוד והערכה כללית להורים.
אלא, שלפני כל זה, צריכה לבוא הקומה הבסיסית: לימוד הלכות כבוד אב ואם.מי שעוסק בלימוד הלכות אלו, בעיון, ממקורן בש"ס, בראשונים ובאחרונים, ובכל ספרות הפוסקים, יונק לתוכו את הצורך בכיבוד ואת חשיבותו. הוא לא רק יודע יותר טוב כיצד לכבדם על פי ההלכה, אלא אף מתחזק במחויבות לכבדם , כפי שאומר החזון איש זצ"ל בספרו 'אמונה ובטחון' שעל ידי לימוד הלכות בין אדם לחברו, אדם קונה קניין מוסרי בחובת קיומן.
ועל ידי קיום מצוה חשובה זו, נזכה לקיום השכר המיועד, באופן פרטי, ועוד יותר מכך באופן ציבורי - 'לְמַעַן יַאֲרִיכֻן יָמֶיךָ וּלְמַעַן יִיטַב לָךְ עַל הָאֲדָמָה אֲשֶׁר ה' אֱלֹקֶיךָ נֹתֵן לָךְ' (דברים פרק ה).
הכרת הטוב
הרב חברון שילה שליט"א - ר"מ בישיבת ההסדר עתניאל
הכרת הטוב! הודאה לה' על כל דבר טוב שיש לנו. קמתי בבוקר - אני מודה. התלבשתי, אני מברך ומודה, ראיתי את האור בחוץ ושוב אני מברך. אני עומד בתפילה ואומר "מודים אנחנו לך... על נפלאותיך וטובתך שבכל יום תמיד ערב ובקר וצהרים...", גם על הטוב שבמדינה אני מודה, ועל התחלת זריחת הגאולה אני מודה.
יש רע, יש פגמים, יש הרבה דברים שצריך לתקן, אבל לרגע אחד אינני שוכח להודות לה' על כל הטוב שגמלני.
אדם החי בתודעה כזאת, ברור שכך ינהל את חייו גם כלפי הוריו. אני מודה לכם על כך שבזכותכם באתי לעולם , אני מודה על האוכל שקבלתי כאשר הייתי קטן, אני מודה על הבגדים והשמיכות, על השבחים ועל הנשיקות...
נכון לא תמיד הכל ורוד. יש שזכו לילדות מאושרת ויש שעברו קשיים ועלבונות. אולם אין אדם שאין לו על מה להודות להוריו, ולוּ רק על עצם חייו . נחנך את עצמנו לתקן את הרע, מתוך הודאה על כל דבר טוב, ומתוך כך נוכל לחנך את עצמנו לכבד את ההורים.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.

חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.

חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.

מידות הראי"ה סוד תיקון המידות בנפש האדם
אל המידות א'
עבודת המידות היא הגשר המחבר בין נשמת האדם הטהורה לבין חיי החומר והמעשה בעולם הזה. השינוי האמיתי מתאפשר כאשר מקדימים את התבוננות השכל והדעת לעבודה הרגשית, ובכך יוצרים הרגלים נכונים ומרוממים.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.











