ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- הלכה פסוקה
- משפחה חברה ומדינה
- דיני ממונות וצדקה
- גזל ונזיקין
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
נריה בן אורה יוכבד
התובע שימש באופן מזדמן כנהג בעסק של הנתבע. באחת הפעמים שנהג התובע, הוא יצא לעקיפה, ונגרמה תאונה. הוא נתבע בתביעה פלילית בבית משפט, וכמו כן, הוא חויב לשלם חלק מהנזקים, במסגרת תביעה אזרחית מצד הנהג השני. הרכב אינו מבוטח בביטוח מקיף או צד ג''.
הוצע לתובע להודות באשמה, כדי שיגיע לעסקת טיעון בתביעה הפלילית. הודאה כזו תגרום להגדלת הפיצויים שהוא יצטרך לשלם לנהג השני.
הוצע לתובע להודות באשמה, כדי שיגיע לעסקת טיעון בתביעה הפלילית. הודאה כזו תגרום להגדלת הפיצויים שהוא יצטרך לשלם לנהג השני.
התביעה : התובע טוען, שמקובל שהמעסיק מבטח את כלי הרכב של העסק לכל הפחות בביטוח צד ג''. אילו היה יודע שאין ביטוח, לא היה מסכים לנהוג ברכב. מסיבה זו, הוא תובע מהנתבע לשלם את הנזקים שהוא גרם.
תשובת הנתבע: הנתבע טוען, כי היות שהרכב היה מבוטח בביטוח חובה, היה מותר לתובע לנהוג ברכב. הוא אינו חייב לבטח בביטוח צד ג'' את הרכב. יתר על כן, התובע היה צריך לנהוג בזהירות, ואם האשמה מוטלת עליו, אין הנתבע צריך לשלם במקומו.
גם במידה שהנתבע צריך לשלם, הוא אינו מוכן שהתובע יודה באשמה כדי להמעיט בעונשו הפלילי, ובכך יגדיל את התשלום שיצטרך הנתבע לשלם.
הלכה פסוקה (260)
הרב יואב שטרנברג
81 - פיצויים עבור הלנת שכר עבודה
82 - חובת מעסיק בנזקים שגרם עובד שלו
83 - טענת בר מצרא בין עמותות
טען עוד
הנימוקים: המשנה במסכת בבא קמא (צח:) אומרת: "הבנאי שקיבל עליו לסתור את הכותל ושיבר את האבנים או שהזיקן - חייב לשלם".
מלשון המשנה משמע, שהדיון הוא לגבי האבנים שנשברו. על פי זה פסק הרמ"א (חושן משפט סימן שו סעיף ב): "הבנאי שקבל עליו לסתור הכותל ושבר האבנים או הזיק, חייב לשלם".
אמנם, המאירי ורבנו יונתן מלוניל מסבירים, שהדין במשנה נאמר אף לגבי אחרים שניזוקו על ידי אבני הכותל. ואף שהבנאי הזיק תוך כדי עבודתו, הוא חייב, משום ש''אדם מועד לעולם''.
ומוסיף רבנו יונתן מלוניל: "אבל בעל הבית פטור, שהרי כל המלאכה על האומן, ובעל הבית מסולק משם. ומשום הכי נקט דוקא קיבל, אבל אם היה שכיר יום, שלא נסתלק בעל הבית משם, השמירה מוטלת על שניהם, ושניהם משלמים".
מדבריו עולה, שאם פועל שכיר הזיק לצד שלישי, בעל הבית חייב, וחיובו הוא מדין שומר ולא מדין מזיק.
אמנם, כל האמור בסוגיא שם הוא כאשר האומן גרם נזק תוך כדי עשיית המלאכה שאליה נשכר. בנדון דידן, התובע הזיק בדבר שלא נשכר אליו. תאונת הדרכים נבעה מאשמתו של התובע, ולכן לכאורה, אין האשמה יכולה ליפול על הנתבע.
התובע טען, שמקובל שהמעסיק מבטח את רכבו בביטוח צד ג'', ואילו היה יודע שאין ביטוח שכזה, לא היה מסכים לנהוג.
לדעת הרוב, טענת התובע מתקבלת, שכן אכן מקובל שהמעסיק מבטח את רכבו, וטענת התובע שלא היה מסכים לנהוג ללא ביטוח, נראית סבירה ביותר.
בשו"ת המבי"ט (ח"ג סי'' קנו) כתב: "ראובן שלח את שמעון שיקנה לו בית ידוע מגוי, והלך שמעון ונתפשר בסך מעות, ובין כך וכך נתחרט ראובן מלקנותו, והגוי הוליך את שמעון לערכאות, וטען שהוא היה אמצעי בין ראובן ובינו ושהיה שלוחו וגם שלא היה ביניהם כי אם דברים בעלמא, והגוי נתחזק והביא עדים שבעדו היה מדבר ושלא זכר איש אחר, וגזר הדיין שיקח שמעון הבית ויפרע לו המעות לגוי. ועתה תובע השליח ההפסד שהגיע לו מראובן, וראובן טוען שמזלו גרם".
המבי"ט מסיק, שאילו העסקה היתה מתבטלת באשמת השליח, היה השליח חייב, אבל היות שהנזק נגרם באשמת המשלח שביטל את העסקה, חייב המשלח.
בנדון דידן, אילו הנתבע היה עושה ביטוח לרכב, כמקובל, לא היה התובע צריך לשלם. ואם כן, הנזק נגרם לתובע באשמת הנתבע, ועליו לשלם אותו.
לדעת המיעוט, טענת התובע אינה מתקבלת. ראשית, לא הוברר מספיק לבית הדין שאכן המנהג הוא שהמעסיק מבטח את רכבו. כיוון שמדובר במנהג שאיננו ברור, אין הוא מחייב. זאת על פי דברי הרמב"ם (הלכות אישות פרק כג הלכה יב): "הנושא סתם, כותב ונותן כמנהגה מדינה... ובכל הדברים האלו וכיוצא בהן, מנהג המדינה עיקר גדול הוא ועל פיו דנים, והוא שיהיה אותו מנהג פשוט בכל המדינה".
כדברים האלו נפסק גם בשולחן ערוך (אבן העזר סימן סו סעיף יא) ושם כתב הגר"א (אות מח): "דטעם דמנהגא דכל דנסיב אדעתא דמנהגא. לכן צריך שיהיה ידוע המנהג ההוא לכל".
בנדון דידן, אין מדובר במעסיק מסודר, וגם התובע איננו עובד בקביעות, ולכן אין לומר שמדובר בהתרשלות של הנתבע.
עד כה עסקנו, בחיובו של הנתבע בנזקים שגרם התובע לצד ג''. מה הדין בנזקים שנגרמו לרכבו של הנתבע עצמו?
לדעת הרוב, היות שעל הנתבע היה מוטל לבטח את הרכב, הרי הוא צריך לשאת בנזקים שנגרמו לרכבו.
לדעת המיעוט, אמנם הנתבע לא היה אמור לבטח את רכבו, אלא שיש מקום לומר, שהתובע לא צריך לשאת בנזקים אלו גם כן, משום שחשב שהרכב מבוטח. שכן, בשולחן ערוך (חושן משפט סימן רצא סעיף ד) נאמר: "אפילו כשקבל עליו, אינו חייב אלא כפי שווי החפץ שקבל
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
