ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- קוממיות
- בימה תורנית
- משפחה חברה ומדינה
- בית המקדש
- הכיסופים והבית השלישי
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
ליל שבת פרשת תרומה. קבוצת מבקרים מסיירת ברובע היהודי. במדרגות המובילות לכותל, הקבוצה נעצרת ליד מנורת המקדש, והמדריך מסביר: "השבת ימלאו עשרים שנה למכון המקדש. מנורת זהב זו יוצרה במכון המקדש, והיא שחזור של המנורה, שהייתה בבית המקדש השני. אולם, חשוב לדעת, המכון לא הוקם כמוזיאון לכלים שהיו בבית המקדש השני, אלא כמקום לבניית כלי שרת לבית המקדש השלישי".
"יודעים אתם", הוסיף המדריך, "בית המקדש השלישי יפתור את בעיות דורנו".
כמה מבני הקבוצה הופתעו ושאלו - כיצד?
"יודעים אתם", הוסיף המדריך, "בית המקדש השלישי יפתור את בעיות דורנו".
כמה מבני הקבוצה הופתעו ושאלו - כיצד?
ריפוי הלב
הרב ישראל אריאל שליט"א - ראש מכון המקדש
עצם הצגת השאלה מהווה בעיה. הראית מימיך יהודי המאמין בתורה מסיני, ששואל: איך תפתור שמירת השבת את בעיות דורנו?!
הבעיה היא - אנחנו, לא המקדש. נהיה כנים: השאלה שעלינו לשאול היא - איך נפתור את הבעיה, שהר הבית נעזב בחורבנו ארבעים שנה. איך נפתור את חילול השם הנורא! הכל, כולל עולם התורה, מנהלים מלחמת חורמה ברעיון, שמא יקום מישהו חס ושלום ויבנה את המקדש. זו הבעיה!
ניטול לדוגמה קטע ממאמר שהופיע בעיתונות בעצם הימים האלה, על ידי רב בישראל, הכותב בעניין הר הבית והמקדש: "עוד ארוכה הדרך... עוד הרבה חסד... עוד הרבה אהבת ישראל... עוד הרבה מחוסרי עבודה... עוד הרבה עניים... עוד הרבה רעבים". אכן, מחלות קשות יש לרפא בדורנו: בעיות מוסר, שחיתות, ושאר עוברי עבירה, אך כיצד נפתור אותם?
עונה על כך הכוזרי (ב', ל"ב): "אנחנו, כאשר נפגע לבנו - הוא בית מקדשנו, נחלינו, וכאשר ישוב 'ליבנו' לאיתנו - נירפא גם אנו". הכוזרי איתר את סיבת המחלה: הלב! המקדש! לכן המקדש הוא גם הפתרון למחלות הדור, לא הרגל חולה, לא העין, לא האוזן! - הלב חולה! "נפגע ליבנו!" והטיפול בלב ירפא את שאר המחלות.
הבה נראה, כיצד מטפלת התורה במחלות מן הסוג האמור - כשישראל קמים לצחק מול העגל, ומשה שובר את הלוחות, מהו התיקון לחטא? - 'ועשו לי מקדש'! וכדברי הספרי (דברים א'): "עבדו ישראל עבודה זרה? - הרי הם חייבים כליה! - יבוא זהב המשכן ויכפר על זהב עגל!" וטעם הדבר מבואר ביומא (נ"ז) "'השוכן אתם בתוך טומאותם' - אפילו בזמן שהן טמאין - שכינה שרויה ביניהן!" המקדש משרה שכינה בישראל, וזו 'השתלת הלב' הבטוחה והמוצלחת ביותר.
אי אפשר לרפא את הלב ב'אקמול', ואי אפשר לרפא את חורבן המקדש זה אלפיים שנה - בסנדוויץ' לעני. משייבנה המקדש, וכל ישראל יעלו לרגל בשירה והלל לעבוד לפני ה' במקדשו, יבואו גם 'אהבת ישראל' וכל השאר. כשיש לב רחב נמצא הפתרון לעניים ולסובלים. הלב הבריא יזרים לכל הגוף הישראלי את כל הערכים שנרמסו.
דומה, שאז יימצא גם פתרון פשוט למחוסרי העבודה: בנין המקדש יספק עבודה למאות אלפים מישראל. הכל יעסקו בבניין הבית והכלים: חוצבים, סתתים, נהגים ועוד. הנשים יעסקו באריגת פרוכות ובגדים... והרי לנו פתרון פשוט לבעיית העניים והרעבים.
נהיה כנים! נפסיק להתחמק בתירוצים. נרפא את 'ליבנו'! נבנה את המקדש ובכך יבוא מזור לא רק לתחלואי דורנו אלא לתחלואי העולם כולו.
הפתרון הכלכלי
הרב יהודה קרויזר שליט"א - רב היישוב מצפה יריחו
הנביא חגי בדברי תוכחתו לעם (פרק א') אומר, שהמצב הכלכלי הקשה שהיה באותם ימים, הוא עונש על כך שעם ישראל נמנע מלבנות את בית המקדש - "העת לכם אתם לשבת בבתיכם ספונים והבית הזה חרב... זרעתם הרבה והבא מעט".
דברי התוכחה של חגי השפיעו, והמקדש נבנה. ואכן, לאחר בניין הבית, החלה צמיחה כלכלית בארץ, כפי שמציין הנביא זכריה (פרק ח') - "כי לפני הימים ההם (לפני בניין המקדש) שכר האדם לא נהיה... ועתה (לאחר בניין הבית) הגפן תיתן פריה והארץ תיתן את יבולה". בנוסף, בניין המקדש חולל גם מפנה לטובה במצב הביטחוני - לפני שנבנה הבית נאמר: "וליוצא ולבא אין שלום מן הצר", ואילו לאחר הבניין נאמר: "והנחלתי את שארית העם... והייתם ברכה".
ונשאלת השאלה - מדוע הנביאים מדגישים את הברכות הגשמיות הכרוכות במקדש ולא את השפע הרוחני שיושפע ממנו?
לצערנו, התשובה היא, שכאשר מעוררים את העם לבניין המקדש מסיבות רוחניות, קיימת נטייה לדחות את דברי התוכחה בתירוצים שונים - קודם עלינו לתקן את עצמנו ועוד. אולם, כנראה, כשמבטיחים לעם שפע כלכלי בזכות המקדש, הרי שהדבר נוגע לכיס של כל אחד ואחד, וממילא הדברים משפיעים יותר. על כן, נלך בעקבות הנביאים, ונראה כיצד יפתור המקדש את הבעיות הכלכליות של מדינת ישראל:
ראשית, בזכות המקדש, תתחיל השקעה כספית גדולה של כל היהודים בעולם , שתגיע למקדש בכל שנה - מחצית השקל. אמנם כסף זה מופנה רק לצורכי המקדש ולא להשקעות אחרות, אך המקדש הוא צרכן גדול המְפתח את סביבתו.
על ממדי הצריכה של המקדש, ניתן ללמוד מהתיאור המופיע במסכת פסחים (דף ס"ד) של הפסח בימי אגריפס, שבו הוקרבו מליון ומאתיים אלף קורבנות פסח! ובנוסף, קורבנות חגיגת ארבעה עשר, עולת ראיה, שלמי חגיגה ושלמי שמחה. לכל הקורבנות הללו עלינו להוסיף גם נסכים ומנחות בשיעור של ליטר יין, ליטר שמן ושני ליטר וחצי סולת לכל קרבן. בחשבון כולל (שנעשה בספר חצרות בית ה') - כמות הנסכים הגיעה באותו הפסח לנפח של 670 אוטובוסים!
בנוסף - המקדש יביא לפריחה עצומה בענף התיירות . קשה לשער את כמות בתי המלון, חדרי האירוח ומפעלי המזון שיוקמו בירושלים כדי לתת מענה לעולי הרגל היהודים הרבים שינהרו לעיר שלוש פעמים בשנה, ולא נשכח גם את הנהירה העצומה של תיירים גויים שיבואו מכל העולם, כפי שניבא ישעיהו (פרק ב'): "והלכו עמים רבים ואמרו: לכו ונעלה אל הר ה' אל בית אלוקי יעקב".
ויהי רצון, שבזכות ההתעוררות לבניין המקדש תתקיים בנו נבואת זכריה - "כן אושיע אתכם והייתם ברכה".
המקדש - מקום החתונה
הרב יוסי פלאי שליט"א - מראשי אגודת 'אל הר המור'
השאלה אינה נכונה: בית המקדש הוא לא הפתרון הישיר לכל בעיות דורנו. הבעיות שלנו הם אלו שמהוות מכשול לבניין המקדש, וכאשר נתקדם בפתרון הבעיות הללו - אז יבנה המקדש, שהוא הפתרון לבעיה החמורה שאין לנו בית מקדש, שאין השראת שכינה בישראל.
המכשול הגדול בדרך לבניין המקדש, הוא חוסר ההבנה למה אנו צריכים אותו. כיון שלא ברור לנו מה עניינו של המקדש, אנחנו לא תובעים אותו כראוי, וממילא הוא מתעכב - שהרי המקדש תלוי בכך שאנו נדרוש אותו: אם " לשכנו תדרשו " אז " ובאת שמה ". ואם לא תדרשו...
לפיכך, כדי שנרצה ונדרוש את המקדש, נכתוב מספר מילים על עניינו של המקדש:
כיום, קל לנו להבין למה צריך תורה - בתורה אנחנו יורדים אל המציאות מלמעלה למטה, משפיעים ומעצבים אותה, כשליחי ה' נותן התורה. אך זהו קשר חלקי עם ה', מפני שבתורה איננו מנהלים 'דו-שיח' עם ה', יש רק צד אחד.
לעומת זאת, המקדש הוא מקום עבודת ה'. בעבודת ה' אנחנו מנהלים עם הקדוש ברוך הוא 'דו-שיח', אנו פונים אל הקב"ה, מלמטה למעלה, והוא נענה אלינו ומשיב לבקשותינו. את הנושא הזה עלינו להרחיב, ללמוד ולחיות, מפני שזהו תחום שכיום אינו מפותח מספיק בעולם הרוחני שלנו.
בעבודה אנחנו לא פונים אל העולם אלא פונים אל הקב"ה, כמו שני הכרובים שפניהם איש אל אחיו. מי שעסוק רק בתורה, הוא כמו בחור רווק שאינו מבין למה להתחתן... ועליו נאמר "כל האומר אין לי אלא תורה - אפילו תורה אין לו". אבל ברגע שמבינים שאי אפשר לחיות בלי לבנות בית - מוכרחים להתחתן. כך גם ברגע שאנו מבינים שבלי תקשורת עם הקב"ה, בלי עבודת ה' והשראת שכינה חיינו אינם חיים - אנחנו חייבים בית מקדש, בית שבו אנחנו נהיה הכלה והקב"ה החתן.
למעשה כיום, אחת הדרכים החשובות לעורר את הדרישה למקדש היא לבוא ולהשתתף בסיבוב השערים , שבו אנחנו מחדירים לעצמנו את ההכרה בכך שאכן יש לנו מחסור עמוק שחייב להתמלא בבניין המקדש.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
