ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- תצוה
- מדורים
- קוממיות
- הרה"ג דב ליאור
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
והנה, בתחילת הפרשה, ישנם שני פסוקים העוסקים בהכנת שמן למנורה - "ויקחו אליך שמן זית זך". שואלים המפרשים - מדוע פסוקים אלו מופיעים בפרשה העוסקת בהכשרת הכהנים ולא בפרשה העוסקת בעשיית המנורה?
אלא, שכאן גילתה לנו תורתנו הקדושה את מעלת התורה המיוחסת בייחוד למשה רבנו. במשכן היו שני כלים המרמזים על הופעת אור התורה:
הראשון - הארון, שבו שכנו שני לוחות הברית, והוא מייצג את התורה שבכתב וקבלת התורה שבעל פה (מסירת התורה מרב לתלמיד). והשני - המנורה, שעיקר סגולתה היא תורת החידוש והחקירה שנמסרה למשה והוא מסר כוח זה לדורות הבאים. האור השופע מכוח המנורה, מייצג את הכוח שיש לחכמי ישראל לחדש בתורה, ולדרוש את הפסוקים על פי מידות שהתורה נדרשת בהן.
בכך שהתורה כתבה את עניינה של המנורה, בתחילת הפרשה העוסקת בכהונה, היא מגלה לנו שמדרגת הכהונה ועבודת המקדש היא קרובה במעלתה למעלת התורה. בראשונה נאמרה מעלת התורה, ומייד אחריה מעלת הכהונה. לכן הפסוק אומר על הכהנים "הקרב אליך", שהם מתקרבים למשה. בחירת אהרון לכהונה איננה בגלל כישרון ומעשים, אלא מעצם הבריאה נשמתו מיועדת לעבודת הכהונה. ובזמן קורח שרצה במחלוקתו לטעון שהכהונה קשורה למעלות המידות, התברר שזו בריאה בהווה שאינה ניתנת לשינוי.
גם בזמננו, על אף שאין לנו את עבודת המקדש, ישנה קדושה מיוחדת לכוהנים, וחלים עליהם מצוות מיוחדות: הימנעות מטומאת מת וזהירות מנשיאת נשים שאינם כשרות לכהונה. בנוסף - ישנה מצוות "וקידשתו", אנו חייבים לכבד את הכהן - להעלותו ראשון לתורה, להקדימו לברך ולנהוג בו כבוד.
אולם, עיקר שמירת מעמד הכהונה הוא לקראת העתיד. אנו מצפים שלא ירחק היום ועם ישראל ישוב לארצו במלוא כוחו ויזכה גם להקמת המקדש ולחידוש העבודה בו. לכן, חשוב שהכהנים יתחילו להתכונן לקראת חידוש העבודה במקדש! לשם כך ערך החפץ חיים ז"ל ליקוטי הלכות על סדר קדשים כמו שהרי"ף כתב על שאר סדרי הש"ס, וב"ה זכינו בימינו, שקמו מספר כוללים, שבהם שוקדים על לימוד סדר קודשים בעיון כמו שלומדים בישיבות סדרי נשים ונזיקין.
כשם שאנו מתפללים כל יום ומבקשים להשבת השכינה לציון, כך עלינו לפעול כדי לקדם את עבודת המקדש. לכן יש לטפח בכהנים את הנכונות להיותם משרתי כלל ישראל בעבודת המקדש, ואנו מצידנו נדע לכבדם ולייקרם גם בימינו, עד שנזכה לראות בישועת השם ובנין בית מקדשנו במהרה בימינו.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.

מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.

אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.

חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.

שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.

לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.










