ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- הלכה פסוקה
- משפחה חברה ומדינה
- דיני ממונות וצדקה
- דיני ממונות במשפחה
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
יוסף בן גרציה
שני הצדדים הם זוג בהליכי גירושין. לטענת האשה, הבעל לוקה בהפרעות נפשיות והוא מתייחס אליה רע מאוד, מכה אותה, מעליבה ומכנה אותה בשמות גנאי בפני אחרים. התובעת ביקשה מבית הדין לחייב את הצבא להציג בפני בית הדין את התיק הרפואי של הבעל, שבו ישנה חוות דעת של הפסיכיאטר הצבאי שבדק את הבעל, הרלוונטית לעניין.
הבעל הסכים להצגת חוות הדעת, אבל נציג הצבא סירב. הוא טוען שמסמכים אלו חסויים. הטעם לכך הוא, שכדי שהאבחנה הרפואית תהיה טובה על הנבדק לתת תשובות אמיתיות, ואם יתברר לנבדקים שהמידע שהם מוסרים עלול להתפרסם, הם עלולים להימנע ממתן תשובות אמת, וממילא לצבא לא תהיה אבחנה טובה לגבי מצבם הרפואי והנפשי של חייליו.
הבעל הסכים להצגת חוות הדעת, אבל נציג הצבא סירב. הוא טוען שמסמכים אלו חסויים. הטעם לכך הוא, שכדי שהאבחנה הרפואית תהיה טובה על הנבדק לתת תשובות אמיתיות, ואם יתברר לנבדקים שהמידע שהם מוסרים עלול להתפרסם, הם עלולים להימנע ממתן תשובות אמת, וממילא לצבא לא תהיה אבחנה טובה לגבי מצבם הרפואי והנפשי של חייליו.
פסק הדין: בית הדין קבע שנציג הצבא יציג את המסמכים לבית הדין שלא בנוכחות הצדדים, על מנת שבית הדין יחליט אם חשיפת המסמכים הללו תועיל לבירור העניין הנדון.
הנימוקים: לשון השולחן ערוך (חושן משפט סימן כח סעיף א): "כל מי שיודע עדות לחברו, וראוי להעידו, ויש לחברו תועלת בעדותו, חייב להעיד אם יתבענו שיעיד לו".
החיוב האמור בשולחן ערוך מתייחס לעדות בעל פה, אבל הוא נכון גם ביחס לעדות בכתב. וכן כתב השולחן ערוך (חושן משפט סימן טז סעיף ד): "האומר לחברו שטר שיש לי בידך זכות יש לי בו... כופין אותו להוציא".
הלכה פסוקה (260)
הרב יואב שטרנברג
85 - תקלות שנמצאו ברכב שנקנה
86 - חובת גילוי מסמכים חסויים
87 - עורך דין שגבה רבית פיגורים בשם העירייה
טען עוד
למרות שישנו חיוב להעיד עדות, מבואר בשולחן ערוך (חושן משפט סימן כח סעיף א) שהכובש עדותו אינו מחויב לשלם את הנזקים שנגרמו למי שהיה זקוק לעדות. והסביר הרמב"ן (קונטרס דינא דגרמי) את טעם הדבר: "וטעמא דמילתא, שאף הוא אינו חייב להעיד לו אלא מדין גמילות חסדים שחייבה תורה להעיד. ואם לא רצה לקיים אותה מצוה, אין מן הדין לחייבו ממון... אבל מי שאינו רוצה להעיד פטור, שאין עליו חיוב ממון, אלא מדרך גמילות חסדים. ואם אינו רוצה להטריח ולהצילו אינו חייב. למה זה דומה למי שרואה כיסו של חברו אבד ואינו מצילו... שאין בית דין מחייבים אותו בכך...".
דהיינו, החיוב הוא מצד גמילות חסדים בלבד, ועל כן היודע עדות לחברו, אין לו שום חיובים ממוניים כלפי הצריך לעדותו.
בשו"ת אבקת רוכל (סימן קצה) כותב הב"י, שאין אדם חייב להעיד כאשר הדבר גורם לו הפסד: "ואפילו לא היה בדבר סכנת גוף אלא סכנת ממון בלבד, היה מותר לכבוש עדותו... ואין אומרים לזה הפסד ממונך כדי שיזכה חברך בממון, שהרי אין אדם חייב להעיד אלא מדין גמילות חסדים... ואין גמילות חסד שיפסיד אדם ממונו בשבילו. דיותר הוא חייב להיות חס על נכסיו מעל נכסי חברו...".
החיד"א (שער יוסף, דף פב) דן בשאלה, מה הדין בקרובים ובפסולי עדות שקיבלו עליהם בעלי הדין את עדותם - האם יש חיוב הגדה על הקרוב או הפסול. השאלה נובעת מכך, שכיוון שהעד באופן עקרוני פסול לעדות, אין עליו חיוב הגדה, ואף שהוא יכול להעיד מחמת שקיבלו אותו בעלי הדין עליהם, סוף סוף אינו עד. החיד"א מסביר, שעל עד פסול אין חיוב להגדת העדות מחמת המצוה דאורייתא להעיד, אבל ישנו חיוב דרבנן של גמילות חסדים.
לאור זאת, יש לשאול על פסק הב"י באבקת רוכל - היות שחיוב הגדת עדות אינו רק מחמת המצוה דרבנן של גמילות חסדים, אלא מחמת מצות עשה של תורה של הגדת עדות, אם כן מניין שבמקום הפסד ממון לא קיים חיוב זה?
התשובה לכך היא, שיש פטור מחיוב הגדת עדות במקרים מסוימים כדרך שנאמרו פטורים לגבי השבת אבדה, כמבואר בגמרא בשבועות (ל:): "ואמר רבה בר רב הונא: האי צורבא מרבנן דידע בסהדותא, וזילא ביה מילתא למיזל לבי דיינא דזוטר מיניה לאסהודי קמיה, לא ליזיל. אמר רב שישא בריה דרב אידי, אף אנן נמי תנינא: מצא שק או קופה ואין דרכו ליטול - הרי זה לא יטול".
בשולחן ערוך (חושן משפט סימן רסד סעיף א) נאמר: "מי שאבדה לו אבידה, ופגע באבידתו ואבידת חברו, אם יכול להחזיר שתיהן - חייב להחזירם. ואם לא - יחזיר את שלו, שאבידתו קודמת".
אמנם, בהמשך הסעיף מבואר, שאין לו לאדם לדקדק הרבה ולומר שיקדים את שלו אלא בהפסד מוכח. והסביר הסמ"ע (סק"ב): "פירוש, מפני דבכל דבר הצלת ממון חברו, יכול אדם למצוא לו צד היתר, ולומר אני קודם לילך ולטרוח על שלי, פן אפסיד חובי, או אתבטל ע"י השבה זו מעסק פלוני שיהיה לי מזה ריוח ממון, משום הכי קאמר דזה לא יעשה אם לא בהפסד המוכח והברור".
לאור זאת, גם בחיוב הגדת עדות, על היודע עדות לחברו לאמוד את מידת הסיכון אליו הוא עלול להיכנס עקב הגדת העדות.
הטעם לחיסיון המסמכים ברור מאוד, כפי שהבהיר נציג הצבא. אולם, יש להניח, כי במידה שבידי בית הדין תהיה הסמכות
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
