ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- אדני הבית
- שידוכים ובחירת בן זוג
- משפחה חברה ומדינה
- נישואין וזוגיות
- בחירת בן ובת זוג
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
רחל רשלין בת אלגרה
אני רווק שמאד רוצה להתחתן. אני מתאמץ ואינני מסרב להצעות, אבל לצערי, אינני מצליח למצוא את הזיווג המתאים לי. לפעמים אחרי פגישה או שתיים אני כאילו מרגיש חוסר רצון להמשיך. לפעמים דווקא כשאני מרגיש שהבחורה לא כל כך רוצה, אני נמשך ורוצה להמשיך, אבל היא מחליטה להפסיק, כך זה כבר כמה שנים ואני מרגיש "תקוע" ללא מוצא.
תשובה:
כדי למצוא את הזיווג ולהתחתן צריך כמה תנאים. התנאי הראשון הוא, לרצות באמת להתחתן. אתה כותב שהנך רוצה להתחתן. ייתכן שכך הדבר, אבל כדאי שתיבחן היטב, פנימה, האם אמנם הנך שלם עם רצון זה או שמא, יש לך רצון גלוי ורצון נסתר. הרצון הגלוי שלך הוא באמת להתחתן, אבל הרצון הנסתר שלך הוא דוקא שלא להתחתן. ואם תשאל, מדוע לחקור זאת, מדוע לא לסמוך על הרגשתך? הסיבה היא, שלפעמים נוח לאדם לחשוב על עצמו מחשבה טובה, ובאותה עוצמה, נוח לו מאד לחשוב בנסתר מחשבה הפוכה. הנה בדוגמא של רצון להתחתן, מחד, התורה והמציאות מזרזים אדם להקים בית. יש בכך הכשר למצוות פריה ורבייה, ולמצוה מדברי הנביאים: "לא תוהו בראה, לשבת יצרה" (ישעיה מ"ה, ועיין יבמות ס"ב) אם כן, כל בחור "נורמלי" צריך לרצות להתחתן. מאידך, נישואין והקמת משפחה עלולים להטיל אימה ופחד על בחור. שהרי כעת הוא כציפור דרור, אין לו עול בית על צווארו, עול פרנסה, ומדוע להיכנס להתחייבות כבידה כל כך. בנוסף, מערכת הקשרית הטובים בין בעל ואישה, מחייבת מאד, ומצריכה הרבה סבלנות ואורך רוח, הרבה רגעים צריך לגלות אומץ ותבונה כדי להנהיג כראוי את הבית. ובהמשך, חינוך ילדים, ודאי יש בו כדי להרתיע, כי מניין הבטחון שנדע לכלכל את צעדינו ביושר ולחנך את ילדינו בדרך הישר!? בעינינו אנו רואים כמה משפחות מצויינות מתמודדות עם נסיונות קשים, כאשר ילדיהם אינם הולכים בדרך שהתוו ההורים. כל אלה, כאמור, יש בהם כדי לגרום לבחור רווק להחליט שממש לא כדאי להתחתן. במיוחד, אם אותו בחור ראה בעיניו דגם לא מוצלח של חיי משפחה. עם מריבות ומתחים בין בני הזוג, ועם קשיים בגידול הילדים, ודאי שנוצרים משקעים ומחשבות, הגורמים לחשוש מהקמת בית. כדי ליישב את הסתירה בין הרצון להתחתן לבין החשש מפני נישואין, המוצא הפשוט הוא "לעבוד" על עצמנו. בנגלה, להראות כאילו אנו מאד רוצים להתחתן. ובנסתר, בתת-מודע, לרצות לטרפד כל קשר רציני, כדי שלא נעמוד בפני נסיונות קשים. ולכל אלה, צריך לצרף גם את הקדוש ברוך הוא, שהוא יושב ומזווג זיווגים. והוא משקיף מלמעלה על בחור רווק פלוני, וכאילו אומר: אם אשלח את הבחורה המתאימה לו, הרי הוא יידחה את ההצעה, ובתירוצים מתירוצים שונים יפסיק את הקשר. אם כן, עד שלא יתגבר אותו בחור על המעצורים המונעים בעדו, הקב"ה לא ישלח לו את הזיווג המתאים..
לכן, כנקודה ראשונה, עצתי לך לבחון האם הרצון להקים בית הוא רצון אמיתי ושלם גם בנגלה וגם בנסתר, או שמא יש לך חששות מקשר אמיתי. אחד הדברים "המחשידים" הוא מה שציינת, שכאשר הבחורה איננה רוצה, דוקא אז מתעורר הרצון אצלך. לפי הניתוח שכתבתי, הדבר מובן, מפני שכאשר הבחורה איננה רוצה, אתה יכול להרשות לעצמך לרצות באמת, מתוך ידיעה ברורה שאין לך צורך לעצור את הקשר, שהרי הבחורה היא שתחליט על כך. שים לבך לנקודה זו כבסיס. לאחר הבירור יהיה ניתן להמשיך ולהתקדם.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
