ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- קוממיות
- הרה"ג זלמן מלמד
- משפחה חברה ומדינה
- גאולה ונבואה
- דרכי הגאולה
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
רחל רשלין בת אלגרה
אמנם כבר נאמר בגמרא שהגאולה תהיה או בדור שכולו זכאי או בדור שכולו חייב, כלומר, כבר הובאה בחשבון אפשרות כזו שהגאולה תהיה בדור שכולו חייב. אולם צריך לבאר מה ההגיון בדבר שדוקא בדור קלוקל תבוא הגאולה?
כדי להבין זאת, ננסה להעזר במשל: למה הדבר דומה? לאב שהיה לו בן שהתנהגותו מביישת אותו, הבן חוטא ומחלל את כבוד המשפחה וכמה שמזהירים את הבן ומדברים על ליבו, לא עוזר. הוא אינו שומע וחוזר לסורו, התנהגותו בלתי נסבלת, עד אשר לא היתה ברירה לאב והוא נאלץ לגרש את הבן מהבית, עד שהבן יחליט להשתפר. הכוונה היתה שכאשר הבן יהיה מרוחק מהבית וירגיש את חסרונו של הבית, את הריחוק מההורים, הוא יבין את החומרה של מעשיו, יתקן את עצמו, ואז אפשר יהיה להשיב אותו בחזרה הביתה. והנה כעבור זמן, מגיעה השמועה לאב שהבן שגורש מהבית, מתחבר לחברה רעה, מסתובב במקומות מפוקפקים והולך ומתדרדר מיום ליום. במקום להסיק מסקנות מגירושו ולהשתפר, קרה ההיפך, ריחוקו מהבית גרם לו נזק והוא יורד ומתקלקל, והוא עוד עלול להגיע למצב גרוע כל כך שאין חזרה ממנו. ואז מחליט האבא: אין ברירה, צריך להחזיר את הבן הביתה בהקדם, ראשית צריך לנתק אותו מהחברה המקולקלת, לעצור את הסחף, למנוע את הבזיון שיש בהדרדרות הזו. אחר כך, אחרי ניתוקו מהחברה השלילית, בהיותו בבית אז יהיה אפשר לטפל בתיקונו הרוחני ובחזרתו אל הדרך הנכונה. מובן שאילו היה הבן לומד את הלקח, במקום גלותו היה מתעורר לשוב למוטב, הרי שאביו היה משיב אותו הביתה בשמחה גדולה וברוב עם, עושה מסיבת קבלת פנים גדולה לשובו. אבל כעת, שהבן התדרדר, השבתו הביתה לא גורמת לשמחה, צריך לעשות זאת בסתר, למנוע את הבושה והבזיון שיש במעשה הבן שסרח.
והנמשל: תיתכן גאולה בדור שכולו חייב, קודם ישוב העם הביתה, ואחר כך יבוא התיקון הרוחני. וכך אומר הנביא יחזקאל (פרק ל"ו) פרק זה נקרא השבת בהפטרת פרשת פרה: "ויהי דבר ה' אלי לאמר, בן אדם בית ישראל יושבים על אדמתם ויטמאו אותה בדרכם ובעלילותם... ואשפוך חמתי עליהם על הדם אשר שפכו על הארץ ובגילוליהם טמאוה ואפיץ אותם בגויים ויזרו בארצות כדרכם וכעלילותם שפטתים, ויבוא אל הגויים אשר באו שם ויחללו את שם קדשי באמור להם עם ה' אלה ומארצו יצאו, ואחמול על שם קדשי אשר חללוהו בית ישראל בגויים אשר באו שמה". ממש התיאור שאמרנו: קודם - ואפיץ אותם בגויים, אחר כך - ויבוא אל הגויים אשר באו שם ויחללו את שם קדשי; עם ישראל יצא לגלות ושם לא הטיב את דרכו אלא הרע לעשות, התקלקל והתבולל. ממשיך הנביא ואומר: "ולכן אמור לבית ישראל כה אמר ה' אלוקים, לא למענכם אני עושה בית ישראל כי אם לשם קדשי אשר חיללתם בגויים אשר באתם שם וקדשתי את שמי הגדול המחולל בגויים אשר חיללתם בתורה וידעו הגויים כי אני ה'. השלב הבא לדברי הנביא הינו: "וזרקתי עליכם מים טהורים וטהרתם מכל טומאותיכם ומכל גילוליכם אטהר ונתתי לכם לב חדש ורוח חדשה אתן בקרבכם, והסירותי את לב האבן מבשרכם ונתתי לכם לב בשר, ואת רוחי אתן בקרבכם ועשיתי את אשר בחוקי תלכו ומשפטי תשמרו ועשיתם וישבתם בארץ אשר נתתי לאבותיכם והייתם לי לעם ואנוכי אהיה לכם לאלוהים". כלומר, סדר הגאולה: קודם עם ישראל ישוב לארצו, ואחר כך: "וזרקתי עליכם מים טהורים".
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
