ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- קוממיות
- בימה תורנית
- משפחה חברה ומדינה
- ארץ ישראל ומצוותיה
- א"י נקנית ביסורים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הנרצחים ממרכז הרב הי"ד
אדר תשמ"ב. המוני תלמידים מלווים את מיטתו של הרב צבי יהודה זצ"ל ראש ישיבת מרכז הרב. כדרכם של מלווים, חושבים הם על הנקודות הייחודיות לנפטר הדגול. בוודאי, רבים מהם זכרו באותם רגעים את דרכו המיוחדת של הרב ללמוד מסרים רוחניים מההיסתוריה - 'הסתר-יה', המאורעות המשמעותיים בתולדות ישראל.
אדר תשס"ח. בית ישראל שרוי באבל על הטבח הנורא בישיבת מרכז הרב. האמונים על תורת הרב צבי יהודה זצ"ל מבינים שמאורע משמעותי זה גונז בחובו מסר רוחני. העמידה על המסרים הרוחניים דורשת עיבוד ופרספקטיבה של זמן. במלאת שלושה שבועות לטבח הנורא מובאת השאלה שלפניכם.
אדר תשס"ח. בית ישראל שרוי באבל על הטבח הנורא בישיבת מרכז הרב. האמונים על תורת הרב צבי יהודה זצ"ל מבינים שמאורע משמעותי זה גונז בחובו מסר רוחני. העמידה על המסרים הרוחניים דורשת עיבוד ופרספקטיבה של זמן. במלאת שלושה שבועות לטבח הנורא מובאת השאלה שלפניכם.
תפילה ומלחמה
הרב חיים ישראל שטיינר שליט"א - ר"מ בישיבת מרכז הרב
הרמב"ם (הלכות מלכים ז', ט"ו) אומר, שכל מלחמה נגד עם ישראל היא מלחמה נגד הקב"ה, ועל כן היא מוגדרת בביטוי "קידוש השם" - "ומאחר שיכנס אדם בקשרי המלחמה, ישען על מקווה ישראל ומושיעו בעת צרה, וידע שעל ייחוד ד' הוא עושה מלחמה, וישים נפשו בכפו, ולא יירא ולא יפחד... ותהיה כוונתו לקדש את ד' בלבד ".
מאז החל להתעורר החזון הציוני, נמצא עם ישראל בעימות מתמשך עם העמים שסביבו. מידי פעם פורצת מלחמה חזיתית בינינו לביניהם, אך גם כאשר קיימת רגיעה לכאורה, הם לוחמים נגדנו בפעולות טרור.
בראש חודש אדר ב' תשס"ח, פגע האויב הערבי האכזר בשמונה בחורי חמד, בני תורה הרוגי מלכות הי"ד. הוא פגע בישיבה הקדושה מיסודו של הכהן הגדול מרן הרב קוק זצ"ל, הוא פגע בספרי הקודש אשר בספרייה, הוא פגע בתורה, בלומדיה, בעושיה ובכלל ישראל.
עם ישראל כולו, מקצה העולם ועד קצהו, התעורר והשתתף עמנו באבל הנורא, מי בכתב ומי בעל פה. גם במאורעות תרפ"ט, לאחר הטבח הנורא בעיר הקודש חברון, הדגיש הרב (במאמרו "שובו לביצרון") את הערך של האחדות, שבאה בעקבות הטבח:
"הפעם הננו מקווים, שהכוח המקשר את כל ישראל... לבנין ארץ ישראל יתרבה ויתגבר ביתר עוז. חיבת הקודש המקשרת את הנפשות לארץ חמדה, תתכפל על ידי זיכרון הדם הקדוש והטהור והנקי אשר שופך על ידי הרוצחים הרשעים".
מה מוטל עלינו בעקבות הרצח הנורא, שאירע בישיבת מרכז הרב?
• עלינו להפנים, שאנחנו נתונים בעיצומה של מלחמה נגד ד', תורתו ועמו.
• עלינו לדעת, שהעם העומד מולנו מבקש להשמיד להרוג ולאבד את כל היהודים. הוא מכריז בגלוי על כוונתו זו ומחנך את בניו, מקטן ועד גדול, לחסל את ישראל. עלינו לראותו כאויב ולהתייחס אליו כפי שאמרו חז"ל (סוטה מ"ב), שכאשר משוח המלחמה מדבר אל החיילים הוא אומר: "אתם יוצאים למלחמה על אויביכם, שאם תיפלו בידם, אין מרחמין עליכם", ולכן - "אל ירך לבבכם... כי ד' אלקיכם ההולך עמכם להילחם לכם..."
• מרן הרב מגדיר גם את דרך הלחימה: "בשעה שהשכנים כולם זאבי ערב ממש... מוכרח מאד גם להפיל פחד על הפראים גם על ידי הנהגות אכזריות , רק עם ציפייה להביא את האנושיות למה שהיא צריכה להיות, אבל לא לדחוק את השעה. ודע שבהלכות ציבור לא החמירה תורה כלל לדחוק את רוח העם לחסידות..." (אגרות הראי"ה א', פ"ט). כלומר - עלינו להילחם בסגנון שהאויב נלחם עמנו, זוהי מלחמת מצוה, ויש להיכנס אליה גם אם הדבר כרוך בפיקוח נפש. הדרישה ל"מוסריות יתר" כלפי אויב הינה גישה מוסרית מזויפת. גישה זו מנוגדת לדעת תורה וגורמת לשפך דם יהודי.
• עלינו להתפלל ולפעול להקמת ממשלה, שתרים את כבוד ישראל המושפל ותשלוט באויבינו ביד רמה.
• עלינו להגביר את הקשר שלנו לכל חלקי ארץ ישראל ולהמשיך את האחדות הנפלאה של עם ישראל, שהתגלתה בעקבות הרצח. חזק ונתחזק בעד עמנו ובעד ערי אלוקינו!
•
• תיקון הפגיעה בלב
הרב דוד חי הכהן שליט"א - רב קהילת 'אורות התורה' וראש ישיבת בת - ים
ישנן מספר נקודות, שעלינו להתעורר בהן בעקבות הרצח המתוכנן של לומדי התורה הצעירים בישיבת מרכז הרב:
ראשית - הרוצחים ושולחיהם (רוב הפלשתינאים שהזדהו עם הזוועה) הבינו שכאן מצוי מרכז הכוח של עם ישראל בארץ. הם זיהו שזהו המקום שבו לימוד התורה מחבר את העבר עם העתיד, את היהודים הקרובים עם הרחוקים, את נשמת האומה עם גופה הלאומי, ואת כולם יחד עם ארץ הקודש - ארץ ד'. הידיעה שאפילו האויב השפל מבין איפה נמצא הלב ואיפה שורה רוח ד' בימים האלה, מלמדת אותנו עד כמה דרך זו של תורה שלימה היא הדרך שעל כולנו להתחזק בה.
שנית - אם חשבנו שדרך זו היא דרך של אליטה הנראית מתנשאת ועל כן דחויה אצל רוב העם חרדים וחילונים גם יחד, הרי ברצח הנורא ראינו בחוש שההפך הוא הנכון. מכל הקצוות - מסאטמר באמריקה ועד קיבוץ מזרע, התבונן רוב העם בהערצה ובכאב לב גם יחד על האבלים הנושאים בגבורה את כאבם, כאב העם על שכמם. מהתבוננות זו למד העם - עד כמה תורת אמת זו נוסכת עוז מופלא בקרב לומדיה. ההתנהגות המופתית, שאין למעלה ממנה, של הרבנים והתלמידים בשעות כל כך קשות לימדה את כולם עד כמה גדולה רוח הקודש הממלאת את בית המדרש וכמה גדול האור המאיר בו.
לצערנו, מול אורה זו התבלטה לרעה התנהגות הממשלה שלא ידעה בשעות אלו לשמור על הכבוד הלאומי, ונתנה לזוועה זו לעבור כאילו לא קרה כלום. השוחט שחט, השיחות עם הפלשתינאים נמשכו, סוכת הנבלים עמדה על עמדה ועולם כמנהגו נוהג. ומכאן - מההשוואה בין דרכו של בית המדרש לדרכה של הממשלה - נותרה בפנינו שאלה ללא מענה: מהי הדרך לחדור את קליפת האבן שאוטמת את הלבבות של היושבים על חוג הארץ? האם יש להם עוד תקווה לראות את האור בעיניים טרם תגיע השעה שגם הם יתנו דין וחשבון? האם עלינו להמשיך להושיט יד אחים לאלה שעיניהם הוכו בסנוורים, או שרק ה' לבדו עתיד לפקוח עיניים עוורות ורק אליו יש לקרוא ממעמקים, והוא יפדה את ישראל מכל עוונותיו.
דומה שיש לאחוז בזה וגם בזה, ומן השמיים יסייעונו.
עלבונה של תורה ועלבונן של ישראל
הרב דוד דודקביץ שליט"א - רב היישוב יצהר
בשנה מעוברת אנו מציינים את פורים, באדר השני, כדי לסמוך את גאולת פורים לגאולת פסח. בשניהם זכינו שה' הצילנו בניסים ונפלאות מיד הקמים עלינו בכל דור ודור לכלותינו.
אולם שונות הן גאולות אלו זו מזו - בעוד שבפסח יצאנו לחרות, הרי בפורים המשכנו להיות עבדי אחשוורוש. בפסח זכינו לצאת מהגלות ולהתחיל לממש את הבטחת ה': "והבאתי אתכם אל הארץ", ואילו בפורים נותרו רוב היהודים בארצות הגולה, והתעכבו מלעלות לארץ ולהשתתף בבנין עיר הקודש והמקדש.
לכן רוב ניסי הצלת הקהילות היהודיות נקראו בשם "פורים הקהילות", ועד ימינו משתמשים פעמים רבות בפורים כדגם ובסיס הלכתי לניסי הצלה וישועה, כאשר הנס לא יצר "חרות עולם". על כן אמר רבי נחמן זי"ע: פעם כל ההתחלות היו מפסח, אך היום כל ההתחלות מפורים המהווה דגם לישועת הכלל והפרט גם כשאין גאולה שלימה.
זו הסיבה, שבפסח אנו אומרים הלל שלם, ואילו בפורים אנו קוראים את המגילה ולאחריה אנו מברכים את ברכת "הרב את ריבנו...". בברכה זו ישנו מסר חשוב, ונבאר:
במסכת סופרים נחלקו חז"ל כנגד מה נתקנה הברכה - יש אומרים "כנגד עלבונה של תורה (לגרסה אחרת - עלבונה של שכינה) מברכין, ויש אומרים כנגד עלבונם של ישראל מברכין". מאחורי מחלוקת זו עומד דיון רעיוני עמוק - בשעת גזירת המן להשמיד את ישראל, הוסיף כנראה צורר זה גם גזירות על לימוד וקיום התורה, כך שהייתה כאן מלחמה גם בתורה וגם בישראל. למרות ששני נושאים אלו אחד הם, שהרי אין להפריד בין התורה לישראל, נחלקו חכמינו - במה עלינו להתמקד בשעות הצרה והישועה, האם עינינו נשואות לשפלות התורה ולצער השכינה או להשפלת קרן ישראל.
בראש חודש אדר, נרצחו על קידוש ה', שמונת בני ציון היקרים הי"ד, במרכז הרב. רצח זה פגע גם בתורה וגם בישראל. כשם שאנו זועקים על הפגיעה הנוראה בכבוד שמים ובעולם התורה שהיה כאן, עלינו גם לזעוק על עלבונם של ישראל הנתונים למשיסה בידי זרים המתגוררים בקרבנו בתוככי עיר הקודש ירושלים. כפי שעולם התורה זקוק כעת להרמת קרנו, כך עלינו להרים גם את "קרן ישראל עמך" ואת קרנה של "עיר האלוקים המושפלת עד שאול תחתיה" , ולצערנו שפלות זאת יונקת את כוחה מהמנהיגות הריקה הנוהגת בהפקרות.
בקדושה שבמוסף השבת אנו מתפללים: "הן גאלתי אתכם אחרית כראשית". יש מבארים זאת -שאנו מתפללים שהגאולה השלמה לה אנו מצפים באחרית תהיה כמו גאולת הראשית, גאולת פסח שהיא גאולת עולם. ומתוך הרמת קרן ישראל עמך וקרן משיחך, נודה למלכנו שיר חדש על גאולתנו ופדות נפשנו.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
