ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- קוממיות
- בימה תורנית
- משפחה חברה ומדינה
- מנהיגות
- דמוקרטיה
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
חנה בת חיים
לאחרונה, יצאה מפלגת הבית היהודי באמירה: 'החינוך בראש', ואנו נאמני הארץ שואלים: מה הכוונה - להוסיף או להפחית? לקדם את החינוך או שמא לשמוט את הדגלים החשובים האחרים - תורה, עם וארץ? 'ראשון' או 'ראשון בין שווים', ובכלל - מהו סדר הערכים הראוי למפלגה דתית – לאומית?
הרב חיים ירוחם סמוטריץ' שליט"א - רב היישוב יתיר וראש הכולל בישיבת 'ניר'
ובלבד שיכוון ליבו לשמים
הערך היותר עליון, שהוא לב ליבה של משנת הציונות הדתית, וצריך להשפיע על כל מרכיב ממרכיביה הוא האמירה: כל אשר אנו פועלים ועושים הוא מן השמים, ממקור ה' אלוקי ישראל "סולם מוצב ארצה וראשו מגיע השמימה", זוהי משנת הציונות הדתית. הכיצד?
'הציונות'- עסוקה בהחזרת העם לציון ובניין החיים הלאומיים בארץ, בניין טוב ומועיל לכלל העם ולפרטיו. 'הדתית'- בונה את אותם הדברים, משום שזהו רצון ה' וברכתו לנו. כלומר עניינה המיוחד של 'הציונות הדתית' היא לבנות את העם והארץ בגאולתנו זו השלישית, מתוך שזהו דבר ה'.
רמוזים הדברים בפסוק בו פתחנו. ונשים לב ללשונו: "מוצב ארצה", כלומר, לא סולם מוצב בארץ, אלא "ארצה" - לארץ, (שהרי בלשון התורה, כשרוצים לציין מקום אליו הולכים, במקום לכתוב ל' בתחילת שם המקום כותבים ה' בסופו, כמו "מצרימה"). ומהיכן יוצא הסולם אל הארץ? הווי אומר - מן השמים!
הערך היותר עליון, שהוא לב ליבה של משנת הציונות הדתית, וצריך להשפיע על כל מרכיב ממרכיביה הוא האמירה: כל אשר אנו פועלים ועושים הוא מן השמים, ממקור ה' אלוקי ישראל, מן הכתוב בתורתו ובדברי נביאיו הקדושים, אנו מציבים את הסולם אל הארץ. ומכוח ציווי ה', שאת "הארץ נתן לבני אדם", אנו מצווים למלא את הארץ בכל הטוב המובטח לנו בכל פרשיות הברכה שבתורה, כדוגמת הנאמר אצל האבות: "ויזרע יצחק... ויברכהו ה'".
המפלגה הדתית לאומית צריכה לבוא באמונה אל הכל, וזה כולל הכל: תורה והתיישבות, חינוך ומשפט, צבא וביטחון, כלכלה ומדע, קליטת עלייה ופעולות רווחה, מדינאות ופוליטיקה, תרבות ואומנות, עבודת-עבדות הפוליטיקה ועוד. והאמונה היא - אמונה בריבונו של עולם מלך ישראל וגואלו, אמונה בתורתו ומצוותיו, ובהשגחתו עלינו לטובה ולברכה, אמונה בגדלות עם ישראל וייעודיו, ואמונה בקדושת הארץ הטובה וכל סגולותיה לבניין האומה עליה.
רבים ומגוונים הם הערכים המשתתפים בבניין האומה בארצה, רבות ומגוונות המשימות התובעות הגשמה, ואין כל עניין בדירוגן. כל שעלינו לומר הוא - רבים ומגוונים הכישרונות שריבונו של עולם שתל בעולמו, למען יגשימו את כל המשימות והערכים החשובים. יפעל כל אחד במלוא כישרונותיו להגשמת הערכים הבוערים בו ממקור חינוכו התורני, משאיבת מים בששון ממעייני הישועה, ובלבד שיכוון ליבו לאבינו שבשמים ולהופעת הישועה השלמה.
הרב ראובן הילר שליט"א - רב בהוד-השרון
לא עוד מפלגה מגזרית
בלי שנשקיע את כל ליבנו ונפשנו בהנחלת אמונה לעם ישראל עלול כל המפעל הציוני לקרוס, חס וחלילה. לפיכך, התפקיד המרכזי של המפלגה הדתית החדשה הוא להביא את האמונה באלוקים לרבבות אלפי ישראל
מאז קום המדינה התאפיינה הפוליטיקה הדתית והחרדית בעיסוק בנושאים מוגדרים ולא בתמונה הכוללת. אגודת ישראל ודגל התורה עסקו כל השנים בדאגה לאוכלוסיה המיוחדת שלהם, שלהם בלבד, ויחסם לנושאים לאומיים היה בעיקר מהזווית של - 'מה יצא לנו מזה'. ש"ס דיברה בעבר על נושא החינוך, והיום היא עונדת לראשה את כתר הדאגה למעוטי היכולת, וגם במפלגה זו כמעט תמיד נקבע דפוס ההצבעה בנושאים לאומיים לפי האינטרסים של צרכי המפלגה או מצביעיה. המפלגות הדתיות לאומיות הדגישו לעיתים את נושא החינוך, ולעיתים את נושא ההתיישבות בכל חלקיה של ארץ ישראל או את המאבק נגד עזיבה של חלקים מארץ ישראל.
המשותף לכול המפלגות, שאצל כולן לא הייתה מחשבה אופרטיבית בשאלה 'מה אנחנו עושים כדי להשיב את עם ישראל לאביהם שבשמים', או - 'איך אנחנו מקדמים את עם ישראל כולו לאהבת התורה ולאהבת ארץ ישראל כולה'. לכן, כל המפלגות הדתיות כולל המפלגות הדתיות -לאומיות נחשבות בעיני הציבור בכללותו כמפלגות סקטוריאליות, שדואגות לצרכיו של פלח האוכלוסייה שמצביע להן.
אך לא זו היא דרך הגאולה, כפי שמתווה לנו הנביא יחזקאל (פרק לו). הגאולה בשלביה הראשונים אכן עוסקת בתהליכים הגשמיים של שיבת ציון ובניית הארץ, אך כבר לפני 100 שנה הזהירנו הרב קוק (אורות עמוד רי"ט מהדורה חדשה) שהתיישבות, כלכלה ואפילו שיבת ציון לא יוכלו להתפתח בעם ישראל ללא אמונה עמוקה באלוקים, וכל הבניין הנפלא של שיבת ציון ייסדק אם יהיה מנותק מאלוקים.
כשאנו מביטים היום על כל אשר קורה בארצנו, הרי יחד עם כל עוצם התודה שעלינו להודות לבורא עולם שהביאנו עד הלום, איננו יכולים להתכחש לכך שאין כמעט פינה שסדקי המשבר לא ניכרים בה: ההתיישבות הפכה למילה מאוסה, חינוך לערכים - מאן דכר שמיה, 43% מבני הנוער רוצים לרדת מהארץ, שחיתות נוראה בצמרת השלטון ועוד ועוד. היום מוטלת עלינו המשימה הכבירה והחובה המוסרית להציל את בניין הגאולה. זאת נעשה על ידי המעבר לשלב הבא בגאולה, עליו ניבא הנביא יחזקאל, והוא - שלב האמונה. בלי שנשקיע את כל ליבנו ונפשנו בהנחלת אמונה לעם ישראל עלול כל המפעל הציוני לקרוס, חס וחלילה. לפיכך, התפקיד המרכזי של המפלגה הדתית החדשה הוא להביא את האמונה באלוקים לרבבות אלפי ישראל, "וְנָתַתִּי לָכֶם לֵב חָדָשׁ וְרוּחַ חֲדָשָׁה אֶתֵּן בְּקִרְבְּכֶם...וְאֶת רוּחִי אֶתֵּן בְּקִרְבְּכֶם וְעָשִׂיתִי אֵת אֲשֶׁר בְּחֻקַּי תֵּלֵכוּ וּמִשְׁפָּטַי תִּשְׁמְרוּ וַעֲשִׂיתֶם" (שם). הצלחה במטרה זו תרומם את העם ותביאנו לגאולה השלימה.
הרב הלל הורוביץ שליט"א - חברון
גבורה ומנהיגות
מפלגת "הבית היהודי" השואפת להנהגה ולהובלת המדינה, צריכה בראש ובראשונה ליצור אווירה של גבורה, עוצמה וגדלות, כדי למשוך ולהחזיר אליה קהלים רבים ומגוונים. וזו תיווצר רק אם נרים את דגלינו ומטרותינו לגובה בכל העוצמה, ולא נקרין בינוניות וחולשה
ראשית, בטרם נפרט את הדגלים והמטרות שעלינו להרים, עלינו לבחון - מהי הדרך בה המפלגה שתרים דגלים אלו תהפוך למפלגה שמנהיגה את העם, שהרי את מטרותינו נשיג בשלמות רק כשננהיג את העם.
בחינה מדוקדקת של המציאות תלמדנו את הכללים הבאים:
א. היכולת לזכות בהנהגה או לפחות להיות חלק מרכזי ממנה, מותנית בכמות הקהלים שהמפלגה מצליחה למשוך אליה.
ב. רוב האנשים אוהבים להיות חלק מדבר גדול. הם נמשכים לעוצמה, לגבורה ולחוזק. צורך זה מספקים לציבור דמויות ואישים המקרינים גבורה, עוצמה, מנהיגות וגדלות, לחילופין - אם אין דמויות כריזמטיות כאלה, ניתן למשוך את הציבור במסרים ודגלים המעוררים התלהבות של גבורה, גדלות ועוצמה. קשה מאוד למשוך קהל עם דמויות או מסרים בינוניים ונמוכים.
בציונות הדתית, לצערנו (ושלא באשמתנו), לא קל למצוא דמויות המקרינות מצד עצמן גבורה, חוזק ומנהיגות עם כישרון פוליטי, (מכיוון שהתקשורת הנשלטת לעת עתה בידי מיעוט שמאלני חילוני, לא תיבנה אף מנהיג דתי לאומי להנהגה הלאומית, כמו שבנתה את אולמרט, ליבני ועוד). לכן, מפלגת "הבית היהודי" השואפת להנהגה ולהובלת המדינה, צריכה בראש ובראשונה ליצור אווירה של גבורה, עוצמה וגדלות, כדי למשוך ולהחזיר לבית היהודי קהלים רבים ומגוונים. אווירת גבורה זו תיווצר רק אם נרים את דגלינו ומטרותינו לגובה בכל העוצמה, ולא נקרין בינוניות וחולשה. במסרים נמוכים ובאמירות פשרניות לא נצליח לגדול ולמשוך קהלים נוספים.
ומכאן לתוכן המטרות והדגלים: כציבור המרגיש אחריות ושותפות לכל מערכות החיים במדינה, יהיה זה לא טבעי ואף מגוחך אם לא נרים לגובה את שלושת הדגלים המרכזיים שרובנו עסוקים בהם שנים רבות: ארץ ישראל גדולה לעם גדול עם תורה גדולה. אנחנו כציבור פועלים במסירות מופלאה בבנין ושלמות הארץ בשילוב מסירותנו וגיוסנו לצה"ל, יחד עם מעורבות חינוכית חברתית משפיעה ומחנכת בקהלים וצבורים מגוונים בכל ערי ישראל, וכל זה יונק וחי מתורה גדולה - עולם הישיבות והצמחת תלמידי חכמים וגדולי ישראל, המניעים את כל התנועה הגדולה של הציונות הדתית בעמק, בהר, בצפון, בדרום וגם בתוך המדבר.
דגלים אלו צריכים להיות הלו"ז של מצע המפלגה וקמפיין הבחירות שלה, ועל היועצים ואנשי המקצוע להטמיע בחוכמה מסרים אלו בציבור רחב ומגוון.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
