ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- קוממיות
- בימה תורנית
- שבת ומועדים
- חגים וזמנים
- ראש חודש
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
שנה טובה!
הרב ישראל אריאל שליט"א, ראש מכון המקדש
בשבת 'פרשת החודש' שומעים אנו בכל בית כנסת בישראל, את פסוקי התורה המתארים את סידרת מצוות קרבן פסח שניתנו לישראל במצרים. בימי גדלותו של עם ישראל, כשישראל חגגו את הפסח בירושלים, בימים אלו הרגישו כבר את ניחוחות הפסח המתקרב. בשבת ראש חודש חש כל אחד משהו מריח "צלי אש", של תנור הפסחים שבירושלים. באוזניו כבר התנגנה שירת ההלל של העם החוגג בירושלים.
חז"ל המחישו את הרגעים הללו בתיאור מוחשי: 'כזית של אכילת קרבן פסח, ושירת ההלל, היו בוקעים את גגות העיר ירושלים' (פסחים פ"ה). היה זה 'חג חרות' פשוטו כמשמעו: עם שלם, החוגג יחדיו את היציאה מעבדות מצרים, כשהוא שמח וחוגג בחצרות ה' בירושלים.
מה נותר מניחוחות הפסח בימינו? - ריח הכופתאות של ליל הסדר...
בימינו מקובל לחדש לקראת פסח את פני הבית ובית הכנסת בסיוד מחודש. לא כן בעבר, בראש חודש ניסן - "ראש השנה לתרומת שקלים" היו תורמים 'מחצית השקל', ובכסף זה נקנו קרבנות, ואף חידשו את פני המקדש. ההיכל לבש 'פנים חדשות' בסיד לבן - כמובא במסכת מידות (ג, ב) ואף ציפו אותו בשיש וזהב. כך היה ביתו של מלך מלכי המלכים בירושלים לובש מלכות לקראת ההמונים הבאים בשעריו.
כך מתואר ראש חודש ניסן בתלמוד: "באחד בניסן ראש השנה למלכים, ולרגלים, לחדשים, ולתרומת שקלים" (ראש השנה ב'). עצם המושג 'ראש השנה' יוצר אצל אדם מישראל רוח התחדשות. מקובל בימינו בראש השנה החל בתשרי, לברך איש את רעהו בברכת - 'שנה טובה!' והנה מגיע ראש חודש ניסן, שחכמינו ז"ל הכתירו אותו בכמה וכמה תארים של 'ראש השנה', ובימינו לא מצינו אדם המברך את חברו בברכת 'שנה טובה'!
השם "ראש השנה למלכים" - יוצר אצל הכל תחושה של חידוש מלכות ישראל, מדוע לא נברך איש את רעהו ב'שנה טובה'? היכן מלכות עם ישראל? היכן תחושת החרות וברכת 'שנה טובה', הנשמעת בחוצות ירושלים החוגגת את חרות ישראל בארצו? הבה נחדש את נעורי העם, נחזיר עטרה ליושנה! נפאר את בית המקדש בירושלים במקום את הבית הפרטי, נחזיר לחג הפסח את תוכנו המקורי, המלא גאון לאומי, של הוד והדר ושירת עם עולם בחצרות בית ה' בירושלים.
מצוות הגאולה
2) הרב שי ואלטר ראש המכון ללימודי קידוש החודש בישיבת כרם ביבנה
מצות קידוש החודש נבחרה על ידי צור ישראל וגואלו להיות המצוה הראשונה של הגאולה. כמו הירח, כך ישראל המונים בו (חולין ס, ונוסח ברכת הלבנה 'שהם עתידים להתחדש כמותה'), נמצאים לעתים בעידני התמלאות, ולעתים חלילה, בזמני חסרון, כך הירח, גם אם יבוא אור ולאחריו חשכה, לא תתמיד החשכה ושוב יזרח האור.
נמשלה מלכות בית דוד ללבנה (שמות רבה פרשה טו, ר"ח ורש"י ר"ה כה ד"ה 'דוד'), ורבי יהודה הנשיא, נצר לבית דוד, יושב בגליל אך שולח את ר' חייא לקדש את החודש ב'עין טב' שבארץ יהודה, בשכנות למקום השראת שכינה (סנהדרין יא), ומצווה אותו שכאשר יקדש את החודש ישלח כסימן את הסיסמא 'דוד מלך ישראל חי וקיים' (ראש השנה כה, ומשם למסכת סופרים פרק י"ט ומשם לברכת הלבנה). והמסר: הדיכוי הרומאי לא יצלח, ומלכות בית דוד תתגבר ותתחדש.
תמיד הירח החדש מופיע בצד המערבי של השמים, אחר שקיעת השמש. שוקע אורה של השמש שנמשל בה עשו ומלכות רומי הרשעה, ואז מופיע החרמש האור הדקיק של הירח החדש - והוא סימן טב (פסיקתא דרב כהנא, פרשת החדש יד), שכאשר ישקע אורו של עשו הגדול יתפרסם אורו של יעקב הקטן. משה הגואל ראשון, פתח במצות קידוש החודש, וגם דוד נסתר בשדה ביום ראש חודש (שמואל א כ). וכן היום נסתרת מהותו של יום ראש חודש: האם הוא יום חג, או יום חול? ואכן יום ראש חודש נזכר בתנ"ך רק במעשה דוד ויהונתן ומהותו של ראש חודש תתגלה רק לעתיד לבוא עם התנוצצות אור הגאולה וחידוש מלכות בית דוד (ר' צדוק הכהן מלובלין, רסיסי לילה, סימן ח).
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
