ישיבה
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- עם ישראל
- אחדות ומחלוקות
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
ר' יצחק דוד ב"ר שלמה זלמן
[ואני חושב בלבי, עד שאתה עסוק באיחוד כל הציבור הדתי תתבונן מה קורה בחוג הקרוב אליך האם בתוכו שורה אחדות אידיאלית, א"כ קשוט עצמך תחילה].
הרצון לאחדות, אין משמעותו להגיע לאחוד הדעות, שכולם יסכימו לדבר אחד, לשיטה אחת. אין זו כוונתי, כי מחלוקות לשם-שמים הן מחלוקות חיוביות. הן צריכות להתקיים. וכמו שאומרת המשנה באבות: "כל מחלוקת שהיא לשם-שמים סופה להתקיים וכל מחלוקת שאינה לשם-שמים אין סופה להתקיים".
מחלוקת שהיא לשם-שמים מביאה לבירור האמת והיא אינה מפלגת אלא מוסיפה אחדות. מחלוקת לשם-שמים היא מחלוקת עניינית. אין בה כל צד אישי. שני החולקים אוהבים זה את זה אף-על-פי שיש להם דעות שונות לחלוטין.
כזו היתה המחלוקת בין בית הלל ובית שמאי, מחלוקת לשם-שמים. הגמרא במסכת יבמות דף יד, ב, מביאה תוספתא האומרת: "תא שמע: אף-על-פי שנחלקו בית שמאי ובית הלל בצרות ובאחיות ובגט ישן ובספק אשת-איש ובמגרש את אשתו ולנה עמו בפונדקי וכו', לא נמנעו בית שמאי מלישא נשים מבית הלל ולא נמנעו בית הלל מלישא נשים מבית שמאי, ללמדך שחיבה ורעות נוהגים זה בזה, לקיים מה שנאמר "האמת והשלום אהבו".
אף שהמחלוקת בין בית שמאי ובית הלל היו בשאלות חמורות מאד, באיסורי עריות - מה שאלו חשבו שמותר אלו חשבו שיש בזה אסורי כרת והילד ממזר. בכל זאת, חיבה ורעות נהגו זה בזה. לא האשימו אחד את השני שהוא הורס את התורה, אלא כבדו זה את דעתו של זה. אלו היו שני בתי-מדרש ולכל אחד דרך משלו, ונהגו חיבה ורעות זה בזה. המחלוקת היתה ענינית, לשם-שמים, לא היתה מחלוקת אישית. מחלוקת כזו היא מבורכת, היא עוזרת לבירור האמת.
לעומתה, מחלוקת שיש בה גם קנאה ותחרות ומתערבים בה שיקולים אישיים, זו מחלוקת שאינה לשם-שמים, זו מחלוקת קרח ועדתו. צריך לזכור שקורח ועדתו היו מגדולי הדור, היו קרובי משפחה של משה ואהרן. הם היו נשיאי עדה קריאי מועד אנשי שם. אלא שהכוונה הפנימית של המחלוקת של קרח ועדתו לא היתה לשם-שמים, אלא לכבוד עצמם, ומחלוקת כזו היא אסון.
מִדְברים אלו אנו לומדים לזמננו. אין צריך לשאוף שלא יהיו דעות שונות בציבור הדתי. יש מקום לדעות שונות אבל צריך לשאוף שתהא אהבה שורה בתוך חלקי הציבור הדתי, שהמחלוקות תטהרנה מחשבונות אישיים ויהיו כולן לשם-שמים, יוסיפו לבירור האמת, שאהבה, חיבה ורעות ינהגו זה בזה, לקיים מה שנאמר "האמת והשלום אהבו".
במחלוקת כזו, כמו המחלוקת שהיתה בין בית שמאי ובית הלל, שהיה בדיון ביניהם פנים לכאן ולכאן ולא היה אפשר להכריע ביניהם כמי ההלכה, בסופו של דבר נקבעה ההלכה, כמו שאומרת הגמרא במסכת עירובין דף יג: "אמר רבי אבא אמר שמואל: שלש שנים נחלקו בית שמאי ובית הלל, הללו אומרים הלכה כמותנו והללו אומרים הלכה כמותנו. יצאה בת קול ואמרה: אלו ואלו דברי אלקים חיים הן, והלכה כבית הלל. וכי מאחר שאלו ואלו דברי אלקים חיים, מפני מה זכו בית הלל לקבוע הלכה כמותם? מפני שנוחים ועלובין היו, ושונין דבריהם ודברי בית שמאי, ולא עוד אלא שמקדימים דברי בית שמאי לדבריהם וכו', ללמדך שכל המשפיל את עצמו הקב"ה מגביהו".
הלקח לזמננו הוא שיש בהחלט חילוקי דעות אמיתיים ועניניים בין חלקי הציבור הדתי ובתוך כל חוג וחוג בציבור הדתי. צריך לשאוף לנקות את חילוקי הדעות מכל שיקולים לא ענייניים, לזכך את המחלוקת שתהיינה אך לשם-שמים על-ידי שמרבים אהבה וחיבה ורעות זה לזה, מכבדים זה את זה. כאשר תטהרנה המחלוקת ויהיו לשם-שמים בלבד. אז יתכן שיתברר כמי האמת, והצד השני ישמח לבטל את דעתו, כי הרי כל הצדדים מחפשים את האמת.
אם בכל זאת יישארו חילוקי הדעות מפני שבאמת יש צדדים לכאן ולכאן, אז ההלכה תהיה כמו אלו שיהיו יותר נוחין ועלובים, אלו שיקדימו דברי החולקים עליהם לדבריהם, שכל המשפיל עצמו הקב"ה מגביהו. ועל זה אנו מתפללים בכל יום: שים שלום.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
