ישיבה
בית המדרש
- ספריה
- קומי אורי
- כה - שמיטה
- משפחה חברה ומדינה
- שמיטה
- התבוננות אמונית
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב שלמה גורן זצ"ל
א. לצערנו הרב עד כה טרם סופחו אזורים אלו למדינת ישראל, הן מבחינת החוק הבינלאומי והן מבחינת החוק הישראלי, ואפילו החוק הישראלי לא הוחל על אזורים אלו ובאופן רשמי שולט שם עדיין החוק הירדני ולא החוק היהודי. וכל מעמדנו שם מבחינת החוק ומבחינת דינא דמלכותא, הוא מכוח הממשל הצבאי השולט, כביכול, על שטח כבוש, מבלי שתהיה לנו בעלות אמיתית על האזור. מנקודת ההשקפה של החוק, נחשב כל האזור שמעבר לקו הירוק, דהיינו כל אשר שוחרר במלחמת ששת הימים, פרט לאזור ירושלים שהוחל עליו החוק הישראלי, כאילו שטח בבעלות ירדנית או ערבית, הפטור לכאורה מאיסור שביעית כדין קרקע של נכרי. נכון שאם היינו מתכוונים לזכות ביהודה ושומרון בעת מלחמת ששת הימים, הרי כיבוש מלחמה הוא קניין לכל דבר, כמבואר בגיטין ל"ח א' וכמו שכתב הרשב"א בחידושיו ל"ז ב' דב"ה שבאי, וכן כתב החזון איש בליקוטים לחו"מ סימן ט"ז ט' לענין דינא דמלכותא ואז היו יהודה ושומרון וכל האזור המשוחרר נחשבים כחלק ממדינת ישראל שברשות יהודית. אבל מינוי הממשל הצבאי והשארת החוק הירדני באזור, מוכיח שלא התכוונו מלכתחילה להחיל ריבונות יהודית בשטח המשוחרר, ולא לצרף אותו לארץ-ישראל.
והנה במאמר האחרון בספר "תורת המועדים" (תקפו של היתר המכירה בשמיטה לאחר קום המדינה), ביארנו כי על כל קרקע ישנן שתי רשויות: אחת הריבונות העליונה של השלטון, והשנייה בעלות פרטית של כל אחד ואחד, כקניין פרטי על אדמתו. ולמ"ד יש קניין לעכו"ם בארץ-ישראל להפקיעה מקדושתה, אין קדושת הארץ מופקעת אלא ע"י העברת הריבונות והבעלות, גם יחד, על הקרקע לנכרי. אבל כל שהשלטון והריבונות על הארץ נשארת בידי יהודים ורק הבעלות הפרטית עוברת לגוי יתכן שאין זו העברה גמורה מרשות יהודית להפקיע קדושת הארץ. ולכן תקפו של היתר המכירה לנכרי בשביעית, לאחר תקומת המדינה, מוטל בספק. אולם גם ייתכן שהבעלות היהודית של כל יחיד בארץ-ישראל היא הגורמת לקדושת האדמה לענין מצוות התלויות בארץ, וכל זמן שבעלות זו מועברת לנכרי פוקעת קדושה אינדיבידואלית זו.
ביחס ליהודה ושומרון, אנו במצב אבסורדי מאוד, כי אין לנו מבחינת החוק לא ריבונות ממלכתית ולא בעלות פרטית למתנחלים, אלא כולם כאילו מתנחלים וגרים באזור כבוש תחת ממשל צבאי, לאור זאת שלא אחדנו את יהודה ושומרון עם מדינת ישראל ולא הוחל עליהן החוק הישראלי. בושנו ונכלמנו על כך שגם רכישת קרקע ביהודה ושומרון על-ידי יהודי אסורה לפי החוק, שהיה קיים עד כה.
ואם דינא דמלכותא דינא, גם בארץ-ישראל כפי שיתבאר להלן, וזה כולל גם את החוק הבינלאומי המקובל ע"י כל אומות העולם, ואשר גם אנו נתחייבנו לפעול על פיו, לכאורה, אין לנו מעמד של בעלות ביהודה ושומרון. זהו מצב בלתי נסבל שאין למדינת ישראל ריבונות על לב לבה של ארץ-ישראל ולא קניין פרטי באדמותיה.
לכן, אם נתחשב בחוק הקיים ובדינא דמלכותא, כפי שנקבע ע"י הכנסת, המתחשב בחוק הבינלאומי, אין צורך כלל למכור את הקרקעות ביהודה ושומרון לנכרי לצורך שמיטה, כי בין כך דינם כאילו הן בבעלות של נכרים.
כל זה אם נסבור שחזקת האבות בארץ-ישראל כוחה יפה רק עד שנכנסו לארץ וזכה כל אחד בשלו, אבל לאחר שגלו ופקע קניין האבות, אין לישראל בה שום קניין עד שישובו ונחלו. כמו שכתב החזון איש בהלכות שביעית סימן כ"א אות ה' "לדעת הרמב"ם בפ"ג מהל' שלוחין ה"ז ואף על פי שחזרנו וכבשנו את נחלתנו, לא לשם קניין עשינו זאת כנ"ל". שיטה זו מבוססת על הפוסקים. וביניהם הרמב"ם ז"ל בפ"ה מהלכות גזילה ואבידה הל' י"א ובפ"ד מהל' מלכים הל' א', הסוברים שגם בא"י דינא דמלכותא דינא והחוק הבינלאומי הוא בעל תוקף גם בארץ-ישראל, כל שהחוק מקובל בעולם. כמו שכתוב בתשובות הרמב"ן בספרן של ראשונים עמ' 88 שהוציא לאור הרב שמחה אסף ע"י מקיצי נרדמים. ובעיקר, לאחר שלא נתכוונה המדינה לקנות את יהודה ושומרון ולא להשיג בהן ריבונות במלחמת ששת הימים. אבל לפי שיטת הרשב"א בתשובותיו בתולדות האדם סי' קל"ד שכתב שם: "בארץ ישראל לא אמרו בה דינא דמלכותא דינא כדעת קצת רבותינו הצרפתים ז"ל, לפי שארץ ישראל ירושה היא לנו מאבותינו להדיוט כמלך". וכן כתב הר"ן בנדרים דף כ"ח א' בד"ה "במוכס" בשם התוס' "דדוקא במלכי עובדי כוכבים אמר דדינא דמלכותא דינא, מפני שהארץ שלו ויכול לומר להם אם לא תעשו מצוותי אגרש אתכם מן הארץ, אבל במלכי ישראל לא, לפי שא"י כל ישראל שותפין בה". וגם החזון איש זצ"ל בסימן הנ"ל מסיק לבסוף גם לדעת הרמב"ם "שמתנת אברהם אבינו ע"ה קיימת לעולם, וחשיב גם השתא גוף של ישראל".
והטעם לכך מכיוון שארץ-ישראל ירושה היא לנו מאבותינו כמבואר בע"ז נ"ג ב' ואנו מוחזקים בה מימי אברהם וכו' כמו שאמרו במס' ב"ב קי"ט א': "אלא אמר רבה א"י מוחזקת היא" והבכור נטל בה פי שניים. וכמו שאמרו בירושלמי חלה פ"ב הל"א: "תמן עד שלא נכנסו לה למפרעה ירשו דא"ר הונא בשם ר' שמואל בר נחמן לזרעך אתן, אין כתיב כאן אלא 'לזרעך נתתי' (בראשית ט"ו י"ח) - כבר נתתי". לפי שיטות אלו של הפוסקים ורבותינו הצרפתים וסיעתם, הקניין של העם היהודי על א"י הוא מוחלט ונצחי ובלתי משתנה והוא מושתת על מורשת אבותינו, ככתוב: "ונתתי אותה לכם מורשה אני ה'" (שמות ו' ח').
לכן יתכן שאין בכוחו של חוק לאומי או בינלאומי לשנות את מעמדנו, זכויותינו וקשרינו עם נחלת אבותינו. וגם אם ממשלת ישראל לא סיפחה באופן רשמי את יהודה ושומרון למדינת ישראל ולא החלה עליהם את החוק הישראלי, דינם של אזורים אלו לפי דין התורה כארץ-ישראל לכל דבר, ויש על כולה ריבונות קניין, ובעלות עולמית, ושום חוק אינו יכול לשלול אותנו מנחלת אבותינו. לפי זה לא הופקעה אדמת ההתנחלויות ביהודה ושומרון מקדושת הארץ לעניין המצוות התלויות בארץ ולעניין שמיטה. אולם מדבריו הסופיים של החזון איש זצ"ל בהל' שביעית סימן כ"א אות ה' הנ"ל, נראה שהקניין הכללי של העם על ארץ-ישראל הוא מן האבות, אבל הקניין הפרטי אין לנו והוא יושג רק בשעת חלוקת הארץ בזמן ביאת הגואל. אם כי גם לנכרים אין בה קנין כלל. גם לשיטה זו אין קדושת הארץ ביהודה ושומרון לעניין שביעית, משום שאין לנו בה קניין פרטי.
אמנם יתכן, שגם לשיטת הרמב"ם וסיעתו הנ"ל, שגם בא"י נאמר דינא דמלכותא דינא, שאין זה אלא בנוגע לחוקים אזרחיים, שמגמתם הסדרת היחס הממוני שבין אזרח לאזרח ושבין האזרח למדינה. אבל לבא מכוח החוק הבינלאומי להפקיע את הריבונות והקניין שלנו מנחלת אבותינו, בניגוד לתורת ישראל, לא תהי' כזאת בישראל, ישתקע הדבר ולא נאמר. אין זה נוגע לקנין הפרט, מכיון שהשארנו אותה כשטח כבוש תחת ממשל צבאי לפי החוק הבינלאומי, אין לנו בה קניין ובעלות, לכן אפשר לסמוך על שיטות אלו להתיר עבודות אדמה בשמיטה ביהודה ושומרון, משום שלא ביטלנו את הכיבוש של יהודה ושומרון והחסות של ממלכת ירדן עליהם. ובצירוף דרכי היתר אחרים בודאי שפיר דמי.
ב. דרך שנייה להיתר השמיטה בהתנחלויות אפשר למצוא, מאחר שהן עומדות במאבק קשה להבטיח את הבעלות היהודית על האדמות, ולפי ההלכה הפגנת הבעלות היהודית והעיבוד של הקרקע נחשב לכיבוש של השטח, כמו שמבואר בירושלמי מס' מועד קטן פ"ב הל"ד לעניין קנית בתים מן העכו"ם בשבת, ששנינו בברייתא שמותר "כיצד הוא עושה, מראה לו כיסין של דינרין והעכו"ם חותם ומעלה לארכיים. שכן מצאנו שלא נכבשה יריחו אלא בשבת דכתיב: 'כה תעשה ששת ימים' (הושע ו' ג'), וכתיב: 'וביום השביעי תסובו את העיר שבע פעמים' (שם ט' י'). וכתיב: 'עד רדתה' (דברים כ' כ') אפי' בשבת. הרי שהשגת בעלות על קרקע בא"י נידונה ככיבוש. ובוודאי שכל הכרוך בעיבוד האדמות בהתנחלויות נחשב לכיבוש, ושחרור האדמות מידי הנכרים דוחה שמיטה בזמן הזה שהיא דרבנן. כמו שהתירו שבות מדרבנן לצורך השגת בעלות אל אדמה בא"י, כמבואר במס' גיטין ח' ב' ובירושלמי מו"ק פ"ד הל"ד הנ"ל, כן התירו מלאכות בשביעית דרבנן.
ג. פתרון שלישי המיוחד להתנחלויות ביהודה ושומרון, היא מכירת כל האדמות לנכרי באופן קולקטיבי באמצעות המושלים הצבאיים, שערכתי לפני ר"ה. מאחר שלפי החוק הבינלאומי הנ"ל הממשל הצבאי הוא השולט באזורים אלו ובכחו להפקיע ולהעביר את האדמות מאיש לאיש ומיד ליד, וכן להעביר את האוכלוסייה ממקום למקום והמושל הצבאי הוא השליט והמשביר לכל עם הארץ, לצורך העבודה בשביעית. מכיוון שכל דבר שהוא לצורך הביטחון והאוכלוסייה דינו דין ומעשיו תופסין ובייחוד לאחר שקיבלו אישור על המכירה מאת שר הביטחון הממונה עליהם.
לכן בצירוף כל שלושת הטעמים הנ"ל, לא חייבנו את המתנחלים ביהודה ושומרון ובבקעת יריחו, למכור את נחלתם לנכרי באופן פרטי, מכיוון שאין האדמה עדיין שלהם מבחינת חוק הסדר הקרקעות ודינא דמלכותא, וגם מבחינת ההלכה ספק אם קבלו כבר חזקה וקנו קניין פרטי, כל אחד על אדמתו. כי סביר יותר להניח שהקניין הוא עדיין שיתופי עד אשר נבוא אל המנוחה ואל הנחלה אשר ינחיל אותנו הקב"ה בארץ ירושתנו.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
