ישיבה
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- מנהיגות
- דמוקרטיה
- הלכה מחשבה ומוסר
- עבודת ה', מצוות ותשובה
- הפצת יהדות
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב מרדכי צמח בן מזל
השאלה הזאת מטרידה את החברה הישראלית ואת מערכת המשפט כבר כמה עשורים. אנחנו, היהודים האורתודוכסים, מגדירים "יהודי" במונחים של חיים יהודיים מסורתיים, של מנהגים ומצוות. וכמובן, אנחנו גם מאמינים שכאשר ההגדרה ל"יהודית" מתנגשת עם ההגדרה ל"דמוקרטית", מתוך כבוד ליהדות ולהיסטוריה של החיים היהודים, הפן הדמוקרטי צריך לוותר.
במשך שישים שנה היה במדינת ישראל סטטוס קוו בכל הנוגע לשמירת פומבית של מצוות היהדות - שבת, כשרות וכדומה. אף אחת מן הקבוצות, לא החילוניים ולא הדתיים היו שבעות רצון לגמרי מן ההסדר הזה, אך הוא מקובל על רוב החברה הישראלית - מין הסדר של "חיה ותן לחיות".
אך גם החילוניים הקיצוניים וגם הדתיים הקיצוניים תמיד ניסו לשנות את הסטטוס קוו, כל אחד לטובת התפיסה שלו. לכן תמיד יש בציבוריות הישראלית מתח סמוי שמכרסם בסטטוס קוו ומעורר מחלוקות. המתיחות הזאת בדרך כלל מגיעה לבסוף לבית המשפט שבו האווירה הרווחת היא שדמוקרטיה מנצחת את היהדות כשיש עימות בין השתיים. הדבר גורם לאוכלוסייה הדתית, שאיננה קטנה, לאבד את האמון במערכת המשפט ולחוש התמרמרות כלפי רשויות החוק, מעשיהן וגישתן.
שתי תקריות שהגיעו לחדשות בשבוע שעבר מדגישות את הבעיה. האחת נוגעת לרשת מרכולים שמתכוונת להיות פתוחה ברציפות כל השבוע ובכך להפר, לכאורה, את הסטטוס קוו בנוגע לשמירת השבת. החברה הזאת מחזיקה גם רשת מרכולים שפונה לקהילה החרדית. כדי להפעיל על החברה לחץ ולהביא לכך שתחזור בה מההחלטה לפתוח את מרכוליה גם בשבת, הכריזו כמה ממנהיגי החרדים על חרם על אותה רשת שמשווקת לציבור החרדי.
חרמות ונידויים הם לרוב נשק שהמנהיגים האלה משתמשים בו על אף שהניסיון היה צריך ללמד אותם שבסופו של דבר השיטה הזאת איננה יעילה, לצערנו, ולא פעם משיגה את התוצאה ההפוכה.
אף-על-פי כן ברור שכאשר הפרה חברה זו את הסטטוס קוו ובחרה להגדיר את האופי "הדמוקרטי" של מדינת ישראל במונחים של מה שנראה לה כיתרון הכלכלי, הדבר אפשר לה להתעלם לגמרי מההיבט "היהודי" של מדינת ישראל. יש בכניעה לחמדנות על חשבון ההרמוניה בקהילה מידה רבה של חוסר אחריות וגם חוסר רגישות לצביון היהודי של המדינה שמתבטא בדפוס של חילול שבת שהולך ומתרחב בכל התחומים של החיים בישראל. זאת שטות ורשעות להאמין שהאופי היהודי של מדינת ישראל יצליח להשתמר אם נמשיך להחריב את השבת הציבורית במדינת ישראל.
מסופקני אם שיטת החרם תצליח, על אף שאני מקווה שכן, אבל זה קרב שאנחנו, היהודים הדתיים, צריכים להתחיל לנהל לא רק למעננו אלא למען עתידה של מדינת ישראל כולה.
התקרית השנייה הייתה הפסיקה של בית המשפט בישראל שמותר למכור חמץ בפסח בחנויות ובמסעדות יהודיות. שוב, זאת הפרה ברורה של הסטטוס קוו ואפילו של תקנות מקומיות שאוסרות על מכירת חמץ בפסח. הקבוצה שהגישה את התביעה מתנגדת לכפייה דתית, אך איננה מבינה שבכל חברה יש כפייה כזאת או אחרת, ולא, תשרור אנרכיה. חוקי "הכפייה" הם אלה שיוצרים את בסיס הקונצנזוס של החברה עצמה. לפסח ולחמץ יש היסטוריה ארוכה בעם היהודי, ארוכה יותר מקיומה של מדינת ישראל ומן הקידמה המודרנית. התעלמות מההיסטוריה הזאת ומן הרגישות של הרוב המכריע של הישראלים לנושא רק מחזקת את התחושה שבבתי המשפט בישראל הפן היהודי מתבטל מיד כשיש ניגוד בינו לבין משהו דמוקרטי לכאורה.
הנביא יחזקאל מספר שיהודים זה מכבר הכריזו שהם ככל העמים - "דמוקרטיים" עד העצם. תגובת הקב"ה הייתה שהוא לא יניח לזה לקרות - שהאנטישמיות והעוינות של האומות תכפה (הנה שוב המילה הזאת) על היהודים להישאר יהודים. אולי אנחנו עדים היום לשידור חוזר של התרחיש הזה במדינתנו. אלקים מעדיף, לכאורה, "יהודי" על פני "דמוקרטי" אם יש ניגוד הכרחי בין השניים. מעט שכל ישר, רגישות כלפי הזולת, אלטרואיזם ורצון טוב (דברים שכולם נמצאים במינון מועט מדי, לצערנו, במגזרים רבים בחברה שלנו) יתרמו הרבה מאוד להפיכת מדינת ישראל למדינה יהודית ודמוקרטית באמת.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
