ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
- משפחה חברה ומדינה
- ציבור וחברה
- מדינת וממשלת ישראל
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב מרדכי צמח בן מזל
פעמיים מדגישה התורה בפרשתנו את הציווי:
" לֹא תַעֲשׂוּ עָוֶל בַּמִּשְׁפָּט " (י"ט טו, לה).
אנו למדים מכך עקרון יסוד חשוב מאוד. מצד אחד, סימן ההיכר של כל חברה מתוקנת הוא קיומה של מערכת משפטית, גם בני נח נצטוו על כך. מאידך גיסא, קיומם של בתי דין עדיין איננו מבטיח צדק. לכן התורה מדגישה שוב ושוב:
" לֹא תַעֲשׂוּ עָוֶל בַּמִּשְׁפָּט לֹא תִשָּׂא פְנֵי דָל וְלֹא תֶהְדַּר פְּנֵי גָדוֹל בְּצֶדֶק תִּשְׁפֹּט עֲמִיתֶך ָ" (שם טו).
למען הסר ספק, התורה מדגישה זאת כלפי בתי דין שאמורים לפסוק על פי דין תורה ולא רק על בתי משפט הפועלים בעיקר על פי שיטות משפטיות זרות. חובת נקיון הכפיים, שמירה על כללי אתיקה וסדרי דין הינה כפולה ומכופלת כלפי מי שמייצגים את השכינה בשבתם בדין בבחינת:
"אֱלֹקים נִצָּב בַּעֲדַת אֵל בְּקֶרֶב אֱלֹהִים יִשְׁפֹּט" (תהלים פ"ב א).
ננסה השבוע לדון בקצרה, בשאלת ה"פשרה" ומקומה בתוך מערכת המשפט על פי דין תורה.
נחלקו תנאים בשאלה זו, לדעת רבי אליעזר בנו של רבי יוסי הגלילי:
"אסור לבצוע (לעשות פשרה בדין), וכל הבוצע - הרי זה חוטא, ... ועל זה נאמר (תהלים י') וּבֹצֵעַ בֵּרֵךְ נִאֵץ יְקֹוָק, אלא: יקוב הדין את ההר, שנאמר (דברים א') כי המשפט לאלהים הוא" (סנהדרין ו ע"א).
לדעתו, חובת הדיינים לרדת לעומק הסוגיא ולהכריע על פי היושר הנובע ממידת הדין. כל פסק דין אחר, הרי הוא בבחינת חטא והוא מעין "ברכה" ח"ו כלפי מעלה. לשיטתו ברור מדוע הגמרא מכנה את הדיינים הפוסקים על פי פשרה "דייני דחצצתא" (בבא בתרא קלג ע"ב) כמוסבר ברשב"ם (שם): "דייני פשרה שאין בקיאין בדין וחוצצין מחצה לזה ומחצה לזה כדין ממון המוטל בספק ורבינו חננאל פירש חצצתא בית הקברות (כלומר הם ראויים להגיע לשם)".
לדעתו, חובת הדיינים לרדת לעומק הסוגיא ולהכריע על פי היושר הנובע ממידת הדין. כל פסק דין אחר, הרי הוא בבחינת חטא והוא מעין "ברכה" ח"ו כלפי מעלה. לשיטתו ברור מדוע הגמרא מכנה את הדיינים הפוסקים על פי פשרה "דייני דחצצתא" (בבא בתרא קלג ע"ב) כמוסבר ברשב"ם (שם): "דייני פשרה שאין בקיאין בדין וחוצצין מחצה לזה ומחצה לזה כדין ממון המוטל בספק ורבינו חננאל פירש חצצתא בית הקברות (כלומר הם ראויים להגיע לשם)".
לעומת זאת, לדעת רבי יהושע בן קרחה:
"מצוה לבצוע (לעשות פשרה), שנאמר: (זכריה ח') אֱמֶת וּמִשְׁפַּט שָׁלוֹם שִׁפְטוּ בְּשַׁעֲרֵיכֶם . והלא במקום שיש משפט - אין שלום, ובמקום שיש שלום - אין משפט. אלא איזהו משפט שיש בו שלום - הוי אומר: זה ביצוע"
(סנהדרין וע"ב).
לדעתו, חלק מתפקידה של מערכת המשפט הוא גם ליצור אוירה של שלום ורעות בין מרכיבי החברה. על הדיינים לקחת בחשבון גם מטלה זו המוטלת על שכמם בשבתם על כס המשפט.
הלכה למעשה נפסק, כי על הדיינים מוטלת חובה להציע לבעלי הדין להתפשר לפני פתיחת הדיון המשפטי. אבל אסור לבית הדין לכפות עליהם פשרה טרם הדיון.
מצד אחד, נתקבלה דעתו של רבי אליעזר, שאסור להושיב דיינים שאינם מסוגלים להגיע לחקר האמת על פי דין או שאין להם מספיק ידע הלכתי ועל כן הם ינסו לפסוק פשרה שתרצה את שני הצדדים, כיון שזה בעצם " עָוֶל בַּמִּשְׁפָּט ".
מצד שני, הליך משפטי מטבעו הינו מייגע, דורש זמן מרובה, משאבים רוחניים וחומריים. ההליך דורש פעמים רבות חשיפת סודות מסחריים ודרכי פעולה ולעתים גם גילוי המצב הכספי האמיתי, ששונה בהרבה מקרים ממה שמוצג כלפי חוץ. ברבים מן המקרים יש בטענות שני הצדדים מן הצדק וההכרעה על פי דין לא תצבע בצבעי שחור ולבן.
לכן, מן הראוי להציע לשני הצדדים, לפני פתיחת הליך חקר האמת, לשקול אפשרות להגיע להבנה שתיקח בחשבון את מכלול הענינים כפי שהם נראים מנקודת המבט, גם של הצד השני.
אנו תפילה לקב"ה שמצד אחד יזכה אותנו בבתי הדין של "משפט והלכה בישראל" הפועלים לצד "ארץ חמדה"
להיות בבחינת " בְּצֶדֶק תִּשְׁפֹּט עֲמִיתֶך" ומאידך שירחיק אותנו מן האיסור של " לֹא תַעֲשׂוּ עָוֶל בַּמִּשְׁפָּט ".
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
