ישיבה
בית המדרש
- שבת ומועדים
- עשרה בטבת
- יום הקדיש הכללי
- שבת ומועדים
- יום העצמאות
- עניינו של יום
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב מרדכי צמח בן מזל
כלומר, כאשר קובעים התנהגות ופוסקים הלכה, גם כשהווה כבר לא משקף בדיוק את העבר, צריך לקחת בחשבון את הבעיות ואת הסכנות שהיו בעבר.
תפיסת היהדות אומרת שגם אם יש לנו היום מחשבים וטלפונים ניידים שלא היו לאבותינו, אין למהר ולבטל את האיסורים והסייגים שקבעו אבותינו בחיים היהודיים ובכלל.
הגאון מווילנה, הרב אליהו קרמר, לימד אותנו שעל כל סיבה שהוצגה כהסבר לפסיקה רבנית שהתקבלה ונאכפה, יש עוד הרבה סיבות דקות ונסתרות שמצדיקות את קיומה של הלכה זו גם היום.
אחת הסיבות האלה היא הרעיון שהוזכר קודם, שאולי המצב שקיים היום ישתנה ויחזור מסיבה כזאת או אחרת לקדמותו, למצב שהיה בזמן שנקבעה ההלכה המקורית.
הנסיבות שמקיפות את העם היהודי השתנו במידה ניכרת בשישים השנים שחלפו. אחרי השואה והקמת מדינת ישראל, יהודים הרגישו שהעולם לא ירשה לשואה כזאת להתרחש שוב. מדינת ישראל והישראלים נתפסו כעם אמיץ, מתקדם, הרואי, עם שיש לו סיבה מוצדקת להגן על חייו ועל אדמתו.
מדינת ישראל זכתה להכרה מהאו"ם ומרוב ארצות העולם. זאת היתה תקופה מסחררת ליהודים. האנטישמיות הגלויה שוב לא היתה דבר מקובל בחברה ובאקדמיה, ומספר היהודים שהשיגו עושר והגיעו לעמדות מפתח והשפעה גדל בצורה שאיש לא חלם עליה מאה שנים קודם לכן.
בארצות הברית היהודים חשו שהם חלק מהחברה האמריקנית ושוב לא סיווגו את עצמם כקבוצת מיעוט. 40 מיליון היספנים ו-30 מיליון אפרו-אמריקנים נמנים באופן רשמי עם קבוצות מיעוט, אך חמשת מיליון היהודים האמריקנים לא נתפסים כמיעוט.
מדינת ישראל גדלה והתפתחה וכיום היא נחשבת למעצמה החזקה ביותר מבחינה צבאית וכלכלית באזור ומבין שכנותיה הקרובות.
כל זה איפשר את היחלשות האמונה שלנו בעצמנו והוליד אדישות שצמצמה את תחושת הסכנה מבחוץ והגדילה את הבגידות הפנימיות במטרה ובתבונה. אנשים, במיוחד בתחומי התקשורת ובאקדמיה, יהודים ולא יהודים כאחד, התחילו להיכנס לתקופת הגות "הפוסט".
פוסט-ציונות, פוסט-סולידאריות יהודית, פוסט-אנטישמיות, אבל עדיין בתוך תלונות אנטי-ישראליות לגיטימיות לכאורה, פוסט-שמירת מצוות, פוסט-ייחוד יהודי ועם בחירה... בקיצור - העבר נעלם, וכעת אנחנו חיים בעולם חדש שבו איננו חוששים מפוגרומים, מקנאות דתית ומסכנות שהיו בעבר מנת חלקנו בכל יום ויום.
אך דבר מוזר התרחש בעולמנו החדש והאמיץ. העולם הישן, זה שחכמי התלמוד הזהירו אותנו מפניו, אכן חזר. סכנה קיומית למדינה היהודית מקיצוניים מוסלמים, אנטישמיות מילולית וגופנית והתקפות בתקשורת שבו והופיעו בכל רחבי אירופה. שוב אופנתי בחוגים רבים בעולם להאשים את היהודים בכל תחלואי העולם. הרטוריקה נגד ישראל והיהודים היום חזרה לרמות של שנות ה-20 של המאה ה-20, ממש לפני עליית היטלר לשלטון בגרמניה.
יש רבים, לרבות אלה שבעמדות שלטון חשובות בעולם היהודי, שעדיין מעדיפים לשרוק כשהם חולפים ליד בית קברות. אך חכמי התלמוד תמיד הזהירו אותנו, בתבונתם כי רבה, שהישן יכול לחזור, ולא פעם גם חוזר, לרדוף אותנו ולבלבל אותנו.
להיסטוריה יש שיניים וגם עוקץ, בייחוד להיסטוריה היהודית. בימי זיכרון אלה לשואה ולהשבת הריבונות היהודית לארץ ישראל לפני 60 שנה, עלינו לראות את עולמנו היהודי היום דרך הפריזמה של העולם היהודי שהיה בעבר.
הנסיבות משתנות מדור לדור, אך לבעיות, לסכנות ולחולשות יש נטייה להישאר ולחזור על עצמן. אדם נבון וזהיר יטה תמיד אוזן לעצת התלמוד ויזכור שמצבים מהעבר עלולים להופיע שוב, ולכן מוטב לנו להתכונן לקראת התמודדות עם האפשרות הזאת.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
