ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- מדורים
- קוממיות
- הרה"ג דב ליאור
- משפחה חברה ומדינה
- גאולה ונבואה
- דרכי הגאולה
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
רחל רשלין בת אלגרה
התורה שבכתב מקדישה כארבע פרשיות מסביב לכל ההתרחשויות האלו, גם המהר"ל חיבר ספר שלם בשם גבורות ה' על כל הנושא הגדול והמקיף הזה. כל המעשים והפעולות שקדמו ליציאת מצרים והתלוו אליה בהמשך, יש בהם כדי ללמד אותנו להתבונן בגילוי ההשגחה האלוקית בכל הפרטים ופרטי הפרטים. דומה שבדורנו אנו, ובייחוד בתקופה קשה עלינו להתבונן - מה ההשגחה האלוקית רוצה מאתנו, באיזה מקום אנו צריכים להתחזק באמונה ובטחון וכיצד נגיע למודעות זו. הבה ונתבונן באחד המאורעות שקדמו ליציאת מצריים, ונלמד ממנו תשובה לאחת הקושיות האמוניות הנפוצות בדורנו:
בסוף פרשת שמות, התורה מספרת לנו שמשה רבנו בא בטענה כלפי מעלה: "למה הרעותה לעם הזה למה זה שלחתני"? משה בא כאן בתלונה - אם לא הגיע זמן הגאולה למה נשלחתי, ולא זו בלבד ששליחותי לא השיגה את מטרתה היא עוד גרמה להכבדת עול השעבוד?
המפרשים אומרים, שהתשובה לקושייתו של משה היא שה' הכביד את עול השעבוד על ישראל, מפני שעדיין לא התגלתה בהם מסירות נפש למען גאולתם. בתוכנית המקורית, מסירות הנפש על הגאולה הייתה צריכה להופיע בדרך נעימה - זקני ישראל היו אמורים להופיע בפני פרעה יחד עם משה ואהרון ולדרוש במפגיע: "שלח את עמי ויעבדוני", אך הם חששו ונשמטו אחד אחד, וממילא לא הייתה לישראל זכות של מסירות נפש כדי שיוכלו להיגאל. נמצא, שההכבדה הייתה כתחליף לאי זכאותם של ישראל להיגאל וכעת לאחר שהגויים הרשיעו נתאפשרה הגאולה.
כיוצא בדבר בדורנו. אנו מאמינים שאנו נמצאים באתחלתא דגאולה. אולם לצערנו מתלווים לגאולה זו קשיים וייסורים קשים. לפיכך, ישנם אנשים שטוענים - איך ייתכן שזו הגאולה שציפינו לה? עד שבאים לשלול את כל המהלך כולו. אולם מי שמאמין בהשגחת השם על עמו, יודע שלכלל ישראל לא קורים "מקרים", ולכן ברור לו שמצד ההשגחה העליונה הייתה עת רצון להשיב נידחי ישראל ולכונן מלכות ישראל בארץ, אלא שמפני החולשות הגדולות שהיו אצל חלקים מעמנו נוצר עיכוב במהלך כלו והתגברו הייסורים מצד הגויים כולם.
אולם אנו מאמינים, שלא ייטוש השם עמו ונחלתו, וכל העיכובים הם תופעות זמניות חולפות הנובעות מתוך חולשת בני עמינו. הייסורים נועדו לפתוח את העיניים, עד שהעם יבין שפדות נפשנו וגאולתנו השלמה תלויה אך ורק במידת שובנו למקורות הנצח, לתורה שניתנה לנו בסיני ואנו מצווים ליישם אותה באורחות חיינו הפרטיים והציבוריים גם יחד.
אני רוצה לאחל לכל אחינו ואחיותינו, שנזכה כולנו לחוג את חג חירותנו מתוך רווחה ונחת ובעיקר מתוך שמחה אמיתית, עד שנזכה לראות עין בעין בשוב השם את שבותנו למלא מרחבי ארצנו כולה. חג שמח וכשר לכל בית ישראל.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.

נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.

שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.

שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.

יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.

אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.

נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.

עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.

עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.

נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.

רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.

תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.

בבא מציעא מבוא למסכת בבא מציעא ועמל תורה
שיעור פתיחת זמן חורף תשפ"ז
הצורך ביראת ה' בלימוד תורה | אדם צריך לפתח בעצמו אהבת תורה | המעלה והזכות שבלימוד תורת ארץ ישראל | יגיעה בתורה | הלכות בין אדם לחבירו במסכת בבא מציעא








