ישיבה
בית המדרש
- שבת ומועדים
- יום העצמאות
- שיחות ליום העצמאות
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
אך נראה שאין זה המצב בארץ הקטנה והנפלאה שלנו. בנימין מוריס, ההיסטוריון הישראלי הידוע שמיתן את ההשקפה הפוסט-ציונית במידה רבה בשנים האחרונות, כתב ספר חדש שכותרתו "1948". הוא סוקר בו את אירועי המלחמה שהתרחשה בשנה הראשונה להקמת מדינת ישראל ומגיע היום למסקנה הקשה שגם אחרי שישים שנה המלחמה הזאת לא תמה ושהמנצח הסופי בה טרם זכה להכרה ולקבלה עולמית.
הערכה זאת, גם אם נראית מאכזבת ומאיימת, מדויקת במידה רבה. רבים בעולם הערבי, ולמעשה רובו המכריע של העולם המוסלמי, עדיין מסרבים לקבל את ישראל כעובדה קיימת וכאומה קבועה כאן, במזרח התיכון. משום כך הדרמה כאן עודנה בעיצומה, עם כל האלימות, חוסר האמון ההדדי והמשא ומתן לשלום, שנראה רק טקטיקה ולא ניסיון כן להשיג שלום.
עם זאת, העובדה שישראל קיימת ומשגשגת מאוד למרות מלחמה זו הנמשכת שישים שנה, היא כשלעצמה סיבה לציין את יום העצמאות ולחגוג אותו. העתיד שלנו כאן מעולם לא היה הגיוני או ודאי, והסיכויים נגד הצלחתה של ישראל תמיד היו אדירים. אך בכל זאת איכשהו הצלחנו להחזיק מעמד ולשגשג. נוסיף לעשות כן גם בעתיד בעזרתו המתמשכת של אלוקי ישראל.
60 שנה הם אחד מפרקי הזמן המעטים שמוזכרים בתלמוד כציון דרך משמעותי בחייו של אדם. התלמוד מספר לנו שרבנים גדולים ערכו סעודות גדולות לכבוד זה שהגיעו לגיל 60 והשתחררו מאיום "כרת" בעולם הזה. הסטטיסטיקה מראה שלאדם שמגיע לגיל שישים יש סיכוי טוב לחיות חיים ארוכים. לפיכך גיל 60 נתפס כקו פרשת המים לפחות כשמדובר בחיי אדם.
אולי נוכל לראות במספר שישים קו פרשת מים גם בסיפור החזרה של עם ישראל למולדתו העתיקה. על אף שהאיומים על קיומה של ישראל ממשיים, הם לא חדשים. השחקנים אולי החליפו את שמם - חמאס, חיזבאללה, איראן - אך האיומים והשנאה מוכרים. ברית-המועצות איימה על ישראל בהשמדה גרעינית כבר לפני עשרות שנים. נלחמנו במלחמות אמיתיות, אך מדינת ישראל מוסיפה להתקיים גם אחרי שברית-המועצות וסדאם חוסיין, רק שניים מאויבינו הגדולים, אינם עוד. לפני עשר שנים האינתיפדות היו הרבה יותר מסוכנות ממה שמתרחש היום, על אף שההתקפות על שדרות, אשקלון והנגב המערבי כואבות ובלתי נסלחות.
רוב התושבים בישראל חיים עם תחושת ביטחון אישי, בוודאי בהשוואה לתחושה בארצות רבות אחרות בעולם. סקרים שנערכים בישראל דרך קבע מצביעים על כך שאחוז גבוה מאוד מתושבי ישראל מרוצים מאוד מאיכות חייהם. אדם שבגיל 60 מרצה מחייו הוא בר מזל. אני חושב שזה נכון גם לגבי הישות הלאומית שלנו, מדינת ישראל.
יש הישגים רבים שנוכל למנות: היי-טק, רפואה, ביו-טכנולוגיה, חקלאות. כל אלה הישגים עצומים. בעולם הרוחני, למרות כל המאבקים, הפילוגים, המחלוקות והמכשולים שהם מנת חלקו של המגזר הדתי, העם היהודי היום חזק יותר מבחינה דתית מכפי שהיה לפני שישים שנה. יש לימוד תורה למכביר בכל מקום ואפילו בכל קבוצה בישראל. גם מבחינה מספרית בלבד, העולם הדתי קם מאפרות השואה אשר כמעט השמידה אותו. לחצרות החסידים ולישיבות יש מוסדות, תשתית, קמפוסים ומספרים גדולים יותר של תלמידים מכפי שהיו להם במזרח אירופה בשנות בעשור השנים שקדם לשואה.
המלאכה עוד רבה בכל תחומי החיים היהודיים והישראליים, אך עלינו לזכור תמיד את דברי חז"ל במסכת אבות, אשר אמרו: "לא עליך המלאכה לגמור, ולא אתה בן חורין להיבטל ממנה". אנו לא חייבים להשיג את כל המטרות עד תום, אבל אין לנו גם רשות להתבטל ולהימנע מעשייה בגלל גודל המשימה. הכלל הזה נכון לגבינו כבני אדם אבל גם כאומה וכקהילה, והוא בוודאי נכון לגבי מדינת ישראל כשהיא מציינת 60 שנים לקיומה.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
