ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
- משפחה חברה ומדינה
- ציבור וחברה
- גרים
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
מיכאל בן מזל
"עָקֹב הַלֵּב מִכֹּל וְאָנֻשׁ הוּא מִי יֵדָעֶנּוּ. אֲנִי יְהוָה חֹקֵר לֵב בֹּחֵן כְּלָיוֹת וְלָתֵת לְאִישׁ כִּדְרָכָיו כִּפְרִי מַעֲלָלָיו.קֹרֵא דָגַר וְלֹא יָלָד עֹשֶׂה עֹשֶׁר וְלֹא בְמִשְׁפָּט בַּחֲצִי יָמָיו יַעַזְבֶנּוּ וּבְאַחֲרִיתוֹ יִהְיֶה נָבָל".
בפסוקים אלה עוסק ירמיה הנביא בשאלת 'צדיק ורע לו רשע וטוב לו' שהטרידה אותו גם מהבחינה האישית וגם מהבחינה הלאומית. (כדאי לערוך השוואה בין פסוקי ההפטרה לשני הפרקים הראשונים של ספר תהילים, שם המשורר ברוח קדשו מנסה להתמודד עם הבעיה במישור הלאומי). בקריאת פסוקים אלה מיד מהדהדות באוזנינו החדשות של הימים האחרונים. אנחנו לא נתפתה לדון בסוגיה שעדיין לא נתבררה כל צרכה ולא נשים עצמנו במקום השמור אך ורק לבורא שהוא ורק הוא "חֹקֵר לֵב בֹּחֵן כְּלָיוֹת".
נמשיך ונעסוק בסוגיית הגיור ודווקא מהבחינה הזו. ננסה לברר, עד כמה הדיינים צריכים לנסות לבחון כליות ולב, כאשר המועמדים לגיור מתייצבים בפניהם בבית הדין ומכריזים על קבלת המצוות?
שלמה המלך שזכה למוניטין בזכות הצלחתו לזהות את האם האמיתית, באמצעות יכולתו לזהות את רחשי ליבה, רצה להתקדם צעד נוסף. וז"ל הגמרא:
"בקש קהלת למצא דברי חפץ - בקש קהלת לדון דינין שבלב , שלא בעדים ושלא בהתראה, יצתה בת קול ואמרה לו: וכתוב ישר דברי אמת" (ראש השנה דף כא ע"ב).
בתי הדין הרשמיים, בימי שלמה נמנעו מלקבל גרים, זאת מפני החשש שמא המתגיירים אינם מעוניינים להיכנס תחת כנפי השכינה ולהצטרף לעם סגולה, אלא מעוניינים להנות מ"שולחן מלכים" וממצבו הכלכלי הנפלא של העם בתקופתו. וז"ל הרמב"ם העוסק בנושא:
"לפיכך לא קבלו בית דין גרים כל ימי דוד ושלמה...בימי שלמה שמא בשביל המלכות והטובה והגדולה שהיו בה ישראל חזרו, שכל החוזר מן העכו"ם בשביל דבר מהבלי העולם אינו מגירי הצדק" (רמב"ם הלכות איסורי ביאה פרק יג ה"טו).
למרות זאת, נראה מפשטי הכתובים (כדאי לעיין גם בדעות בחז"ל בסוגיות בירושלמי סנהדרין פ"ב ה"ו ובבבלי יבמות עו ע"ב ועוד) וכן משמע מהרמב"ם שיובא לקמן, כי שלמה המלך עצמו נשא נשים שנתגיירו בבית דין פרטי. בית הדין הגדול (שהיו לו סמכויות הלכתיות של בית דין גדול, ושישב בלשכת הגזית) לא הכיר בגיוריו אף על פי שהם תפסו וחלו על פי ההלכה. כך מתאר הרמב"ם את המצב:
"ואעפ"כ היו גרים הרבה מתגיירים בימי דוד ושלמה בפני הדיוטות, והיו ב"ד הגדול חוששין להם לא דוחין אותן אחר שטבלו מכ"מ ולא מקרבין אותן עד שתראה אחריתם (=אם יחזרו ויעבדו עבודה זרה-הגרא"י אונטרמן הרב הראשי לישראל, לשעבר).
נשאלת השאלה מדוע לא חשש שלמה לחששותיו של בית הדין הגדול?
יתכן וניתן להציע ששלמה פירש את ההדרכה האלקית שלא "לדון דינין שבלב" גם לקולא. ההצהרה על רצון להתקבל לעם היהודי מספיקה שהרי גם "גר שנתגייר לבין האומות" גיורו (בדיעבד) חל אף על פי שמעולם לא שמר בפעל מצוות. המלך שלמה ראה בגיור הנשים אינטרס לאומי עליון ולכן קיבלם.
בתי הדין המיוחדים לגיור, עושים עבודת קודש והם ראויים לכל תמיכה. ראש מינהל הגיור הותקף בימים האחרונים, על ידי עמיתיו, שלשה דיינים מבית הדין הגדול בירושלים שאף הגדילו לעשות וניסו, ללא סמכות, לבטל את גיוריו. נוצר הרושם בציבור כי פסק דינם ניסה לקעקע את הבסיס לכל עבודתו ההלכתית החשובה.
לכן נבהיר כי, לדרישה "לבחון כליות ולב" ולבצע מעקב ובילוש אחרי המתגיירים, קשה מאוד למצא מקור הלכתי חד משמעי. בתי הדין לגיור דורשים, בצדק, מכל מתגייר ומתגיירת לעבור לחומרא תהליך ארוך ומייגע של לימוד תאורטי וליווי מעשי של משפחה מאמצת. כל זה אמור להבטיח שלהצהרה בדבר הנכונות על קבלת המצוות יש כיסוי וניתן להביאה לידי מימוש מעשי. בית הדין גם משתדל לבחון את כנות ההצהרה בזמן שהיא ניתנת ובכך הוא מקיים את חובתו למהדרין.
בתי הדין לגיור הוקמו בידי הרבנות הראשית לישראל, כצורך לאומי דחוף והכרחי. זאת, גם בגלל שבתי הדין הרבניים שאמורים לעסוק בעניני משפחה לא רצו ולא טיפלו כראוי בסוגיא. אי טיפול בסוגיה כאובה זו, עלול לגרום לנזקים בלתי הפיכים כבר בעתיד הקרוב. לכן, יש לעודד את המשך פעילותם ביתר תוקף ולחזקם ולאמצם. את הביקורת יש לדחות גם בגלל שהיא נודפת ריח של מגמתיות "שלא לשם שמיים".
הבה נתפלל שנדע להתמודד כראוי עם הזכות הגדולה שנפלה בחלקנו לחיות בדור בו מתקיימות הנבואות של כל גדולי הנביאים
בדבר קיבוץ גלויות. בין יום העצמאות ליום ירושלים נאחל לכל בית ישראל מועדים לשמחה לגאולה שלמה ונזכור
כי אנו בימי ספירת העומר בהם נהרגו עשרים וארבע אלף תלמידי חכמים שלא נהגו כבוד זה בזה.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.

מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.

אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.

חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.

שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.

לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.









