ישיבה
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- אורות ישראל המבואר
- פרק א
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב מרדכי צמח בן מזל
כנסת ישראל מנצחת את העולם בכחה הרוחני, שיסודה העליה המוסרית המוחלטת, העולה על הנטיות שברוח האדם, גם על הטובות והיותר יפות שבהן. מגלה היא את כחה בידיעת הנהגת העולם למעלה מדרך הטבע, מסברת היא בניסים ונפלאות את מהותה העצמית, והאמת הזאת היא בעצמה מגבירה את העז הרוחני בקרבה ובעולם. אי אפשר לאדם היחידי והקיבוצי שיתעלה על טבעו, בזמן שהוא תמיד חושב שכל המוטבע בטבע אין עליו כח עליון להחליפו בעילוי. על כן אין מנוס משפלות המוסר שבעומק הרוח לא לעובדי עבודה זרה ולא לכופרים מוחלטים, והמחשבה שהיא מעצמת את הרוח, להעלותו מכל המגרעות שבטבע הבהמי הפראי של האדם, היא רק המחשבה האמונית, המבררת את פעולותיה ע"י שלטון שם ד' בעולם בהתגלות רצונית אידיאלית, שזהו גילוי שם ההויה שבתורת ישראל.
כנסת ישראל מנצחת את העולם בכחה הרוחני, שיסודה העליה המוסרית המוחלטת העולה על הנטיות שברוח האדם, גם על הטובות והיותר יפות שבהן.
יש באנושות אנשים גסים, מוגבלים במציאותם הבהמית הנמוכה, שהם יותר לוקחים מאשר נותנים, חווים רק את חוויותיהם האישיות ולא מוכנים לעשות טוב לסביבתם, ויש אנשים טובים שאינם שקועים רק במחשבות על עצמם אלא מאירים את הטוב והיופי לכל. הטוב הוא התכונה הפנימית, והיופי הוא ההתגלות של הטוב במסגרת נעימה. אולם, אנו נמצאים בעולם שלא הכל יפה בו, כגון המיתה שבה רואים כיצד אדם שפרח והיה בו זרם חיים - לפתע פוסק ממנו אותו זרם. כך גם הזקנה מראה לנו שאין יופי שהוא מוחלט, שאין לו מגבלות.
כאן כותב הרב, שהתבוננות זו נכונה כל עוד באים מתוך מסגרות העולם הזה, ואפילו מהנטיות הטובות שברוח האדם. הן לא מצליחות להגיע לעליה מוסרית מוחלטת, ולהביא את העולם למצב כזה שכולו רק טוב. רק לכנסת ישראל יש את הכישרון והכוח הרוחני שבא מעבר לעולם הזה, מכוח שייכותה לעולם עליון נצחי יותר, העולה בהרבה מעבר למה שיכול האדם בכשרונותיו הטבעיים להאיר את הטוב בעולם. מתוך כך באה היכולת להאמין שאין גבולות לטוב, ושיכול להיות טוב לכל.
מגלה היא את כחה בידיעת הנהגת העולם למעלה מדרך הטבע, מסברת היא בניסים ונפלאות את מהותה העצמית, והאמת הזאת היא בעצמה מגבירה את העז הרוחני בקרבה ובעולם.
במשפט זה מסביר הרב כיצד יש לכנסת ישראל את הכוח הזה. לכנסת ישראל יש קשר אל העולם שמעל הטבע. היכולת של כנסת ישראל להתקשר לעולם הזה נובעת מן הידיעה שכוחותיה אינם מתחילים מתוכו, אלא מקורם הוא בעולם העליון. האמת הזו היא שמגבירה את עוזה הרוחני בקרבה, וממילא בעולם.
אי אפשר לאדם היחידי והקיבוצי שיתעלה על טבעו, בזמן שהוא תמיד חושב שכל המוטבע בטבע אין עליו כח עליון להחליפו בעילוי.
כעת מסביר הרב כיצד הטוב מוגבל ללא כנסת ישראל. אם אדם מאמין בחוק שימור האנרגיה, הרי שאין יצירה של יש מאין בעולם הזה, אלא ישנה רק אפשרות להעביר אנרגיות ממקום למקום, כיון שבכל חומר ישנה מגבלה של כמות אנרגיה, ומשום כך החומר מתעייף ונשחק. בסופו של דבר הכל מוגבל בעולם הזה, והכל מורכב מניגודים מאוזנים של אור וחושך, חיים ומות, "אין חדש תחת השמש". ממילא לא יתכן שהעולם יהיה כולו טוב.
על כן אין מנוס משפלות המוסר שבעומק הרוח לא לעובדי עבודה זרה ולא לכופרים מוחלטים,
התבוננות זו על העולם הזה גרמה לשתי תופעות: עבודה זרה וכפירה. עובדי עבודה זרה היו אומרים - ננסה לקחת כוח אחד שיתפוס כמה שיותר מקום, ויתגבר על הכוח המנוגד לו. זהו מוסר של מלחמה שבין כוח אחד לבין שאר הכוחות. לעומת זאת, הכופרים המוחלטים לא האמינו שיש לאדם כוח לשנות את היחס שבין הכוחות, ועל כן צריך להסתדר עם העולם כמות שהוא.
והמחשבה שהיא מעצמת את הרוח, להעלותו מכל המגרעות שבטבע הבהמי הפראי של האדם, היא רק המחשבה האמונית, המבררת את פעולותיה על ידי שלטון שם ד' בעולם בהתגלות רצונית אידיאלית, שזהו גילוי שם ההויה שבתורת ישראל.
מה שגורם לכל מיני תזות אנושיות ליפול הוא הטבע הפראי של האדם. אם האדם נמצא בעולם שבו לא יכול להיות טוב מוחלט, שלא יכול להיות טוב לכולם - אף אחד אינו מוותר. מצד אחד כל אחד רוצה שהטוב יהיה אצלו, ומצד שני גם החלק הבהמי שבאדם אינו מוותר. ממילא לא ניתן להתגבר על הצד הנמוך, והדבר גורם לתוצאות נוראיות. הצד החומרי אינו מאפשר לאדם לפתח שיטת מוסר. בסעיפים אחרים בספר 'אורות' מסביר הרב, שחלק מתופעת הנאציזם נבנתה על בסיס שנאה גדולה מאוד לאמונות הדתיות - במידה מסוימת לנצרות, ועוד יותר מכך ליהדות. תופעת הנאציזם באה מתוך התחושה שהחלקים הפראיים והטבעיים שבחיים אינם מקבל ביטוי. החלקים הללו דרשו את שלהם, ואם אין תזה שאומרת שהכל טוב - דורשים גם הם את חלקם, ולפעמים גם מנצחים.
רק התפיסה האומרת שאנו נמצאים בעולם שיצר אותו בורא עולם והוא מנהיגו, שהעולם הזה הולך ומתחדש ומגלה את שם ה' בעולם, שיש משהו מעבר לעולם שמתגלה בעולם, ושהאור והחושך המופיעים בעולם הם חלק ממציאות שכולה אור הכוללת את הכל - היא זו שיכולה לתבוע מוסר של טוב מוחלט. זהו גילוי שם הויה שבתורת ישראל . לפני יציאת מצרים, אמר הקב"ה למשה "ושמי ה' לא נודעתי להם" 1 - לאבות ה' לא התגלה בשם ה'. יציאת מצרים, כאחד מהביטויים הנפלאים לכך שיש בעולם גם יצירה חדשה ובריאת יש מאין, היא גילוי שם ה' ההולך ומתגלה עד שנגיע למצב שבו הכל יהיה חי, שלא תהיה מיתה בעולם, שיהיה עולם שכולו טוב. מצד אחד שם הויה הולך ומתגלה בעולם בעל כורחו, אך מצד שני הגילוי הזה תלוי ברצון טהור אידיאלי, בטוב המוחלט. כל התגלות של תורה וכל מצוה קשורות להתגלות של שם הויה. בכל התגלות כזו יש יצירה חדשה, כפי שאמרו חז"ל שבכל מגילת קהלת אין תורה - "אין חדש תחת השמש", אך התורה מופיעה ממעל לשמש אל תוך העולם 2 , ואז יש חדש גם תחת השמש 3 .
^ 1 שמות ו, ג.
^ 2 שבת ל ע"ב "אמר רב יהודה בריה דרב שמואל בר שילת משמיה דרב: בקשו חכמים לגנוז ספר קהלת מפני שדבריו סותרין זה את זה, ומפני מה לא גנזוהו - מפני שתחילתו דברי תורה וסופו דברי תורה, תחילתו דברי תורה דכתיב מה יתרון לאדם בכל עמלו שיעמול תחת השמש ואמרי דבי רבי ינאי: תחת השמש הוא דאין לו, קודם שמש - יש לו..."
^ 3 שם "יתיב רבן גמליאל וקא דריש עתידה אשה שתלד בכל יום, שנאמר הרה ויולדת יחדיו. לגלג עליו אותו תלמיד, אמר אין כל חדש תחת השמש! אמר לו: בא ואראך דוגמתן בעולם הזה, נפק אחוי ליה תרנגולת. ותו יתיב רבן גמליאל וקא דריש: עתידים אילנות שמוציאין פירות בכל יום, שנאמר ונשא ענף ועשה פרי, מה ענף בכל יום - אף פרי בכל יום. לגלג עליו אותו תלמיד, אמר: והכתיב אין כל חדש תחת השמש! אמר לו: בא ואראך דוגמתם בעולם הזה, נפק אחוי ליה צלף. ותו יתיב רבן גמליאל וקא דריש: עתידה ארץ ישראל שתוציא גלוסקאות וכלי מילת, שנאמר יהי פסת בר בארץ. לגלג עליו אותו תלמיד, ואמר: אין כל חדש תחת השמש! אמר ליה: בא ואראך דוגמתן בעולם הזה, נפק אחוי ליה כמיהין ופטריות, ואכלי מילת - נברא בר קורא".
^ 2 שבת ל ע"ב "אמר רב יהודה בריה דרב שמואל בר שילת משמיה דרב: בקשו חכמים לגנוז ספר קהלת מפני שדבריו סותרין זה את זה, ומפני מה לא גנזוהו - מפני שתחילתו דברי תורה וסופו דברי תורה, תחילתו דברי תורה דכתיב מה יתרון לאדם בכל עמלו שיעמול תחת השמש ואמרי דבי רבי ינאי: תחת השמש הוא דאין לו, קודם שמש - יש לו..."
^ 3 שם "יתיב רבן גמליאל וקא דריש עתידה אשה שתלד בכל יום, שנאמר הרה ויולדת יחדיו. לגלג עליו אותו תלמיד, אמר אין כל חדש תחת השמש! אמר לו: בא ואראך דוגמתן בעולם הזה, נפק אחוי ליה תרנגולת. ותו יתיב רבן גמליאל וקא דריש: עתידים אילנות שמוציאין פירות בכל יום, שנאמר ונשא ענף ועשה פרי, מה ענף בכל יום - אף פרי בכל יום. לגלג עליו אותו תלמיד, אמר: והכתיב אין כל חדש תחת השמש! אמר לו: בא ואראך דוגמתם בעולם הזה, נפק אחוי ליה צלף. ותו יתיב רבן גמליאל וקא דריש: עתידה ארץ ישראל שתוציא גלוסקאות וכלי מילת, שנאמר יהי פסת בר בארץ. לגלג עליו אותו תלמיד, ואמר: אין כל חדש תחת השמש! אמר ליה: בא ואראך דוגמתן בעולם הזה, נפק אחוי ליה כמיהין ופטריות, ואכלי מילת - נברא בר קורא".
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
