ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש במדבר
- נשא
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
תמר בת ר' אשר ז"ל
מצד שני, בפרשת השבוע אנחנו מוצאים את היין ככוח שלילי. הוא ממלא תפקיד הרסני באסון של האישה הבוגדת בפרשת סוטה. הוא אחד הדברים שהנזיר צריך להימנע מהם בזמן שהוא מנסה להגיע לקדושה ולטהרה גדולה יותר של הגוף ושל הנפש. אנחנו מוצאים בתורה שהיין היה אחד הגורמים שתרמו לנפילת נוח ומשפחתו אחרי המבול. במשלי, שלמה המלך מקדיש מילים רבות כדי להזהיר מפני הסכנות והמגרעות שבשתיית יין. נראה שהיין ממלא את תפקיד הנבל בחיים היהודיים.
אם כן, כיצד עלינו להתייחס למשקה הקדמוני כל כך הזה שמוביל להוללות ולחורבן גופני וגם רוחני? זאת בעצם השאלה שנשאלת בחיים היהודיים ובתחומים רבים של ההתנהגות האדם. מה טוב לנו ומה לא - זאת השאלה!
אני סבור שהתשובה לשאלה הזאת ולסתירות לכאורה בנושא זה טמונה בצורך ליישם את הכלל העיקרי של התורה בחיים - איזון ויחסיות. כאשר מצרפים יין למעשה של קדושה ומצווה, כמו קידוש בשבת, ברית מילה, חתונה וכדומה, היין הוא משקה קדוש והולם. אך כאשר מנתקים אותו מאירועים חיוביים, כשהוא הופך למשקה לשם הנאה בלבד, הוא שיקוי שעלול להיות מסוכן.
ביהדות, לכל אירוע בחיים, גם אם הוא נראה פעוט ערך במבט ראשון, יש מטרה חיובית. בלי התפיסה הזאת שרואה את המטרה החיובית, גם מעשים שנראים תמימים בראשיתם עלולים להוביל לחטא ולכישלון מוסרי. התורה מציגה בפנינו את חרב הפיפיות של היין כדוגמה לכלל זה של התנהלות בחיים. הנסיבות, הכוונה, ההשפעה על התנהגות הזולת - כל אלה הם גורמים שיש להתחשב בהם כשאדם שוקל אם מעשיו והתנהגותו ראויים. שום דבר בחיים לא מתרחש בחלל ריק.
היין, כמו דברים רבים אחרים בעולם הזה, הוא במהותו ניטרלי. מה שהאדם עושה בו הוא שיקבע את מעמדו וטיבו ויכריע אם הוא משקה של קדושה והתקדשות או משקה שיכול להוביל להוללות ולחורבן. מן הלקח החשוב הזה אפשר ללמוד איך להתייחס לכל עניין ולכל דבר בחיינו.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
