ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש במדבר
- נשא
המסר ברור! אלכוהול, לא רק שהוא מזיק לבריאות מבחינה גופנית, יש לו גם השפעות הרסניות מבחינה רוחנית. נדגיש, המסר מדברי חז"ל הוא לא רק כלפי אישה שאינה נזהרת ממצב של שיכרות, אלא גם כלפי הגבר שמסתובב במקום בו יש שיכרות. העצה הניתנת לגבר שמוצא את עצמו במצב שבו הוא רואה סוטה בקילקולה, היא לידור נדר של נזירות שירחיק אותו משתית יין ושיכר באופן מוחלט.
מהו המסר הרוחני הנוסף הנלמד מפרשית סוטה? ומדוע? לכאורה, התורה מחמירה יותר על סוֹטָה מאשר על סוֹטֶה. והרי ההמלצה על פי התורה היא איש אחד ואישה אחת שזכו ששכינה ביניהם. האיש דבק באשתו, כך התורה מגדירה את הקשר ביניהם: "וַיֹּאמֶר הָאָדָם זֹאת הַפַּעַם עֶצֶם מֵעֲצָמַי וּבָשָׂר מִבְּשָׂרִי לְזֹאת יִקָּרֵא אִשָּׁה כִּי מֵאִישׁ לֻקֳחָה זֹּאת: עַל כֵּן יַעֲזָב אִישׁ אֶת אָבִיו וְאֶת אִמּוֹ וְדָבַק בְּאִשְׁתּוֹ וְהָיוּ לְבָשָׂר אֶחָד" (בראשית ב, כג-כד), דבקות שמביאה לאחדות שהיא תנאי להשכנת שכינה.
אומנם, יש בתורה היתר לאיש אחד לשאת יותר מאישה אחת, הכרח סוציולוגי בימים עברו. אף על פי כן, כבר לפני 3500 שנים התורה מסרה לנו מסר שמדובר בתופעה שלילית, גם בעולם שבו פוליגמיה הייתה מצב מצוי.
הכתוב מגדיר כבר בתחילת ספר בראשית מצב זה כבית הרוס שאין בו זוגיות אלא מציאות אסונית: "וַיִּקַּח לוֹ לֶמֶךְ שְׁתֵּי נָשִׁים שֵׁם הָאַחַת עָדָה וְשֵׁם הַשֵּׁנִית צִלָּה: ... וַיֹּאמֶר לֶמֶךְ לְנָשָׁיו עָדָה וְצִלָּה שְׁמַעַן קוֹלִי נְשֵׁי לֶמֶךְ הַאְזֵנָּה אִמְרָתִי כִּי אִישׁ הָרַגְתִּי לְפִצְעִי וְיֶלֶד לְחַבֻּרָתִי" (בראשית ד, יט-כג). הרצח הראשון היה של אח בידי אחיו, והרצח הזה הוא של אב שהורג את בנו. כך מפורש בפסוק, וחז"ל החמירו עוד יותר בתיאור המתרחש שם. הם משכו את הכתובים לכיוון הכיעור. רש"י על הביטוי " שְׁתֵּי נָשִׁים" מביא את דברי חז"ל במדרש רבה במקום: "כך היה דרכן של דור המבול, (וקודמיו) אחת לפריה ורביה ואחת לתשמיש, זו שהיא לתשמיש משקה כוס של עקרין כדי שתעקר ומקושטת ככלה ומאכילה מעדנים, וחברתה נזופה ואבלה כאלמנה". לפי דברים אלה, מי שנושא שתי נשים אחת מהן לפחות תחשב כאלמנה ונזופה. אכן, גם במקום הבא בתורה בו מצוי הביטוי שְׁתֵּי נָשִׁים (דברים כא, טו) אחת מהן לפחות תרגיש שְׂנוּאָה. ואם בדרשות המבוססות על סמיכות פרשיות אנו עוסקים, הפרשיה הבאה עוסקת ב"בֵּן סוֹרֵר וּמוֹרֶה" (שם, שם יח). הנביא הגדיל עוד את הביקורת וכינה את המצב של יותר מאישה אחת לאיש אחד - "צָרָה". המצב בבית הוא כעס ותרעומת תמידיים "וְכִעֲסַ תָּה צָרָתָהּ גַּם כַּעַס בַּעֲבוּר הַרְּעִמָהּ " (שמו"א א, ו). בכל המקורות מהתנ"ך, כולל חז"ל והראשונים לא מצאנו דוגמא אחת טובה לכתחילה של ריבוי נשים, כל הדוגמאות, ללא יוצא מן הכלל הן או בדיעבד גמור או לשלילה.
נחזור עתה לשאלה למה התורה החמירה יותר על ה"סוֹטָה"? התשובה היא שעד לפני כמה עשרות שנים, יחסי אישות היו מתכון כמעט בטוח להריון. במקרה של אשה נשואה שהייתה בקשר עם גבר זר, התוצאה לגבי בעלה הייתה הרסנית, הילד שנולד היה מחייב אותו בכל "מצוות האב על הבן", מדובר בעול כלכלי ורוחני כבד מנשוא, למי שאינו האב. המצב ההפוך לא היה דומה כלל וכלל. גם גירושין לא היו פוטרים את האב מחובותיו כלפי הילד שילדה אשתו. ניסיון להוכיח כי הילד אינו שלו היה כמעט בלתי אפשרי.
נסיים בתובנה נוספת. על הפסוק האחרון בפרשיה "וְנִקָּה הָאִישׁ מֵעָוֹן" (במדבר ה, לא) דורשת הגמרא וכך נפסק להלכה: "בזמן שהאיש מנוקה מעון - המים בודקין את אשתו, אין האיש מנוקה מעון - אין המים בודקין את אשתו" (יבמות נח ע"א). חובת הנאמנות היא הדדית, אין בית שהשכינה שרויה בו ללא נאמנות שלה ושלו.
נסכם:
א. אסור לאיש ואישה להתקרב למצב בו בגלל יין או שיכר הם עלולים ליפול.
ב. המצב האידאלי הוא איש אחד ואישה אחת.
ג. המטרה של בני הזוג היא השכנת שכינה על המשפחה ההורים והילדים.
ד. חובת הנאמנות היא הדדית והיא הבסיס לשלום ואחווה במשפחה ולחיים הרמוניים ומאושרים.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.

חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.

חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.

מידות הראי"ה סוד תיקון המידות בנפש האדם
אל המידות א'
עבודת המידות היא הגשר המחבר בין נשמת האדם הטהורה לבין חיי החומר והמעשה בעולם הזה. השינוי האמיתי מתאפשר כאשר מקדימים את התבוננות השכל והדעת לעבודה הרגשית, ובכך יוצרים הרגלים נכונים ומרוממים.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.











